אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הטוב, הרע ו-סלאם פאייד


תאריך פרסום קודם: 
27/04/2010
מחבר: 
דני רשף

הראיון של אהוד יערי עם אבו מאזן, ששודר אתמול בערב בערוץ 2, היה מאלף ורב תובנות היה בו הרבה נקודות אור וגם ההיפך, הרבה סיבות לדאגה. – אתחיל בדברים החיוביים. הראיון היה למעשה הכרזה של אבו מאזן על חזרה למו"מ, אמנם עקיף, עם ישראל. הראיון נתן הכשר והסיר את הטבו של הליגה הערבית והפלשתינים ממשלת הימין בישראל ונתן הכשר "ערבי" לראש הממשלה נתניהו ולליברמן. אבו מאזן אישר שהפלשתינים מסכימים לעיקרון של מדינה מפורזת שביטחונה החיצוני יופקד בידי כוח נאט"ו בפיקוד אמריקאי (עוד נדון בנושא בהמשך). כמו כן הסכים אבו מאזן לעיקרון של חילופי שטחים והשארות גושי הישובים הגדולים בתחומי מדינת ישראל. אבו מאזן גם אמר במפורש שהקפאה גורפת של הבניה הישראלית מעבר למה שהיה פעם הקו הירוק לא היה מעולם תנאי מקדים למו"מ עם ישראל. מכאן ניתן להבין שהאמריקאים רתמו את העגלה לפני הסוס.

בצד השלילי התחמק אבו מאזן מלענות לשאלה מדוע לא השיב להצעותיו של אהוד אולמרט מספטמבר 2008 שהיו קרובות מרחק נגיעה מהדרישות הטריטוריאליות והמדיניות של הפלשתינים. בנושא זכות השיבה התחמק אבו מאזן בשלש טענות - לא נאכוף על ישראל מה שלא תוכל להסכים לו, מה שממילא מובן מאליו, נלך לפי מפת דרכים והיוזמה הערבית ממאי 2007, שבשני המקרים עמעמו את הנקודה מצד אחד אפשרו פיצויי כספי על פני שיבה בפועל אבל גם "פתרון צודק על פי החלטה 149 של העצרת הכללית של האו"מ" החלטה הקוראת לאפשר לכול פלשתיני המוכן לחיות בשלום עם שכניו לחזור "בהקדם האפשרי" לביתו וכפרו ולקבל פיצוי הולם על הנזק שנגרם לו מהגרוש. לפי אבו מאזן הפתרון צריך להיות "פתרון צודק". כך שאבו מאזן הצליח לחמוק בשלום משאלתו הישירה של אהוד יערי.

הערות נוספות. כוח נאט"ו בשטחי הרשות הפלשתינית הוא דגל אדום לג'יהאד העולמי ולחמאס הרואה בנוכחות צבאות "צלבניים" על אדמה ערבית את אחת הסיבות המרכזיות לג'יהאד. תהליך שלום עם ישראל שבסופו איזו הכרה, אפילו מעומעמת, בקיומה של מדינת ישראל נוגד את סיבת הקיום של החמאס. לדבריו של אבו מאזן בראיון שהוא יצליח לייצר פיוס עם החמאס תוך כדי ובשביל לקדם את תהליך השלום אין שום אחיזה במציאות.

סביר להניח שהתפנית הפיתאומית של אבו מאזן לכיוון תהליך השלום עם ישראל נובעת כנראה משלש סיבות: א. וויתורים שישראל עשתה בחשאי (הידיעות על הקפאת הבניה ברמת שלמה הם חסרי משמעות כי ממילא עוברים לפחות שנתיים וחצי מהפקדת התוכנית עד תחילת הוצאת אישורי בניה בפועל). זה יכול להיות הגברת הנוכחות הפלשתינית הרישמית בשכונות ערביות במזרח העיר כולל הבטחה לא לבנות בהם בניה יהודית וכדומה. היות והשביעיה של ראש הממשלה נשארה מלוכדת הוויתורים נעשו כנראה גם על דעתו של בני בגין, בוגי יעלון, אלי ישי ואביגדור ליברמן, אחרת לא הייתה לנו היום ממשלה, וזה בהחלט לטובה.

ב. לחץ אמריקאי על הרשות להפסיק להיות סרבני השלום נוכח הוויתורים שישראל עשתה. המשך הסרבנות הפלשתינית היה למעשה מצדיק את עמדת ישראל שהפלשתינים לא מתכוונים להתדיין עם ישראל אלא לתמרן את ארה"ב שתאכוף את עמדת הפלשתינים על ישראל.

ג. תוכניתו של של סלאם פאייד להקים מדינה פלשתינית עצמאית באופן חד צדדי עד אמצע 2011. אבו מאזן שלל את התוכנית הזו, שסלאם פייאד התחייב לה בפומבי פעם אחר פעם, באופן נחרץ בראיון עם אהוד יערי. התוכנית של סלאם פאייד סותרת באופן מהותי את האסטרטגיה של אבו מאזן שהיא להסתפק בריבונות חלקית ולנהל את המו"מ עד אין סוף – עד סוך הלגיטמציה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. אצל אבו מאזן המשכיות הסכסוך היא כלי מרכזי באסטרטגיה - אצל סלאם פאייד הסכסוך הוא מכשול באסטרטגיה.

לדעתי התאוצה שרעיון המדינה החד צדדית של סלאם פאייד ( האיש של ארה"ב)תופס בחברה הפלשתינית והתחושה שהרעיון יצבור תאוצה נוספת נוכח היציבות הביטחונית, המדינית והכלכלית ברשות הבהירה לאבו מאזן שהאסטרטגיה והלגיטימיות שלו עצמו בספק אם לא יחזור במהרה למסלול המו"מ עם ישראל.

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דני רשף