אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

רשימות על אהבה / דני שיינמן


תאריך פרסום קודם: 
23/06/2008
מחבר: 
סיגלית בן ישראל

רשימות על אהבה / דני שיינמן. הוצאת כתר, 345 עמ`. "האהבה מנצחת את המוות" (טניסון)

ליאו דיקין ומוריץ דנייצ`קי, שתי אהבות, שני סיפורים מתנהלים במקביל לכל אורכו של הספר. הסיפור הראשון הוא סיפורו של ליאו דיקין. ליאו מאבד את אהובתו אלני במהלך טיול אליו יצאו שניהם. טיול אליו הוא הצטרף רק בגלל שאלני החליטה שהיא נוסעת. ליאו מתעורר בבית החולים כשהוא אינו זוכר דבר. כל מה שהוא יודע זה, שאלני מתה. זה אינו ספויילר מכיון שזה מסופר מיד בתחילת הספר. הסיפור של ליאו ואלני מתרחש בהווה, באנגליה ומתפרס על פני כשנה בערך. ליאו הכיר את אלני באוניברסיטה, לה לקח הרבה מאד זמן להחליט שהיא מעוניינת לתת לליאו אפשרות להתקרב אליה, אבל ברגע שהחליטה, האהבה פרחה ביניהם ואפילו דיברו על עתיד משותף, אבל אז אלני נהרגה בתאונה ולליאו קשה מאד להתמודד. הוא חוזר הביתה ומגיע ממש אל סף טרוף.

הסיפור השני הוא סיפורו של מוריץ דנייצ`קי. הסיפור מתחיל בדיוק לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה ונמשך על פני לפחות חצי מאה או משהו כזה. מוריץ חולה מאד. יום אחד הוא קורא אל מיטתו את בנו פישל. פישל אינו מדבר בגלל טראומה משפחתית. הוא שותק, אבל מוריץ על סף המוות מקווה שסיפור החיים שלו יעודד את פישל לדבר. בגיל צעיר מאד מוריץ גר בעיירה אולנוב שבאוסטריה. הוא עבד לפרנסתו אצל הסנדלר של העיירה. לסנדלריה נכנסה יום אחד נערה צעירה. היא הגיעה בחברת אביה שהזמין עבורה נעליים. בעוד לוטה מודדת את הנעליים, מוריץ מתאהב בה ממבט ראשון, אלא שמעמדה של לוטה בעיירה הוא גבוה, אביה עשיר בעוד שמוריץ הוא מפשוטי העם. באה המלחמה ומשבשת את כל סדרי החיים, בין היתר, היא יוצרת טשטוש בין המעמדות. בעוד מוריץ משרת בצבא ונלחם נגד הרוסים, היהודים באולנוב נאלצים לעזוב את בתיהם ולנדוד בזמן שהגויים השתלטו מיד על הרכוש שלהם. בזמן שמוריץ בילה את תקופת שביו אצל הרוסים, משפחתה של לוטה מגיעה לוינה ומתגוררת בה. מוריץ כותב ללוטה כל יום, אבל שירותי הדואר מזמן שבקו ואין לו אפשרות לשלוח את המכתבים.

הוא בורח מהשבי הרוסי ומתחיל את דרכו הארוכה לכל אורך החורף הסיבירי, בדרכו אל לוטה שלו, כאשר באמתחתו צרור המכתבים הולך וגדל. מכתבים שלא נשלחו והוא - מוריץ, אינו יודע מה ימצא כשישוב לאולנוב. מה הקשר בין שני הסיפורים, זאת איננו יודעים. לכל אורך הספר, מצליח הכותב לרתק את הקורא עד כדי כך שהקורא אפילו אינו מנסה לקשר בין שני הסיפורים אלא קורא אותם במקביל זה לצד זה. דני שיינמן מצליח ליצור כאן סיפור מסע-אהבה מרתק. הוא מחזיק את הקורא בין מילותיו ועושה בו כרצונו. מוביל אותו בנתבי המסע הכפול מבלי לגרום לו להתעסק כל הזמן בפתרון החידה עד לרגע שמתאים לו - לדני שיינמן לגלות לנו לאן הוא רוצה להוביל אותנו. הספר נהדר. העיצוב שלו נהדר. בין פרק לפרק ישנם רישומים ביחד עם ציטוטים והערות על אורחות האהבה של בעלי החיים: הידעתם למשל, שכשפיל מת בטבע כל הפילים מתאבלים עליו?. הם עומדים סביבו ומתאבלים במשך כמה ימים. בסופו של דבר הם עוזבים את הגוויה, אבל התנהגות העדר מגלה סימני מצוקה ולעיתים קרובות הם יחזרו אל הגוויה בימים הקרובים כדי לחלוק לה כבוד. בכל פעם שפילים יעברו במקום שמת בו פיל, הם יעצרו ויעמדו זמן רב בשקט. לפעמים הם מרימים את העצמות ומחבקים אותן כאילו שהם מתאבלים על האבידה. (מתוך הקישורים שבין פרקי הספר).

אני ממליצה! ממליצה בחום!

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת סיגלית בן ישראל