אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הקשר בין דמוקרטיה וכלכלה.


תאריך פרסום קודם: 
15/08/2009
מחבר: 
יוסי תמיר

אין עוררין שלדמוקרטיה ערך עליון, שלא נמדד בכסף. השיקולים הכלכליים אינם כה חשובים כמו חירותו של הפרט, אבל, הם קיימים ואסור להתעלם מהם.

שיקולים כלכליים מובנים בחוק הפלילי, כשמדובר בחיי אדם, או, חירותו, וראוי, שיהיו קיימים ברקע הדמוקרטיה.

בעולם המודרני, כאשר נדמה כבר, שהחברה המערבית אימצה לעצמה את אורח החיים הדמוקרטי וכבר אין חשש שמשטרים דיקטטוריים אפלים הבנויים על טרור ופחד, ירימו את ראשם וישתלטו עלינו. החברה המודרנית יכולה להתפנות ולטפל באיום הממשי של "ממשלי בננות", שלא י ק נ ו את מקומם בקרבנו, במשטרים דמוקרטיים כשרים למהדרין. אין "משטרי בננות" מסוכנים כמו משטרי הפחד והחושך, אולם, בשני המשטרים אינם רצויים (בלשון המעטה) ובשני המקרים האזרחים הם הראשונים לשלם את המחיר.

לא קל יהיה לפתור את בעיית האדמיניסטרציה המסואבת, החיה ונושמת ליד הדמוקרטיה. ככל שעוברות השנים, המשימה נעשית יותר קשה.

אי-אפשר שהדמוקרטיה תהיה חפה משיקולים כלכליים.

הדמוקרטיה היא שלטון העם למען העם. יש מחיר לדמוקרטיה ולמען העם, דרוש שהמחיר שאנו משלמים עבורה, לא יהיה מחיר מופקע.

רבים לומדים כלכלה. חלקם ממשיכים לקראת תואר שני ושלישי. מבין כל אלה, לא נמצא איש שחישב כמה עולה לנו הדמוקרטיה. אין זה פוגע, כהוא זה בקדושת החופש והחרות, אם יקדישו לנתון זה תשומת לב, ילמדו אותו ויחשבו את ערכיו. ראוי, שנתון זה ימלא תפקיד בכלכלה ויובא לידיעת הציבור.

זה לא טאבו ומותר לנו לחשב את עלויות הדמוקרטיה. יתרה מזו, מותר לנו לחשב מהן העלויות בגדר הסבירה ומה הן עלויות מוגזמות. כל עלות שהוא מעבר לעולת הסבירה, היא "עלות עודפת". הציבור, באשר הוא, צריך כל הזמן לשאוף להקטין את "העלות העודפת" וזאת, כדי ליצר כלכלה בריאה לרווחת העם.

למעשה ה"עלות העודפת" היא מדד ליעילות האדמיניסטרציה. "עלות עודפת" נמוכה, מלמדת על כלכלה בריאה ואדמיניסטרציה יעילה וחסכונית. "עלות עודפת" גבוהה, מלמדת על כלכלה מקרטעת ואדמיניסטרציה מושחתת, בזבזנית ובלתי יעילה. בגלל זה ראשי השלטון אינם מעוניינים ש"יטפלו" ב"עלות העודפת".

העלות הסבירה של הדמוקרטיה, אינה תוצאה מתמטית מדויקת, יש לה גבול עליון וגבול תחתון. מדינה המנהלת מדיניות כלכלית מפוכחת, נושקת לגבול התחתון ומדינה שמנהלת מדיניות בזבזנית, עוברת את הגבול העליון.

כשמועמדים לשלטון מתחרים על הזכות להנהיג את העם, גורם זה (ה"עלות העודפת"), צריך להוות שיקול, (בין יתר שיקוליו של הבוחר), לבחור את המועמד והמפלגה המתאימים, המסוגלים להוריד עד למינימום את ה"עלות העודפת". אין הדבר קל ערך. ל"עלות העודפת" השפעה ישירה על ההשקעות לפיתוח וצמיחה. עלויות עודפות" גבוהות, בולמות את הצמיחה ויש להן השפעות שליליות על האבטלה.

בכל מערכות הבחירות, שיתקיימו עד כה, ה"עלות העודפת" לא היוותה שיקול ולא שיחקה שום תפקיד. כי, פשוט, איש לא חישב אותה ואיש לא ידע מקיומה. אם ידע, הסתיר זאת מעיני הציבור. במובן זה, במידה רבה, הבוחרים הצביעו בקלפי כסומים.

אם יורשה לי לנחש, מתוך הכרות ספוראדית עם המערכת ומתוך כך שאין משקיעים מספיק ביצירת מקומות עבודה, ומתוך כך שהאבטלה כה גבוהה, ומתוך כך שהמיסים שאנו משלמים הם מהגבוהים בעולם החופשי, ומתוך כך, שהשרות שאנו מקבלים מכל אחד ואחד מהמשרדים הממשלתיים והעיריות, הוא למטה מכל בקורת, מתוך כל אלה, המסקנה המתבקשת היא, שה"עלות העודפת" בישראל היא גבוהה מאוד, הרבה מעבר לעלות הסבירה.

המיסים משולים לחיכוך מכני. על פניו, חיכוך הוא גורם שלילי ובמכונות משתדלים להקטינו. לשם כך, משתמשים בכל מיני אמצעים, כמו משחות סיכה שונות ושמנים. מאידך, אי-אפשר לדמיין את החיים ללא חיכוך. העולם אינו יכול להתקיים בלי חיכוך. כמו, ששום משטר אינו יכול להתקיים ללא מיסים. אי-אפשר לקיים חיי חברה ללא מיסים. אבל, כמו החיכוך, שאם מעלים אותו יותר מדי המכונה עלולה להיעצר, כך גם המיסים. אם מעלים אותם יותר מדי, גלגל הכלכלה, עלול להיעצר.

ההשפעה המיידית של ה"עלות העודפת" הגבוהה על הכלכלה, שהיא מאיצה את האטת הפעילויות במשק.

התל"ג הוא גורם חשוב במשק, על פיו יישק דבר. הרבה החלטות חשובות הנוגעות לניהול משק המדינה, נופלות או קמות על פי התל"ג. בדרך כלל, זה גורם חיובי, שקברניטי הכלכלה גאים בו, כשהוא גבוה.

אולם, התל"ג מגלם בתוכו, גם, את "העלות העודפת". נוצר האבסורד, שככל שה"עלות העודפת" גדלה, גדל עימו גם התל"ג הלאומי ונוצר הרושם המוטעה שהתוצר הלאומי הגולמי עלה ולמעשה מה, שעלה זה רק ה"עלות העודפת", שהוא שלילי לכל הדעות. עובדה זו צריכה לקבל ביטוי במשמעות של התל"ג ולהשפיע על ההחלטות שמתקבלות על סמך התל"ג. זוהי סיבה נוספת לטפל ב"עלות העודפת", או, לפחות לחשב אותה ולהכניסה למסגרת כלכלית.

ה"עלות העודפת" מהווה את אחד הגורמים הקושרים בין דמוקרטיה וכלכלה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת יוסי תמיר