אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

לימודי אזרחות על ספסל הנאשמים


תאריך פרסום קודם: 
03/12/2009
מחבר: 
גדי ראונר

גדי ראונר (מכתבים למערכת,
הארץ, 2 בדצמבר 2009)

ביום רביעי האחרון (25 בנובמבר 2009) פורסם על קיומו של דיון בוועדת החינוך של הכנסת שבו הוצגו ממצאי מחקר מטעם המכון לאסטרטגיה ציונית על טיבם של לימודי אזרחות בבית הספר. המחקר מצא שהתכנית אינה מדגישה דיה את אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית- ציונית והדבר בא לידי ביטוי בספרי הלימוד ובשאלות הנשאלות בבחינת הבגרות שבה, לדוגמה, נשאלו מעט מאוד שאלות בנושא הכרזת העצמאות. בעקבות דו"ח זה יגיש מנכ"ל משרד החינוך תכנית חדשה בעוד שלושה חודשים.

תכנית הלימודים הנוכחית באזרחות פורסמה בשנת 2002 ומקצוע האזרחות קיבל אז מעמד של שווה בין שווים. ספרי הלימוד שפורסמו בעקבותיה (רק שניים קיבלו אישור) מקדישים שני פרקים שלמים לנושא מדינת ישראל כמדינה יהודית. הסוגיה "החתרנית והמקוממת" בעניין "מדינת כל אזרחיה" זוכה להתייחסות מינורית. מרבית פרקי התכנית המרכיבים את הספרים עוסקים בענייני אזרחות, דמוקרטיה וסוגיות המשפט הקונסטיטוציוני. האם מישהו מעלה על הדעת שבספרי אזרחות של ארצות הברית, אנגליה, צרפת או יפאן יטפחו ויהדירו את האופי הלאומי של המדינה על חשבון החינוך האזרחי? שמו של המקצוע הוא אזרחות. זה לא יהדות ולא לימודי העם היהודי ולא שיעורים בזיכרון קולקטיבי.

למקצוע אזרחות יש מטרות בתחום הידע וההבנה, המיומנויות והעמדות המנוסחות היטב במסמך תכנית הלימודים. מטרות אלה תואמות ומחזקות את חוק החינוך הממלכתי. בכל אלה באה לידי ביטוי האיזון בין שני מרכיבי היסוד של המדינה כפי שנקבעו בבית המשפט העליון: מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הספרים שאושרו על-ידי משרד החינוך משקפות הנחיות וכוונות אלה.

על כן, הבעיה איננה בתכנים וגם לא בשאלה האם התכנית מדגישה יתר על המידה את הדמוקרטיה ופחות מדי את היסוד היהודי-ציוני של המדינה. עבורי ישנן שאלות רבות שעדין לא קיבלו תשובה בלימודי האזרחות בבית הספר: האם מושגות המטרות שנקבעו בתכנית? מהי דמותו האזרחית של בוגר בית הספר? האם התכנים שנלמדו זוכים לביטוי ממשי בחייו של הצעיר? האם שיעורים פרונטאליים של מסירת מידע (דמוקרטי או יהודי) מבטיחים שהידע "יופנם" כדי שהצעירים שלנו יהיו אזרחים טובים יותר? האם השאלות בבחינת הבגרות תואמות את המטרות? כל השאלות האלה מתרכזות בשאלה המרכזית אחת: כיצד מורים מסורים ומקצוענים מלמדים את התכנים? והאם הוראתם נועדה לגרום ללמידה ולחשיבה אזרחית-יהודית-ציונית אצל תלמידיהם?

כאן טמון הקושי והפתרון. שיעורי אזרחות בבית הספר צריכים להיהפך למפגשים אזרחיים שבהם יועלו סוגיות אקטואליות, עובדות, עקרונות, אידיאלים וגם עמדות פוליטיות. הם צריכים לשאוב ליצירת בוגרים בעלי עמדה והשקפת עולם, מושכלת, מנומקת, נטולת אמוציות גזעניות וערכים אנטי-הומניסטיים, שיעורים שבהם תנשב רוח אהבת הארץ והמדינה בנימה של אמון ושל ביקורת גם יחד.

דר' גדי ראונר מכשיר מורים לאזרחות בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת גדי ראונר