אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מנהרות / רודריק גורדון ובריאן ויליאמס


תאריך פרסום קודם: 
28/06/2008
מחבר: 
סיגלית בן ישראל

מנהרות / רודריק גורדון ובריאן ויליאמס. הוצאת ידיעות בשיתוף עם כתר 2008, 494 עמ'.  תרגום מאנגלית: איטה ישראלי

ויל בורוז הוא גיבור הספר מנהרות. נער בן 14 לבקן שמתעניין בעיסוקיו. אין לו חברים והמשפחה שלו קצת מוזרה. אביו דר' בורוז הוא דר' מתוסכל לארכיאולוגיה. דר' בורוז מנהל מוזיאון ישן ומאובק שהפך למוזיאון רק בכח האינהרציה. בהתחלה איחסנו בו ממצאים שלא מצאו מקום אחר לשים אותם למשל: מאה דגמים של מברשות שיניים מאיזו מאה קודמת כלשהי ואז כשהצטברו הממצאים, הפכו את המקום למוזיאון שולי שמבקרים בו רק בסיורים של בתי ספר או קשישים שמתנדבים ועוזרים לדר' בורוז לאייש את המקום בסופי השבוע. בעבר, במהלך חפירה ארכיאולוגית הוא עלה על ממצא חדש, אבל מישהו אחר קיבל את הקרדיט ודר' בורוז הופיע רק באיזכור קטן במאמר שנכתב בעקבות התגלית. מאז במקביל לעבודתו במוזיאון, הוא חופר בכל רחבי העיר.

גב' בורוז - אמו של ויל היא אישה שהפעילות היחידה שלה היא צפיה בטלוויזיה בכל סוגי הסדרות האפשריות. בסלון הממורט שבבית משפחת בורוז,היא ממוקמת בכורסה ולצידה על משענת הכורסא השלט של הטלויזיה, השלט של הוידאו והשלט של הדי. וי די. את משק הבית מנהלת אחותו הגדולה של ויל - רבקה. היא מנקה, עורכת קניות, מבשלת ומשלמת את החשבונות במשכורת של אביה. בחורה נקיה ופדנטית מאד.

ויל מצטרף אל אביו לחפירות הסודיות שלו. שניהם מאמינים שקיים משהו במעמקי האדמה, משהו שאותו הם עדיין לא גילו. ברור לו לויל שהחפירות הן סודיות, צריך להסתיר אותן ואסור לשתף איש בתגליות שלהם. ויל מתחבר עם ילד מוזר אחר שלומד איתו בבית הספר - צ'סטר. הם מתחברים ביניהם (כמה צפוי) מתוקף היותם שונים ומוזרים. צ'סטר הוא היחיד שיודע על החפירות והוא מצטרף אל ויל ועוזר לו.

לדר' בורוז נדמה שהוא מבחין באנשים שונים ומוזרים בעיקר בסביבתו הקרובה. הלבוש שלהם שונה - מיושן כזה, הם חובשים כובעים ומשקפי שמש ולמרות זאת הוא מצליח להבחין בצבע עורם ובמבנה הפנים שלהם.

עד כאן סיפור שמתאר משפחה לא בדיוק ממוצעת, סיפור ללא התרחשויות מיוחדות, מעין הקדמה ארוכה מאד לאיזה סיפור נוסף שעומד להתרחש.

יום אחד, בערך בעמוד 100 דר' בורוז נעלם ואני לתומי חשבתי שכאן הסיפור יתחיל סוף סוף לתפוס תאוצה, אבל אז מתחיל בדיוק תאור מפורט שבו ויל וצ'סטר עובדים על התגלית האחרונה של דר' בורוז, תאור שמתמשך על עוד כ - 80 עמודים.

הסיפור מתחיל לתפוס תאוצה כלשהי בערך בעמוד 200. כאשר ויל וצ'סטר מגלים פרצה בחקירה שלהם. רק בהמשך מתווספות דמויות נוספות לסיפור והסיפור מתחיל להתפתח, אבל גם אז לא נמנעים הכותבים מתאורים מפורטים של כל אבן וצמח, כל פריט רחוב ותאור אנושי.

הסיפור הוא סיפור אפל מאד. ההתרחשות שלו במעמקי האדמה מוסיפה נופך ומימד לאפילה של הסיפור, אבל הספר הזה בהחלט דורש הידוק, הייתי אומרת אפילו עד כדי מחצית הספר. הידוק מן הסוג הזה היה עושה לו רק טוב.

התחשבתי בעובדה שזהו ספר שמיועד לנוער, אבל גם ובעיקר לנוער צריך להשאיר מקום לדמיון. זה פח שללא עריכה טובה, רבים הכותבים שיכולים ליפול לתוכו.

עם זאת, הספר מאד קריא. קשה להסביר את הניגוד הזה, אבל, למרות התאורים המרובים שחוזרים על עצמם, הקריאה בו לא התעכבה אולי כאן העובדה שהוא ספר לנוער משרתת אותו היטב וזה שאני לא אוהבת שמאכילים אותי בכפית אפילו את הפרורים הותיר בי תחושה קלה של החמצה של סיפור שיכול היה להיות נהדר, אבל נפל בפח היקוש של העריכה.

כששמעתי לראשונה על הספר, ההגדרה היתה: "התחליף להארי פוטר", נכון לנקודה הזו שבה הספר הסתיים, אני מוצאת שאין מקום להשוואה. אני חייבת להודות שהוא קצת מפוספס. . מה שכן, בחיפוש ברחבי הרשת נמצאה טענה שהספר השני טוב בהרבה מהראשון אז אולי יש למה לצפות. אין ספק שאקרא גם את הספר השני, כי עושה רושם שהספר הזה מהווה רק מנוף להמשך.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת סיגלית בן ישראל