אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מרבית נשותינו לא חובשות דבר על ראשן


תאריך פרסום קודם: 
25/02/2010
מחבר: 
יורם שורק

"פנתר במרתף" מתאר עמוס עוז, מנקודת מבטו של ילד חיפוש שעורכים חיילים בריטים בבית ירושלמי:

"אחר כך שאל אם יש כאן ספרים בשפה האנגלית. השאלה הזו העליבה את אבא..וכי נדמה לו לגוי השחצן הזה שהוא נמצא באיזו בקתת ילידים באחד מכפרי מלאיה? בסוכות של בני שבט אוגנדי? בו ברגע, בלהט, גועש ועולה על גדותיו כמו מגונן בכך על עצם צדקת הציונות, החל אבא לשלוף ממדפיו ספר אנגלי אחר ספר, להכריז בקול רם את כותרותיהם ושנת פרסומם ומהדורתם, ולתקוע אותם אחד אחד ליד הקצין...לורד ביירון, דפוס אדינבורו. מילטון, שלי וקיטס. וזה הוא צ'וסר בהדורה מבוארת, רוברט בראונינג, הדפסה מוקדמת ומצומצמת. שייקספיר השלם, על פי טקסט ג'ונסון, סטיבנס וריד...אם רק יעלה בידו להוכיח סוף סוף לבריטים , עם משכיל ומוסרי ביסודו, עד כמה אנחנו, נתיניהם המתייסרים לנו כאן בפינה נידחת של האימפריה, עד כמה אנחנו בעצם אנשים נפלאים מאוד, תרבותים, משכילים, יודעי ספר, חובבי שירה והגות, מיד יתהפך ליבם וכל אי ההבנות תסולקנה...”

אבא של עמוס עוז, מתברר חי עדיין במשרד הסברה ונראה שמשם, עדיין גועש ועולה על גדותיו הוא ממשיך להסביר לקצין בריטי עד כמה אנו בעצם ממש ממש כמוהם.

קמפיין ההסברה של משלת ישראל לא ישכנע אף בריטי (או גוי אחר לצורך העניין) בצדקת דרכה של ישראל אבל אין כמוהו להסביר את תמונת העולם של הוגיו. אי שם בעולם, כך מאמינים אנשים חרוצים בקריית הממשלה, מסתובבים אנשים שלא אוהבים אותנו. העולם הזה, על פי התשדירים, הוא די קטן וכולל בעצם את מדינות מערב אירופה בלבד: אמריקה היא ידידתנו הגדולה, העניין הגרמני קצת רגיש ושאר העולם מיושב בילידים מלאים או ביושבי סוכות אוגנדים שכל רצוננו להיבדל מהם. אין דרך לסלק את אי ההבנה מאשר להסביר לאנשי העולם הגדול שאנחנו ממש כמוהם: פיסת אירופה שנקלעה לחופי הלבנט.

הפרק החושפני ביותר באתר "מסבירים" נושא את הכותרת "ישראל בעולם: מיתוס מול מציאות" ואי ההבנה הראשונה שיש, על פי משרד ההסברה לסלק היא שישראל היא מדבר. עבור משרד ההסברה 60% משטח המדינה שכמות המשקעים בו נמוכה מ200 מ"מ בשנה הם אי נעימות מין מחסן כלים מוזנח בקצה חצר ה"וילה בג'ונגל": לא משהו שמראים לדודים מאמריקה . הנה כך מצוייר מחדש נוף הארץ "גם אתר סקי בהר החרמון וגם מדבר, גם הרים גבוהים וירוקים כמו הרי הגליל וגם את המקום הנמוך ביותר בעולם - ים המלח. בישראל עמקים פורחים וירוקים דוגמת עמק יזרעאל, נהרות זורמים כמו הירדן, פארקי מים טבעיים כמו גן השלושה.."

תאור הנוף נפתח, איך לא, ב"אתר סקי בהר החרמון" : נראה שזעקה בוקעת מאתר הסקי הזה שנדחק לראש רשימת הנופים: אתה רואה, קצין בריטי, אנחנו לא סתם אירופאים אלא אפילו שייכים לצידה המיוחס והקריר ביותר . מה שזרם הגולף מנע מאנגליה ומווילס יש לנו: אתר סקי. רק אחר שהשלג האירופי הוטח בפני האנטישמים נאלץ המסביר להזכיר במילה אחת את המדבר והוא נחפז לשטוף את הכתם ב"נהרות זורמים כמו הירדן" מעין מיסיסיפי או לפחות תמזה רוגעת המשקה "עמקים פורחים..פארקי מים טבעיים" קשה שלא לזהות את מקורות ההשראה בציורי הנוף הכפרי של ג'ון קונסטבל או תומאס גיינסבורו. הנה ישראל האמיתית: ירוקה שלווה כשרק שכשוך פלגי המים כשדגי הפורל מקפצים בהם מפריע את השלווה. פסי רכבת ישראל פרוסים "לאורכה ולרוחבה של הארץ" ממשיך התאור כמה פסקאות למטה משם. במעין פליטת מקלדת החושפת את הדחקת המרחב שמדרום לבאר שבע וממזרח למודיעין (שם לא פרוסים הקווים ומן הסתם גם לא מפכפכים הנחלים).

ג'ון קונסטבל: עמקים פורחים וירוקים דוגמת עמק יזרעאל, נהרות זורמים כמו הירדן, פארקי מים טבעיים...(Malvern Hall, 1809, oil on canvas, Tate Gallery, London)

אבל לא קלה מלאכת המסביר: גם באפגניסטן ובאיראן יש "הרים גבוהים וירוקים" אלא ששם יש גם דת ולא דת אסטטית ונעימה בכנסיות אבן ציוריות הפזורות ב"עמקים פורחים וירוקים דוגמת עמק יזרעאל" אלא דתות של גברים מזוקנים שאין להם את שייקספיר על פי טקטס ג'ונסון במדף הספרים. כדי להרחיק את ארצנו מזיהום כזה נחפז אתר מסבירים להבטיח ש"ישראל אינה מדינה דתית". במחי כמה הקשות מקלדת נעלמו בתי הדין הרבניים, העגונות, קווי ההפרדה (שממילא נוסעים רק מחוץ לתחום הציויליזציה המרושתת בקוי רכבת ישראל "לאורכה ולרוחבה"). אנחנו חילונים ממש כמוכם זועק הטקסט אל הקצין הבריטי ואם אתה לא מאמין יש בישראל גם נשים. כן, בסעיף 8 ברשימת פלאי הארץ מתברר שיש בישראל אפילו נשים, מה שמעניין את הנשים אצלנו, ממש כמו את אישתך מייג'ור סמית, הם בגדים. “מזה שנים ישראל נחשבת בעולם לבירת אופנה שאינה נופלת מניו-יורק, פריז ולונדון. רחובות מרכזיים בערים הגדולות נחשבים למרכזי אופנה מובילים, ביניהם רחוב שנקין וכיכר המדינה בתל-אביב, רחוב סוקולוב ואוסישקין ברמת-השרון, שדרות ממילא בירושלים ושדרות מוריה בחיפה". לאחר הוכחה מוחצת כזו כנראה שגם האנטישמי שבלוגמי התה באנגליה הירוקה והמדומיינת של משרד ההסברה לא ישאל כיצד מספר הנשים בממשלת ישראל נמוך באופן מובהק ועקבי ממספר השרות ברפובליקה האיסלאמית של איראן.

טוב לדעת שאירופה הישנה, זו המחבבת עמים תרבותיים בלב שממת הפראים לא מתה: היא חיה בליבם ובמוחם של פקידי משרד ההסברה. דווקא שם, בבניינים מצופים אבן ירושלמית ועטורי מזגנים מטפטפים חיה אירופה הבטוחה בעצמה: זו שנראה היה שנעלמה ללא שוב כששקעה השמש על האיפריה הבריטית ואלג'יר חדלה להיות צרפתית. אירופה שכולה כרי דשא ירוקים וגברים במקטורן עם נשותיהם שסרט מעטר את כובען צופים במשחק קריקט ושואלים את עצמם מי דואג לייצג אותם אי שם לחופי הים התיכון. אל תדאגו אירופאים אהובים ומדומיינים: כל עוד קיימת ישראל כ"אחת המדינות הדמוקרטיות היציבות בעולם המערבי" אין סיבה לדאגה אנחנו כאן, מתקדמים, נאורים, אירופאים עד לשד עצמותינו ו" מרבית נשותינו לא חובשות דבר על ראשן"

 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת יורם שורק