אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

דיפלומטיית הדה-לגיטימציה


תאריך פרסום קודם: 
21/02/2010
מחבר: 
דורי גולד

מי שמנסה לנתח את את מהלכיהם העתידיים של יריביה של ישראל, כדאי שיקרא בעיון בכתביו של הפרופסור ריצ'רד פלק. מרצה למשפטים לשעבר באוניברסיטת פרינסטון, שהצדיק את השימוש באלימות של המתנגדים למלחמת וייטנאם ותמך בעליית האייטוללה חומייני באיראן. לאחרונה מונה פאלק כשליח מיוחד למועצת האו"ם לזכויות אדם. ממשלת אולמרט סירבה בצדק לשתף עימו פעולה בשל עמדותיו הקיצוניות וב-2008 אף שללה ממנו כניסה לישראל. עם זאת, לפאלק הבנה מעמיקה במנגנוני הפעולה של האו"ם. לאחר שיצא דו"ח גולדסטון, ניסה פאלק להבין את משמעותו האמיתית. בספטמבר 2009 הוא כתב שישראל שרויה ב"מלחמת הלגיטימציה" והוסיף, "הפלסטינים מנצחים במלחמה השנייה הלא-צבאית באופן עקבי". הוא הסביר ש"מלחמת לגיטימציה" המתרחשת "בשדה הקרב הפוליטי הגלובלי" הוכרזה בעבר על דרום אפריקה והיא מהווה איום גדול לעין ערוך מהאיום הצבאי הפלסטיני.

בישראל ישנם שרים בכירים בודדים המבינים שהמלחמה על הלגיטימיות כבר החלה. רבים אינם מבינים שמלחמת לגיטימציה מחייבת התנהלות שונה לחלוטין ממאמצי ההסברה המסורתיים של ישראל. ברגע שאיבדה את עצם הלגיטימציה שלה, גם הטיעונים הטובים ביותר שלה לא יצליחו לקנות אחיזה בדעת הקהל. כך, ב-1972, לאיש לא היה אכפת מכך שהוייטקונג מענים חיילים דרום וייטנאמים, ארה"ב פשוט רצתה להסתלק מוייטנאם. הזוועות של הצבא הסרבי-בוסני בשנות התשעים לא השאירו לקהילה הבינלאומית מקום לסולידריות עם האזרחים המופצצים בבלגראד. הלגיטימציה של אוגנדה נחלשה על ידי הפעילות הפושעת של אידי אמין במידה רבה כל כך, שהאו"ם לא הניד עפעף כאשר טנזניה פלשה אליה והדיחה אותו. ישראל איננה שייכת לאף אחת מן הקטגוריות הללו, אך אלו המנהלים מלחמת דה-לגיטימציה נגדה, רוצים להפליל אותה במידה כזו שתיחשב למדינה מנודה, משום שלמדינות מנודות אין זכויות, אפילו לא זכות להגנה עצמית.

מי מנצח על הקמפיין הזה? בלונדון יש את הברית האדומה-ירוקה, שיתוף פעולה בין השמאל הקיצוני וארגונים אסלאמיים כמו ארגון האחים המוסלמים, הפועל ללא לאות נגד ישראל באוניברסיטאות, בוועדי עובדים ובתקשורת. לאחר שבסיס כוחם האלקטורלי בקרב מעמד הפועלים הבריטי נחלש, ארגוני השמאל הקיצוני פונים אל אוכלוסיית המהגרים המוסלמים על מנת לחזק את כוחם הפוליטי. גם ארגון הוועד האסלאמי, שבסיסו בסעודיה ושנציגיו באו"ם ניכסו לעצמם את הקרדיט על דו"ח גולדסטון, תורם את חלקו.

הדה-לגיטימציה של ישראל משרתת כמה תנועות פוליטיות שונות. ישנם כמובן הפלסטינים המעוניינים לקדם את פיתרון "המדינה האחת". עבור החמאס הדה-לגיטימציה יכולה לכבול את ידיו של צה"ל בשעה שהיא מנהלת נגד מדינת ישראל מלחמת טרור. האינטרס של הרשות הפלסטינית מתוחכם יותר. במהלך נאומו בכנס הרצליה ב-2 בפברואר 2010, הציג ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד את תוכניתו המדינית להניח את יסודות המדינה הפלסטינית, כדי שעד 2011, במידה והשיחות עם ישראל לא יובילו לשום מקום, הקהילה הבינלאומית תתערב ו"תפעיל כוח רב על התהליך הפוליטי". פיאד מעוניין לכפות על ישראל "לסיים את הכיבוש שהחל ב-1967". אם צה"ל יוצג כדומה לצבא הסרבי, עולה הסבירות לכך שהקהילה הבינלאומית תתערב כפי שעשתה בקוסובו, כאשר זו ביקשה להיפרד ממה שנשאר מיוגוסלביה. אין זה צירוף מקרים שבתחילת 2009, הגיש שר המשפטים של פיאד תלונה רשמית נגד ישראל בשל "פשעי מלחמה" בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג.

כיצד על המערך הפוליטי של ישראל להתמודד עם הדה-לגיטימציה? ראשית, אסור לישראל להסכים למצב בו בה בשעה שהפלסטינים נושאים ונותנים עם ישראל, הם גם פועלים להוקעתה. גם בשנות האופוריה של שנות אוסלו אש"ף יזם כ-20 החלטות אנטי-ישראליות באו"ם וממשלות ישראל השלימו עם המצב. שנית, ישראל חייבת לחזק את זכויותיה. ממשלות ישראליות רבות לא רצו לדבר בפומבי על זכויותיה של ישראל, במיוחד בכל הקשור לתביעות טריטוריאליות, וזאת על מנת שלא להעכיר את האווירה לפני משא ומתן או כדי לא להרגיז את האמריקאים. אך אם פיאד משרטט את הגבולות של המדינה הפלסטינית, כדאי מאוד שישראל תציג מפה משלה בצורה ברורה יותר.

את מלחמת הדה-לגיטימציה מובילים בארה"ב ובריטניה ארגוני שוליים חזקים בעלי יכולת ארגון גבוהה ושכנוע פנימי עמוק. הבעיה הגדולה ביותר של ישראל היא שידידותיה בקהילה הבינלאומית לא תמיד שמעו את אותו שכנוע פנימי עמוק מצידה של ישראל, דבר שהעניק יתרון מהותי למסע הדה-לגיטימציה. לישראל יש טיעונים משפטיים והיסטוריים חזקים, שאותם הפסיקה להציג לפני שנים. באופן יוצא דופן, זכותו של העם היהודי לבית לאומי הוכרו הן על ידי חבר הלאומים והן על ידי האו"ם, דבר שהפך את הלגיטימיות של ישראל לחזקה יותר מרוב המדינות בקהילה הבינלאומית. גם היום לישראל יש טיעונים חזקים לטובתה ובהתחשב בסוג המלחמה שנכפית עליה, הגיע הזמן שתשמיע אותם בקול רם.

דורי גולד הוא נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור
המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל היום"
באדיבות רבקה שפק ליסק

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דורי גולד