אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הסרבנות, ההשתמטות, והקשר הגורדי


תאריך פרסום קודם: 
03/01/2010
מחבר: 
אריה פרלמן

גילויי הסרבנות מימין מהזמן האחרון, נתנו את האות לתחילתו של מחול שדים בתקשורת: פוליטיקאים, עיתונאים וסתם עמך משמאל ומימין עשו שמיניות באוויר כדי להסביר מדוע סרבני השמאל הם בוגדים ואלו מהימין גיבורים, ומצד שני כיצד סרבני הימין הם קנאים פשיסטים ואלו מהשמאל אבירי המצפון האנושי.

רבנים מסוימים הביעו את תמיכתם בסרבנות, והארץ היתה כמרקחה.

אבל בכך לא תמה החגיגה: גם תופעת ההשתמטות עלתה לכותרות, ולאחרונה אף העלו רעיונות להגברת המעקב אחרי נערות שמקבלות פטור שקרי מטעמי דת.

סוגיות ההשתמטות והסרבנות הן כבדות משקל ומעניינות ביותר, וגם מסובכות להפליא. אפשר, כמובן, לפטור את כל העניין בשלילה נחרצת של כל השתמטות או סרבנות מכל סוג שהוא, ואם רוצים אפשר גם להיכנס לסחרור אינסופי של דיונים וויכוחים מתי, האם, עד כמה, ולמי מותר להשתמט או לסרב.

אולם מאחר שכל הבעיה נובעת מכך שהשירות בצה"ל הוא חובה על פי חוק – ניתן ורצוי לחתוך את הקשר הגורדי הזה על ידי ביטול חובת הגיוס לצה"ל.

ומרגע שתתבטל החובה – יתבטל מאליו הצורך לסרב או להשתמט.

*

על פניו נראה הרעיון כטירוף גמור. בעבור מדינה כמו ישראל, המתמודדת עם שורה של איומים ביטחוניים חמורים – מדובר בהתגשמות של סיוט: הנה ביום פקודה – לא יהיו מספיק חיילים כדי למנוע שואה שניה – כי אם הגיוס אינו חובה – מי בכלל ירצה להתגייס...?

אלא שתסריט הבלהות הזה אין לו על מה לסמוך.

על פי הערכת מכון יפה למחקרים אסטרטגיים, בצה"ל משרתים כיום כ-621,500 חיילים, מתוכם 445,000 במילואים ו-176,500 בסדיר (חובה + קבע).

צה"ל הוא אירגון ענק, ומסורבל למדי, והוא מחזיק בניגוד לרצונם עשרות אלפי אנשים. לכן, לא יהיה זה מוגזם להעריך את האבטלה הסמויה בשיעור של 20%. או במילים אחרות - 80% מהמשרתים כיום בצה"ל הם חיוניים בתכלית החיוניות להגנתה של מדינת היהודים.

הערכה זו מביאה אותנו למסקנה שדרושים כחצי מיליון חיילים להגנת המולדת, מהם 140,000 בשירות פעיל.

*

אז אם לא טוב לגייס חיילים בכפיה - יש לגייס אותם מרצון, ובשביל רצון טוב צריך כסף.

ומאין יבוא הכסף?

תשובה ראשונית לשאלה זו ניתן למצוא בתכנית ההתייעלות של חברת מקנזי, בדו"ח שהוזמן על-ידי מערכת הביטחון. שם נקבע שהתייעלות בתחומי הבינוי, הרכש והאחזקה, תניב חיסכון של 1.3 עד 1.6 מיליארד ₪ בשנה - החל משנת 2014.

בהערכה זהירה, ניתן בכסף הזה לממן את עלות שכרם של 120,000 חיילים בשנה, ברמה של פי 2 משכר המינימום (כ-8,000 ₪ ברוטו לחודש).

שאר הכסף יבוא משיחרור סיטוני של עשרות אלפי חיילים וחיילות שצה"ל נאלץ להעסיק עקב חוק שירות חובה. שיחרורם יפנה תקציבים ניכרים למימון עלות שכרם של מתגייסים מרצון, ומצד שני יאפשר למשוחררים (ולבני גילם שלא יהיו חייבים עוד בגיוס) לרכוש השכלה, לעבוד, לשלם מיסים ולהעלות את התוצר הלאומי, ומתוך כך את תקציב המדינה בכלל, ותקציב הביטחון בפרט.

אין שום יסוד לחשש מפני דלדול השורות בצבא, להיפך: כבר במציאות הנוכחית קיימת מוטיבציה גבוהה מאוד להתנדב ליחידות קרביות, אותן יחידות שהגיוס אליהן הוא רצוני והתנדבותי לחלוטין. חיילים שיתגייסו מרצונם החופשי, מתוך שילוב בין פטריוטיות, רצון להגשמה אישית ותמריץ כלכלי נאות – יראו בצבא מקצוע וקריירה לכל דבר, ישרתו שנים ארוכות וירכשו מיומנות צבאית טובה פי כמה מנערים שמחפשים איך להעביר שלוש שנים במינימום נזק.

*

ביטול גיוס החובה, מלבד התועלת הביטחונית והכלכלית, יביא גם לירידה ניכרת במתחים החברתיים והפוליטיים: מי שלא רוצה לגרש יהודים או לדכא ערבים – שלא יתגייס, או שיתפטר מהצבא; מי שרוצה ללמוד תורה - שיתכבד וייהרג באוהלה של תורה עד שיצמחו לו שערות על הציפורניים: איש לא יתלונן ולא יקטר, מפני שהשירות בצבא יהיה כמו השירות במשטרה: ירצו - יתגייסו; לא ירצו - לא יתגייסו.

ובא לציון גואל.

קישורים נבחרים:

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.