אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

לאפשר המשט לעזה


תאריך פרסום קודם: 
28/09/2010
מחבר: 
צבי גיל

נראה שמסעות השיט לעזה הופכים לאט, לאט ממחאה פוליטית לצעקה אופנתית. משום כך יש להתייחס אליהם ככה, לבדוק שהטענים הללו לא מכילים נשק או חומרים מסוכנים ולאפשר לעולי הרגל החדשים להגיע לעזה ולהקיף את מסגד איבן מרווואן שבע פעמים. זאת תהיה פצצה הסברתית.

מסעות השיט לעזה מהווים בראש וראשונה מסע תעמולה של החמאס ושל חוגים שונים בחוץ, החל באלה שלא אוהבים את ישראל,עם המשט או בלעדיו, כאלה שרוצים להפגין רצון טוב כלפי אוכלוסיית עזה וכאלה, כמו השוודים, שעם בוא החורף, הארץ הצפונית משעמעמת והם מחפשים קצת חום.

וככה אנו שומעים לא רק על משט מפמגוסטה התורכית קפריסאית, אלא מצרפת ומשוודיה ואולי מעוד מקומות .נראה שבמציאות כזאת יש רבים שלא רוצים להיות בחוץ.שיט לעזה הוא באופנה. ישראל,ככה או אחרת,נפלה לתוך מלכודת זאת, ושום מסע הסברה, גם לא אזעקת תגבורת ציבורית באינטרנט, לא תעזור. כאשר אני צופה בסרטים שמובאים על ידי גורמים "ידידותיים" ב youtube על השפע בעזה, על בתי המלון היוקרתיים, השווקים הצבעוניים ההומים והחופים המרהיבים, אני אומר לעצמי, אולי במקום לנסוע לסיני ראוי לעשות מאמץ,לנסוע לעזה ולעשות חיים. שכן לפי אותם סרטונים -עזה מתחרה בתל אביב כ"עיר ללא הפסקה".

אני כבר חזרתי מספר פעמים על התפיסה שהמונח הסברה ייחודי שלנו. בעולם יש מסגרות מידע או תעמולה.הסברה היא דבר אינהרנטי בנושא שלא מובן. אכן העולם לא מבין, ואני מניח שגם ישראלים רבים כלולים במסגרת חוסר ההבנה, מדוע ניתן להעביר מצרכים לעזה במעברי הגבול הרשמיים שבהם אנשי ביטחון ישראליים בודקים את התכולה, ולא ניתן לעביר זאת דרך הים, אם תהיה בדיקה ביטחונית. זאת תהווה בין היתר הכרה,שאנו שולטים לא רק בגבול היבשתי אלא גם בגבול הימי.בלי להתעמת, לסכן חיי חיילים ולשאת בהוצאות שיש להם מטרות נעלות יותר.

אנחנו רק נצא נשכרים ממחווה שכזאת, ואפשר שכערך מוסף היא תוריד מאיתנו את הלחץ המיידי בנושא הקפאת הבנייה. אני משוכנע שאם תשאלו את המתנחלים אם הם מסכימים לסידור כזה, הם יגיבו בחיוב.

מעבר לזה, הרי ישראל נסוגה מעזה, ולא מדובר בשטח כבוש בפיקוח ישראלי כמו בשטחים שונים בגדה. לישראל חשוב, וזה לא רק לגיטימי אלא כורח המציאות ביטחונית, שחומרי מלחמה או כאלה שניתן לייצר מהם חומרים וכלי נשק לא ייכנסו דרך הים. דרך היבשה הן נכנסים- במנהרות או בדרכים אחרות.לשם אי אפשר לשלוח את הקומנדו הימי, והפצצת המנהרות עד כה היו כתגמול ולא למטרת חיסולם המוחלט, דבר כמעט שלא ניתן לביצוע.

העולם יריע לישראל,אנו נוריד מן הצליינים החדשים את אדרת הקדושה, ויהיה פסטיבל אחד או שניים בתקשורת,  פסטיבל שכמו אחרים ייגמר, ובכך נקהה את חודה של התעמולה או אפילו נצליח לצמצמה משמעותית.איש לא יוכל לומר שישראל מרעיבה את עזה. הנימוק הלטנטי שבמצור אנו מסייעים לאבו מאזן, הוא חסר בסיס . הרי גם הרשות הפלשתינית צועקת חמס( לא חמאס) כנגד המצור על עזה. אם אנו רוצים לעזור לאבו מאזן יש דרכים רבות, יותר טובות,בראש וראשונה העברת יותר שטחים לאחריות הרשות. היא הוכיחה שהיא מסוגלת לשלוט וגם לפעול נגד החמאס.זאת גם כצעד ראשון במסגרת שיחות השלום. גם זה יקהה את חוד התעמולה נגדנו.

יתר על כן. לאחר צעד הומניטארי כזה,ישראל תוכל לפנות לכול שוחרי הטוב בעולם שיעשו גם משהו למען שחרורו של שליט. אולי יערכו כמה מסעות שיט כדי להביא לו מכתבים, ספרים, קצת אוכל מן הבית וכיו"ב דברים שכול הומניסט יסכים להם. אולי גם הצלב האדום והמועצה לזכויות האדם של האו"ם יצטרפו למסע כזה.ואם הם לא יעשו זאת, גם אז נרוויח בהסרת המסכה שלהם כטהרנים אנושיים.

אני בטוח שגורמים ביטחוניים יידעו לתת הסברים להמשך הנחיצות של המצור, והם ייעזרו גם בפרשנים מקומיים.בדיוק כמו שנתנו הסברים להעדר שיתוף הפעולה עם וועדת גולדסטון שעל כך אנו משלמים רבית קצוצה כבר עכשיו ועוד נשלם. הרי בדיוק ככה נהגו החלמאים כאשר קבלו את החלטה, מעל לגגות חלם, שכדי שהשָמָש לא יקלקל את השלג הזך שירד בלילה, כשהוא קורא את המאמינים לעבודת הבורא, ארבעה חלמאים יישאו אותו על שולחן.

מדי פעם בפעם כאשר אני מתבונן בהחלטות הממשלה,אני חוזר אל ספרה המונומנטאלי והאקטואלי תמיד של ההיסטוריונית ברברה טוכמן- מצעד האיוולת.

מאת: צבי גיל. אתר המחבר "זרקור".

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת צבי גיל