אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מוטיבים של המעטת הנס בפרשת בהעלותך


תאריך פרסום קודם: 
31/05/2009
מחבר: 
אברהם בן עזרא

פרשת בהעלותך כוללת את סיפור ההתנבאות של שבעים איש מישראל, ואין ספק כי אירוע זה הוא בבחינת נס, ורב הנסתר בו מהגלוי. דווקא אירוע נסי בתורה – מביא כמה מהפרשנים למסקנה כי מרכיב הנס בסיפור המקראי מצומצם ככל שאפשר, ואולי מתבטל מהיבט מסוים בהיותו מוסבר בדרך הטבע וללא מעורבות חיצונית לטבע האדם.

בספר במדבר פרק י"ב פסוק ח' מתואר השלב הגבוה אליו הגיע משה רבנו בזו הלשון:

"פה אל פה אדבר בו, ומראה ולא בחידות, ותמונת ה' יביט".

רמה זו של קרבה לה' – שהיא הבנת התורה והאלוהות – לא פקדה את משה רבנו באמצעות השראה שהשרה עליו ה', דבר שלו היה מתקיים – היה וודאי מעשה נסי, אלא נבעה מפעולתו ומדרכו הטבעית של משה, כפי שמובא במורה הנבוכים חלק ראשון פרק ה'.

לפי הרמב"ם, ראוי לו לאדם הבא ללמוד את מדעי האלוהות - שלא יתפרץ בתלמודו, אלא יחל בתלמודו את מדעי האלוהות רק לאחר שהכין עצמו בחכמות, במדעים ובתורת ההיגיון, ובנוסף, לאחר שיכשיר את עצמו במידות טובות, ריסן תאוותיו ותשוקותיו, ורק אז ייגש אט אט ובהסתר פנים אל הדרגה הבאה בהבנת הבורא, כפי שמשה רבנו נהג ככתוב בשמות פרק ג' פסוק ו' – "
ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלוהים".

[לא מהאור הנגלה הסתיר משה את פניו, כי "לא שה' ישיגוהו העיניים, יתעלה מכל מגרעת לעילא ולעילא", כי לא מדובר לא באור ולא בשום דבר מוחשי, אלא בלימוד, בהבנה ובידיעה של הבורא מדובר; המחשבה הבלתי נכונה כי משה ראה את ה' או נרתע מאורו של ה' – מהווה מגרעת לה' המצוי מעל כל דבר גשמי].

הסתרת הפנים היא ההכנה הארוכה וההדרגתית להגעה אל הדרגה של לימודי האלוהות.

תמונת ה' אינה ראייתו, אלא היא הבנתו.

ההגעה לדרגה זו אינה פרי השראה שה' משרה על האדם, אלא היא תוצאה של עבודת האדם את האלוהים.

אף על פי שלפי הרמב"ם במורה הנבוכים כל האור בו מדובר הוא אור ההבנה ואינו אור כפשוטו של מקרא, הרמב"ם יודע כי ההמון לא יכול להבין זאת והוא מפרש אור כהווייתו, אולם אין בכך משום חילול השם אלא רק אי הבנתו, וזה נסלח.

ובלשונו שם, [מורה הנבוכים חלק ראשון סופו של פרק ה'] –

"ואם ירצה אחד ממעוטי ההשגה שלא להגיע לדרגה זו שאנו רוצים לעלות אליה, ועשה את כל הלשונות הללו שנאמרו בעניין זה מורים על השגות חושיים לאורות הנבראים, מלאכים או זולתם, אין בכך נזק".

הרלב"ג רואה את התנבאות שבעים הנביאים הנזכרת בפרשה כנס, אך מסביר ומבהיר בפירושו לתורה שמדובר בנס מזערי, ובלשונו שם –

"התועלת הי"ב הוא להודיע שכאשר יביא ההכרח לעשות מופת, השתדל השם יתעלה שיהיה בו היותר מעט מן הזרות שאפשר. ולזה אמר השם יתעלה למשה שיאסוף מזקני העדה שהם החכמים, להגיע להם הנבואה".

לאמור, המעטת הנס היא בעצם הבחירה של שבעים אנשים חכמים אשר הם קרובים מאוד לדרגת הנבואה, ולא בחר משה מפשוטי העם, אף על פי שהנס היה מתעצם לו בחר משה מפשוטי העם [ולא חכמים] ועשה אותם נביאים.

עינינו הרואות כי המעטת הנס מתקיימת לפי הרלב"ג בכך שנבחרו לנבואה – חכמים מזקני ישראל ולא מפשוטי העם, ולפי הרמב"ם ההגעה אל דרגת הנבואה אינה נסית [בדרך של השראה] אלא היא תוצאה של מאמץ ולימוד עצמי של האדם – השואף לראות את תמונת ה' קרי: להבינו, דבר הכרוך בהכנות מוקדמות ובהסתר פנים, וללא קפיצת-דרך [התפרצות].

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אברהם בן עזרא