אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

נשים - דיווחים בחדשות בעיתונות המתקדמת


תאריך פרסום קודם: 
18/04/2009
מחבר: 
ישראל בר-ניר

דיווחים בחדשות בעיתונות המתקדמת

" נשים נמחקות בישראל, נדונות להצלפה בפקיסטאן ומוטלות עליהן הגבלות באפגניסטאן"  (Women Erased in Israel, Flogged in Pakistan and Restricted in Afghanistan) זאת היתה הכותרת של ידיעה שהתפרסמה בניו יורק טיימס ביום ו', 3 באפריל, 2009. הידיעה עצמה מספרת לקוראים על " שבוע של חדשות רעות למצדדים בשוויון זכויות לנשים בשלושה אזורים בעולם" (The news this week has been bad for supporters of women's rights in at least three parts of the world).

לפני שנכנסים לפרוט מלא של הנאמר בכתבה, חשוב לשים לב לשני פרטים כלליים. ראשית, ה"חברה" בה העיתון מוצא לנכון לכלול את ישראל - שתי ספק מדינות בהן המושגים "זכויות אזרח" ו"שוויון" הם לא יותר מאשר בדיחה לא מוצלחת, ומעמד האישה הוא במקרה הטוב כשל סחורה. שנית סדר ההופעה - ישראל במקום הראשון. גם אם זה לא נאמר במפורש, אין כל ספק שמגמת הכתבה היא ליצור את הרושם שישראל היא "המובילה" מנקודת מבט של חומרת הפגיעה בזכויות המין החלש.

חובה לחזור ולהזכיר שמדובר בניו יורק טיימס, "ספינת הדגל" של תקשורת השמאל הליבראלי, עיתון שהוא בבעלות יהודית, עיתון שיהודים מהווים את הרוב מבין הכותבים בו.

באשר לתוכן. הידיעה בניו יורק טיימס מתבססת על כתבה שהופיעה באינטרנט ב FORBES.COM, המספרת בפרטי פרטים על מעשה ברוטלי שארע בפקיסטאן בו נערה בת 17, שהואשמה בניאוף, נידונה לספוג 34 הצלפות בפומבי. המעשה הברברי תועד על וידאו במלוא האכזריות, וניתן לראות אותו כאן או כאן.

למעשה סיפור ההצלפות הוא כל הסיפור, וככזה הוא גם זכה לכיסוי נרחב במספר עיתונים שלא טרחו להוסיף את "הקשר הישראלי". כל היתר אינו אלא "תוספת גיוון" של כתבי הניו יורק טיימס שעבורם יום שעובר בלי ללכלך את ישראל בצורה כזאת או אחרת, איננו יום. הקטע על אפגניסטאן, העוסק באיזו מחלוקת בין שיעים וסונים על פרוש של חוקי השאריה על מעמד האישה, איננו כל כך רלוונטי כאן. מטרתו, כפי שנראה להלן, היא לתת "הכשר" להכללת ישראל בסיפור. השאלה המרכזית היא כמובן איך הם בכלל הגיעו מפקיסטאן לישראל, מה הקשר. ובמיוחד למה בדיוק הכוונה בביטוי " נשים נמחקות בישראל". אני חייב לאמר שכשראיתי את הביטוי הזה, הדבר הראשון שעלה במוחי היה ארנולד שווארצנגר בדמותו של איזה מין אקסטרמינטור, עובר ברחובות ומוחק נשים הנקרות בדרכו. מסתבר שיש הסבר יותר פשוט. אני כנראה רואה יותר מדי סרטים.

את הקשר הישראלי הכתבים של הניו יורק טיימס בנו מתוך ידיעה שהתפרסמה ע"י סוכנות החדשות אסושייטד פרס אודות ממשלתו החדשה של נתניהו. בידיעה מופיעה תמונה של הממשלה בעת הצגתה בבית הנשיא. התמונה מופיעה בשתי גרסאות. בגרסא אחת, הלקוחה מ"מעריב", רואים את כל חברי הממשלה (תמונה עליונה). התמונה השניה, היא אותה תמונה אחרי שעברה "עריכה". התמונה השניה הופיעה בעיתונות החרדית ("יתד נאמן" ו"שעה טובה"), וממנה נמחקו דמויותיהן של השרות ליבנת לימור וסופה לנדוור (תמונה תחתונה). זה נעשה כנראה על מנת לא להביא יהודים יראי שמיים להרהורי חטא. אומנם במקורות נאמר "קול באישה ערווה", כך שלכאורה האיסור חל רק על האזנה לקולה של אישה (שירה בלבד או גם דיבור?). לא כאן המקום לדון בשאלה אם האיסור חל גם על מראה עין. למי שמעוניין, יש על זה דיון נרחב בתלמוד הבבלי, ואפשר לקרוא על כך בויקיפדיה. על כל פנים זה מסביר את המונח "מחיקה" בו השתמשו כתבי הניו יורק טיימס.

כמנהגם מימים ימימה, "דורשי טובתה" של ישראל אינם מחמיצים שום פיסת חדשות המעמידה את ישראל באור מגוחך או שלילי, והם קפצו על הפוטו מונטאג' הזה כמוצאי שלל רב.

לא כל קוראי הניו יורק טיימס "קנו" את המסר שהעיתון רצה להעביר. אחד הקוראים הגיב בתרעומת " האם זה רק נדמה לי או שאתם משווים הכאה ברוטלית של אישה, להסרת דמות של אישה מתמונה על מנת לא לפגוע ברגשות של אנשים עבורם תמונות כאלו הן דבר פסול?" (Am I missing something? Are you comparing brutally beating a woman to removing an image of a woman from a photo to prevent offending certain people. Is there a moral comparison here?). תשובתו של כתב העיתון לקורא היא מאלפת " אנחנו לא עוסקים כאן בהשוואה מוסרית. פשוט, חדשות היום הן שנשים סבלו מפגיעות בכבודן בשלושה מקומות" ( No, There is no moral comparison made here. It is simply that women are suffering indignities of various kinds in three places in the news today).

במסדרונות המערכת של הניו יורק טיימס מקפידים לשמור על הכללים של הפוליטיקה התקינה, כללים לפיהם אסורה התבטאות כל שהיא שעשויה להתפרש כעלבון או פגיעה באיסלאם ו/או בארץ מוסלמית. וכך, עבור הניו יורק טיימס, על מנת שלא לחרוג מהמותר, הצלפה ברוטלית של אישה בפרהסיא בפקיסטאן מוגדרת כ"פגיעה בכבוד", דבר המתרחש במקומות שונים בעולם - בישראל, בפקיסטאן ובאפגניסטאן. שלא לדבר על כך שהאפשרות לכלול בידיעה מה שהוא שלילי על ישראל מעלה את ערכה החדשותי בכמה סדרי גודל.

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת ישראל בר-ניר