אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אנוסי ברזיל


התמונה של רבקה שפק ליסק
סמל האינקוויזציה

סמל האינקוויזציה. לאחר שב- 1580 התאחדו ספרד ופורטוגל באמצעות נשואין, הגיעה האינקוויזיציה לברזיל, והחלה במצוד נוצרים חדשים השומרים בסתר על יהדותם

מאמר רביעי בסדרה אנוסים ברחבי העולם מגלים את שורשיהם היהודיים ושבים ליהדות

מאמר ראשון: אנוסי פורטוגל – אנוסי בלמונטה
מאמר שני: אנוסי פורטוגל: הניסיון של ארתורו קרלוס דה בארוס באסטו
מאמר שלישי: אנוסי ספרד

ברזיל הפכה למושבה פורטוגזית ב- 1500. מאחר שפורטוגל הייתה מעוניינת ליישב את המושבה דלת האוכלוסין היא התירה לנוצרים חדשים, שבעבר נאסרה עליהם היציאה מפורטוגל בתקופות מסויימות, להגר לברזיל. אומנם חסרים נתונים מדוייקים על ממדי ההגירה של הנוצרים החדשים לברזיל, אך ההיסטוריונים מסכימים ביניהם שמדובר במספר ניכר של נוצרים חדשים שניצלו את ההיתר לצאת לברזיל כדי להימלט מפורטוגל, ואף לחזור ליהדות. תקוותם נכזבה מאחר שב- 1591 , לאחר שב- 1580 התאחדו ספרד ופורטוגל באמצעות נשואין, הגיעה האינקוויזיציה לברזיל, והחלה במצוד נוצרים חדשים השומרים בסתר על יהדותם. נוצרים חדשים רבים נלכדו ברשתה של האינקוויזיציה ועברו עינויים קשים. רבים נשלחו לפורטוגל והועלו על המוקד בטכב "אוטו דה פה" בכיכר העיר ליסבון. אחרים נדונו לעבודת פרך בספינות או נדונו למאסר עולם.  

כיום יש התעניינות הולכת וגוברת בקרב צאצאי האנוסים בשורשיהם היהודיים. בדרך כלל הם מתחילים לחפש את שורשיהם היהודיים, בעקבות התפשטות השימוש באינטרנט, כאשר מתברר להם שמנהגים יהודיים שמשפחותיהם מקיימות והמועברים מדור לדור הם מנהגים יהודיים. סרג'יו מוטה א סילבה, העוסק בחקר תופעת האנוסים בברזיל מזה 34 שנים וגם היסטוריונים בראזילאים נוספים מעריכים שכ- 10% מתוך 180 מיליון תושבי ברזיל הם צאצאי נוצרים חדשים. פרופ' אבי גרוס מאוניברסיטת בן גוריון מעריך ש- 15% מהמהגרים לברזיל במאות ה- 16 וה- 17 היו נוצרים חדשים, אבל רובם התבוללו במשך השנים.

ז'אק קוקיירקורן הוא אחד האנשים המקדישים חייהם לאיתור צאצאי אנוסים והחזרתם לחיק היהדות. הוא גדל בקהילה אשכנזית בסאו פאולו אך כבר בילדותו גילה עניין בתופעת האנוסים. התעניינותו החלה כאשר נערה כפרית קתולית החלה לעבוד בבית הוריו כמשרתת. בראותה את אמו של ז'אק מדליקה נרות ביום בערב שבת היא התפרצה וקראה:"גם אתם מדליקים נרות ביום ששי בערב"?

ז'אק שמע בנעוריו סיפורים רבים על יהודים שאולצו להתנצר אבל שומרים בסתר על מנהגים יהודיים. במסגרת לימודיו ב"היברו יוניון קולג'", קולג' רפורמי  בסינסינטי, אוהיו, הוא כתב דוקטורט על הנושא:"נוצרים השבים ליהדות". זהו מחקר על התופעה החדשה שהוא גילה בקרב צאצאי אנוסים בברזיל המחפשים את שורשיהם היהודיים.

בסאו פאולו, בריו דה ז'נרו ובצפון- מזרח ברזיל, היכן שיש ריכוז ניכר של צאצאי אנוסים, יש התעוררות בקרב צאצאי אנוסים בתקופה האחרונה. הם החלו להתארגן ולקשור קשרים עם יהודים מתוך התעניינות בשורשיהם היהודיים, ויש ביניהם אף כאלה העושים את כל הדרך חזרה ליהדות.

הקהילה האורתודוכסית איננה מגלה יחס חיובי להתעניינות של צאצאי אנוסים ביהדות. לדעת ז'אק הם חוששים  שאפילו אם אחוז קטן מהם יחזור ליהדות הם יהפכו לרוב וישתלטו על הקהילה. בניגוד לאורתודוכסים, הקהילה הרפורמית מקדמת בברכה את ההתעניינות. התנועה הרפורמית מספקת להם ספרים על היהדות ואף דואגת להם למצות בפסח. ארגון "כולנו" , רואה בצאצאי האנוסים אחים ואחיות, שרידים עקשניים של אפיזודה טרגית בתולדות עם ישראל. לנוכח הנס המתחולל של ההתעניינות ביהדות הארגון לקח על עצמו לעזור להם כמיטב יכולתו. במסגרת מאמצים אלה הוציא הארגון לאור ספר הכולל מידע מקיף על היהדות, שנכתב בשפה הפורטוגזית ע"י ז'אק, שהוא רב מוסמך. הארגון מקיים הרצאות לצאצאי אנוסים בכל יבשת אמריקה  ומפיץ ביניהם את הספר. כמו כן, הוא עורך הרצאות הסברה בקהילות היהודיות ביבשת אמריקה במטרה לספר ליהודים על צאצאי האנוסים ולאסוף תרומות למימון הוצאות הארגון. לארגון יש גם אתר באינטרנט שבו ניתן לקבלמידע מקיף על היהדות ועל פעילותו של הארגון.

ז'אק קוקיירקורן למד על יחסו המתנכר של הזרם האורתודוכסי ליהדות ממכתב שקיבל מקלאודיו טירטו, לאחר שהוא קרא מאמר של ז'אק על "נוצרים החוזרים ליהדות". וכך כתב קלאודיו: "נולדתי בצפון- מזרח ברזיל אבל אני מתגורר כיום בריו דה ז'נרו. אני חוקר ולומד על היהדות בברזיל וזיהיתי מנהגים רבים שאתה תארת  במאמר שהיו נהוגים במשפחתי- במשפחת אבי ואמי . מאז ילדותי אני זוכר שאבי אמר לי לא לכרוע ברך בכנסייה בדיוק כפי שאתה ציינת  במאמרך. משפחת אבי מוצאה מפרנמבוקו בצפון- מזרח ברזיל. נוצרים רבים בברזיל כלל אינם מודעים למוצאם היהודי ואינם מתעניינים בו. אבל יש גם כאלה, כמוני, המתעניינים בשורשים היהודיים. לאחרונה, ניסיתי לפנות ליהודים ולמדתי על תהליך התשובה וההתגיירות. אני מסכים שכדי לחזור ליהדות חייבים ללמוד על היהדות ללא סילופים הנהוגים בכנסייה הקתולית ולעבור גיור. אבל, כאשר פניתי לאחד הרבנים האורתודוכסים והסברתי שאני רוצה לחזור ליהדות, הוא אמר לי שגם אשתי ובתי חייבות להתגייר. כאשר שמע שאינני יכול לכפות עליהן גיור, הוא סירב לגיירני. הוא אף סירב לתת לי להשתתף בהרצאות או בקורסים כמאזין בתשלום שטענה שהם מיועדים ליהודים בלבד, ולא לגויים. הרב אליו פניתי משתייך ל"מרכז בית לובאביץ" . מאחר שקראתי את סיפרו של רבי נחמן מברצלב פשוט לא יכולתי להבין גישה זו. אני לומד עברית וקבלה, קורא בתורה ומתפלל מסידור תפילה יהודי ואני מאמין באלוהי ישראל. אני לומד כל יום ומשתמש באינטרנט ובספרים ומגזינים, שאני מקבל מיהודי מרוקני, שהוא ידידי הטוב, לקבלת מידע. אני עושה את כל זה לבדי בהעדר מסגרת מתאימה ואני שומר זאת לעצמי מפני שאיש אינו מבין כיצד אני יכול לחשוב את עצמי ליהודי, בשעה שאיני נחשב ליהודי. אני מודה לאלוהים על חיי הנפלאים. לאחר שקראתי את ספרם של ז'אק קוקיירקורן ורוברט. ה.לנד "בחיפוש אחר אנוסים בברזיל", חשתי שאבן נגולה מעל לבי. טוב לדעת שיש יהודים שאינם מפלים לרעה צאצאי אנוסים לאחר 500 שנים של סודות ובורות. אני מקווה שהמצב ישתנה ויהודי ברזיל יגלו פתיחות לגבינו. אולי כאשר יבוא המשיח... מי יודע. היה חשוב לי מאוד לגלות את האתר שלך באינטרנט . תודה רבה רבה."

גם הליו דניאל קורגוארו מעיד שיחסו של הממסד האורתודוכסי לצאצאי אנוסים הוא נוקשה. דניאל נעשה מודע למנהגים היהודיים של משפחתו ורצה לחזור ליהדות אבל הרבנים האורתודוכסים דרשו ממנו גיור פורמלי מלא, כמו גויים. דניאל, כמו צאצאי אנוסים אחרים, חש מושפל מעצם הדרישה להתגייר כאילו הוא גויי, בשעה שיש הוכחות לשמירת הזהות היהודית באמצעות מנהגים יהודיים שהשתמרו במשפחותיהם, למרות רדיפת האינקוויזיציה. דניאל חזר ליהדות בטכס "תשובה" שערך לו הרב הרפורמי של הקהילה הרפורמית בסאו פאולו, הרב הנרי סובל. דניאל שלמד יהדות והצטרף לקהילה,  למד את ההיסטוריה של היהודים הפורטוגזים (הנוצרים החדשים)ופירסם מאמרים בעיתונות בנושאים אלה. תוך זמן קצר התקשרו אליו צאצאי אנוסים וביקשו עזרה ועצה. דניאל הקים ארגון בשם "שמע" שהוא ראשי תיבות של שם הארגון בפורטוגזית "אגודה עברית לחקר המריאניזם" (הכינוי של הנוצרים החדשים הוא מראיינוס, שזה כינוי גנאי). דניאל הקים גם אתר בשם "ספרד ריפורט"

הרב הרפורמי הנרי סובל מקבל פניות מצאצאי אנוסים, שנעשו מודעים למוצאם היהודי ומבקשים לחזור ליהדות. אם יש להם מסמכים להוכחת מוצאם היהודי הוא עורך להם טכס "תשובה". אם אין להם מסמכים הרב עורך חקירה ועפ"י המימצאים קובע אם ניתן לערוך טכס "תשובה". במשפחות האנוסים רבים שמרו על שושלת היוחסין המשפחתית כדי להוכיח שהם נישאו לאורך הדורות עם צאצאי אנוסים בלבד. כמו כן, ניתן למצוא מידע על מוצאם של האנוסים בארכיונים של הערים והעיירות בפורטוגל ובספרד בהם חיו משפחותיהם בעבר.  

מאתרי צאצאי אנוסים באינטרנט למדתי שיש צאצאי אנוסים רבים הנוסעים לפורטוגל ולספרד, לערים ולעיירות מהן יצאו אבות אבותיהם כדי למצוא מסמכים המאשרים את יהדותם. גם הארכיונים של האינקוויזיציה הם מקור חשוב לאיתור המוצא היהודי של צאצאי אנוסים.           

 

תגובות

לחובבי אנתרופולוגיה

יש עבורכם מאמרים העוסקים בפורטוגזים ספרדים ברזילאים המשייטים להנאתם בין נצרות ליהדות
הלוואי עלינו חיים משעממים כאלה שידחפו אותנו לבדוק שורשים בודהיסטיים נוצרים יהודים.
עד אז אנו הישראלים נתרכז בעניינים שלנו ונניח לבני לאומים אחרים לחפש עניין בחיים

לאלכס

בס"ד
אלכס יקירי!
מה בדיוק מפריע לך?
הד"ר ליסק החליטה לכתוב מאמר על נושא מסויים. זו זכותה, וזכותך לא לקרוא זאת. אבל למה התגובה הצינית?

מאלכס ל העצני

שתי הערות
1.אתה הידוע בסגנונך הבוטה והתוקפני אינך מתאים להעיר לאחרים בענייני סגנון .
2 אני מגיב כך כאשר אני חושד בכותבי מאמרים מסוג זה שהם מנסים ליצור קשרים עם בני לאומים אחרים (המחפשים דרכם לשורשיהם היהודיים אם בכלל)וזאת עוד דרך להסיט את תשומת לב הצעירים בארץ השקועים עד צוואר במלחמת הישרדות של דיור גידול פעוטות במחירים המטורפים של גני הילדים ובאיך היציאה למילואים לא תייאש את הבוס בעבודה. צעירי ישראל ואני מדבר בעיקר על מעמד הביניים אינם יכולים לעסוק בבני עמים אחרים
יהודים כנוצרים- שאינם חולקים עמנו את בעיות הקיום בישראל

לאלכס

בס"ד
אלכס יקירי!
לא באתי להתעמת איתך. אני חושב שבכל מקרה עלינו להשתדל לשמור על סגנון מאופק, אם הדברים אינם עקרוניים.
אני אכן תוקפני, כאשר הדברים מגיעים להגנה על המגזר הרדוף ביותר במדינה. אני לכאורה הנציג היחידי שלו במגזין, ולכן אני נאלץ לפעמים לחרוג מגדרי, ולדבר בשפה שאני מאד לא אוהב להשתמש בה.
אתה יודע שלא חסכתי שבטי גם מהד"ר שפאק ליסק בהזדמנויות שונות.
אבל לא הבנתי שכאן הענין הוא עקרוני.
אתה מציג אותו בתור שכזה, ואני איני רואה איתך את הדברים עין בעין, כי נראה לי שהבעיות שאתה מתאר קיימות בכל מקום בעולם באותה מידה (יש לי ילדים נשואים הגרים בחו"ל, ואני מקבל דיווח שוטף על מה שקורה שם, ואני הרי גר כאן, ונלחם את אותה מלחמת קיום שעליה אתה מדבר). איני חושב שכתבות תמימות מעין אלו אמורות להביא לתוצאות שאתה חושש מפניהן.
עם זאת, אני מתנצל אם פגעתי בך. לא זו הייתה כוונתי. אני רק טוען שעלינו לשמור על טון דיבור מכובד עד כמה שניתן, בפרט שלא הייתה שום נימה במאמר שבאה להתקיף מישהו, או נימה של שכנוע, אלא מסירת מידע כללי על נושא המעניין את המחברת.
מלבד זאת, ישנו ביטוי: "קבל את האמת ממי שאמרה". אם אני רואי להעיר, זו בעייה שלי. אם אתה רואי לקבל את ההערה - זו פריווילגיה שלך.

אולי כאי שתיסע לברזיל ותראה איך חיים שם....

סע גם להודו ולאפריקה

לד"ר רבקה שפק-ליסק

בס"ד
רבקה היקרה!
ללא כל קשר לכתבה החשובה, שמחתי לראות את שמך מופיע כעורכת המדעית של הספר: "החוקה האמריקנית", שאני קורא עכשיו. מאד נהניתי. כה לחי!

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק