אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מה למדנו ומה לימדנו על תוצאות המרד הגדול ומרד בר כוכבא


התמונה של רבקה שפק ליסק
תאריך פרסום קודם: 
18/05/2009
מחבר: 
רבקה שפק ליסק

בהקדמה לספרו "איך ומתי הומצא העם היהודי", כתב שלמה זנד:

"הם (הישראלים) בטוחים שעם זה הוגלה לאחר רגעי התהילה הממלכתיים לא פעם אחת אלא פעמיים: עם חורבן בית ראשון במאה ה- 6 לפנה"ס, ובפעם השנייה בשנת 70 לספירה, לאחר הרס המקדש השני".

למדתי היסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית, והייתי מורה להיסטוריה במערכת החינוך התיכונית מ- 1958 עד 1973 . אבל, על ההגלייה ההמונית לאחר חורבן הבית השני שמעתי לראשונה, עם קריאת ספרו של שלמה זנד. רק אז נודע לי שבמשך 15 שנים חינכתי דורות של תלמידים על ההגלייה ההמונית לאחר חורבן הבית השני.

לימדתי על שתי הגליות: הגלייה ראשונה ע"י האימפריאליזם האשורי בשלהי המאה ה- 8 לפנה"ס של ישראלים מהממלכה הצפונית, והגלייה שניה, ע"י האימפריאליזם הבבלי במאה ה- 6 לפנה"ס מממלכת יהודה הדרומית. מעולם לא לימדתי את תלמידי על הגלייה המונית ע"י הרומאים.

והרי העובדות:

בספר הלימוד לתלמידי התיכון במדינת ישראל, דברי הימים , הזמן העתיק חלק א', בעריכת מיכאל זיו וש.ל.קירשנבאום , עמ' 205 , שעל פיו לימדתי, כתוב על תוצאות המרד הגדול , 66 – 70 לס':

"עם חורבן ירושלים חרבו גם ישובים יהודיים רבים אחרים בסביבתה. מפאת ריבוי ההרוגים והשבויים נתמעטה האוכלוסייה היהודית. המלחמות הממושכות אף הביאו להרס המשק החקלאי- אדמות רבות ניטשו ונותרו ללא עיבוד או נשרפו ללא יכולת עוד לעבדן, האחרות הופקעו ע"י הרומאים חידי בעליהן היהודיים והללו הפכו לאריסים, הצפויים לנישול בכל רגע. הרומאים אף מסרו קרקעות של קנאים ולוחמים יהודים לידי יהודים מתונים וידידי רומי."

באותו ספר לימוד עמ' 217 – 218 כתוב על תוצאות מרד בר כוכבא:

"משדוכא המרד חרבה יהודה כליל ונשארה עזובה ושוממה. המוני יהודים נמכרו לעבדות בשוקי חברון ועזה , ואף מחוץ לגבולות ארץ ישראל-בנצרים ואולי גם באסיה הקטנה. לפי התעודות שנתגלו במדבר יהודה נמלטו פליטי מלחמה עם משפחותיהם למדבר יהודה ומצאו מקלט במקומות , שהגישה אליהם היתה קשה ביותר, לרבות המערות של נחל חבר, נחל צאלים ונחל מורבעת. את חלקם השיגה יד הרומאים גם שם."

"משהבקיעו הרומאים את חומות ביתר ערכו טבח אכזרי בלוחמים. בר כוכבא היה בנופלים. לדברי ההיסטוריון הרומאי דיון קאסיוס הגיע מספר ההרוגים לחמש מאות ושמונים אלף, חמישים מבצרים ותשע מאות ושמונים וחמישה כפרים חשובים הפכו לאיי חרבות".

כאשר התחלתי להורות היסטוריה לא קיבלתי כל הנחיות ממשרד החינוך כיצד ללמד על המרד הגדול וחורבן הבית השני. לא הוזמנתי לאף כנס מורים להיסטוריה בהם ניסה משרד החינוך לעשות לי אינדוקטרינציה של המיתוס הציוני. ההדרכה היחידה שקיבלתי הייתה תוכנית הלימודים בהיסטוריה עפ"י ספר הלימוד שצוטט למעלה.

כילידת הארץ, למדתי בביה"ס היסודי, של זרם העובדים, במסגרת מערכת החינוך של היישוב העברי לפני קום המדינה. למדתי במסגרת שיעורי ההיסטוריה על ההגלייה ע"י ממלכת אשור וממלכת בבל, אבל לא זכור לי שאי פעם לימדו אותי שהייתה הגלייה המונית ע"י הרומאים בעקבות המרידות הגדולות. באותם ימים לימדו גם את תולדות הציונות. לא זכור לי שהוזכרה שם הגלייה ע"י הרומאים. ספר הלימוד החל במבשרי הציונות ותיאר את תולדות התנועה הציונית.

למדתי בביה"ס התיכון עפ"י תוכנית הלימודים של מדינת ישראל שאך זה קמה, וגם שם לא לימדו אותי על הגלייה המונית לאחר חורבן הבית השני.

אכן, במגילת העצמאות נאמר שאנו עם ש"הוגלה מעל אדמתו בכוח הזרוע" , אבל לא נזכרה כל הגלייה המונית ע"י הרומאים. כנערה, חוויתי את הכרזת המדינה ובביה"ס קראנו את הכרזת העצמאות. מאחר שלמדתי היסטוריה הבנתי מתוך המשפט הזה שפעמיים הוגלה העם בכוח, בימי בית ראשון, ואילו לאחר חורבן בית שני הביאה המדיניות הרומית לחיסול הישות הלאומית, להתמעטות האוכלוסייה היהודית ע"י דיכוי אכזרי של המרד , מעשי טבח המוניים ומכירת אלפי שבויים לעבדות. הגזירות הדתיות והכלכליות הביאו לנטישת הארץ ע"י רבים בעל כורחם. מדיניות זו כמוה כהגלייה.

המונח "2000 שנות גלות", שמרבים להשתמש בו, הובן על ידי כתאריך המציין את אובדן העצמאות. בשנת 63 לפנה"ס , כיבוש הארץ ע"י פומיוס, חוסלה, למעשה, העצמאות הלאומית כך שעד הקמת המדינה עברו כ- 2000 שנה.

בקיצור, גלות הוא המושג ההפוך למולדת, לישות לאומית. גלות, עפ"י" מילון ספיר" בעריכת איתן אבניאון, זהו כינוי לכל התקופה שבה היה עם ישראל חסר עצמאות והתגורר מחוץ לארץ ישראל.

למותר לציין, שגם התזה של זנד, בנוגע למוצאם של היהודים החיים כיום, איננה מקובלת עלי.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק