אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תקציב הביטחון


תאריך פרסום קודם: 
21/07/2010
מחבר: 
דני רשף

בשעה טובה אישרה הממשלה את תקציב המדינה ל 2011-12, ביום חמישי האחרון 15/07/2010, ובינהם קיצוץ של 2.7 מיליארד בתקציב הביטחון. תקציב הביטחון יש לו שני מרכיבים, הצטיידות, פיתוח ואימונים והחצי השני, 65% על פי האוצר בדיוני טרום התקציב, מיועד לשכר, גמלאות, תגמולים וטיפול בנכי צה"ל ומשפחות החללים. אפילו נניח שהאוצר הגזים הרי יותר מחצי התקציב מושקע בשכר, תגמולים, גמלאות ופיצויים. בשנת 2009 היה תקציב הביטחון ללא סיוע מארה"ב כ 54 מיליארד, ב 2011 הוא יהיה מן הסתם לפחות 56 מיליארד. עלויות תשלומי הפנסיה לאותם קצינים ונגדים שלא חסכו בזמנם לפנסיה והיא על חשבון תקציב המדינה הגיעה לכדי 4.2 מיליארד ב 2008 ומן הסתם כבר עברה את ה 5 מיליארד ב 2010.

איננו יכולים להביע דעה מושכלת על תחזיות צה"ל למלחמה הבאה, על תורת הלחימה שאיננה ועל היקף ההצטידות הנדרש ואין לנו אלא לקבל את הערכת הצבא למרות שמבט לאחור על מה שכן נחשף משנות ה80 וה 90 של המאה הקודמת מעורר דאגה רבה.

אנחנו כן יכולים לדבר על פנסיה, תנאי שירות ואורך השרות שגלום בהם חיסכון של לפחות 10% מכלל התקציב, קרי 5.5 מיליארד שקל. בכול העולם המתקדם יש תופעה קבועה של כניסה מאוחרת לעבודה, לאחר לימודים והכשרה, ויציאה מאוחרת. ברוב המשקים המערביים, וישראל חלוצה בהם, הועלה גיל הפנסיה כדי להתאים את שנות העבודה והפנסיה למשך החיים המתארך וחלק מכלכלני המערב כבר טוענים שלא יהיה מנוס, בעשור הקרוב, מלהעלות את הפנסיה לגיל 70. צה"ל מסרב להכיר בתופעה ושר הביטחון יצא בהצהרה דמגוגית, באמצעות דובר צה"ל, ביום שישי 16/07/2010, שהארכת גיל היציאה לפנסיה למי שלא לוחמים לגיל 50 תגרום ש"הצבא יזדקן, מוחות יברחו".

בכול החברות המסחריות המוצלחות מנהלים, מנכל"ים וחברי דירקטוריון הם ברובם המוחלט מעל גיל 50. קציני צה"ל הבכירים, אלו שמעצבים את תורות הלחימה, אלו שמחליטים על הפיתוחים העתידיים ואלו שחושבים על פני המלחמה הבאה הם כמעט כולם מעל גיל 50. למעשה רבים המעסיקים במשק שמעדיפים לעמדות תפעול ואחריות בגרות וניסיון ולא דווקא חדשנות של צעירים. האמירה הזו כולה דמגוגיה, שיקרית ומתאימה לברק.

הוצאת נג"ד או קצין לוגיסטיקה מנוסה ומבוגר מהשרות מצריכה הכשרת מתלמד צעיר וחדש במקומו. כול אחד בצבא יודע שהחלק היקר ביותר בתיפעול השוטף של הצבא זה ההכשרה, האימון ורכישת הניסיון. לשחרר איש תיפעול בצה"ל, יעיל ומנוסה, בגיל 45, למשק שהולך ומזדקן ושאופק העבודה שבו עובר את גיל 67, היא מעשה מופקר מבחינה כלכלית בכול היבט.

המדינה צריכה לשלםלפורש הצעירפנסיה לשנים רבות יותר קדימה כאשר הוא צובר את הפנסיה לעצמו, כפי שנהוג בצדק מזה שנתיים, שנים מועטות לבד. השנים עוד יותר מועטות אם מנקים מהם את שנות ההשתלמות וההכשרה בשכר. למעשה סביר מאוד שעל כול שנת שרות אפקטיבית יקבל איש הדרג התיפעולי הפורש מצה"ל לגמלאות בגיל 45 יותר משנתיים של פנסיה.

היא גורמת לדרג הביניים של הצבא לפרוש בשיא הניסיון וההכשרה ומאלצת את הצבא להחליף אותו, לעתים הרבה יותר תכופות, באיש חדש צעיר ולא מנוסה שזקוק להכשרה יקרה ושלפחות בהתחלה יעשה שגיאות אופיניות למתחיל.

קיצור שרות החובה בצבא הוא סוגיה חברתית בעיקרה. הכשרת לוחם חי"ר לפני קורס מכ"ים, מיקצועות וקורס קצינים לחלקם נמשכת 8 חודשים. אצל חלק גדול מהלוחמים משך ההכשרה המצטבר הוא כחצי ממשך השרות וביחידות המיוחדות עוד הרבה הרבה יותר. קיצוץ של חצי שנה הוא למעשה קיצוץ של מעל 30% בכוח הלוחם המיומן והמוכשר. לכן ההצעה לשחרר את מי שהכשרתם מינימלית והם למעשה בגדר אבטלה סמויה בצה"ל חצי שנה מוקדם יותר ולשלם שכר קבע לבעלי ההכשרה הארוכה והיקרה כדי שימצו את הכשרתם הראשונית ואת ניסיונם היקר מפז היא נכונה ויעילה כלכלית. היא גם מבוצעת בפועל בכול היחידות המיוחדות בהם אנשים נידרשם לשרת מעל ל 3 שנים. הבעיה היא חברתית כי היא מצפרת את הג'ובניקים ומאפשרת להם להשתלב בשוק העבודה מוקדם יותר והיא מגבירה במפורש את אי השיוויון שבשרות. צה"ל דחה את הרעיון על הסף במקום לבחון אותו ולמצוא דרכים יצירתיות לשחרר את עצמו מעול חסרי המוטיבציה, חסרי ההכשרה וחסרי הרצון לאלפיהם ולצ'פר לא רק בכסף אלא, למשל, במימון טיול לחו"ל או השתתפות בלימודים את בעלי הרצון, הנכונות והיכולת.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דני רשף