אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

האם תושבי השומרון התאסלמו בתקופה הערבית?


התמונה של רבקה שפק ליסק
תאריך פרסום קודם: 
26/03/2009
מחבר: 
רבקה שפק ליסק

פרופ' רוני אלנבלום הביא במחקר על ההתיישבות הכפרית בממלכת הצלבנים ידיעות מאלפות על מפת היישובים באזורי הארץ השונים, מהתקופה הביזאנטית (מאות 4 – 7 לס' ), דרך התקופה הערבית (מאות 7 – 11 ) לתקופה הצלבנית (מאות 12-13 ).

אלנבלום מסתמך על סקרים ארכיאולוגיים שנערכו באזור השומרון ועל מחקרים מהם התברר שתוך כדי התקופה הביזאנטית אזור צפון השומרון נעזב כמעט לחלוטין מיושביו.

באזור השומרון הייתה אוכלוסייה שומרונית. אלה היו צאצאי אנשים שמלכי אשור הביאו לארץ לאחר חיסולה של ממלכת ישראל הצפונית בשלהי המאה ה- 8 לפנה"ס. המדיניות האשורית דגלה בשיטת הגלייה וחילופי תושבים. השכבה העליונה של החברה הישראלית הוגלתה לאשור (עיראק כיום) ומשם הובאו גולים לשומרון. הם אימצו חלקים מהדת היהודית, אך שבי ציון, לאחר הכרזת כורש ב- 538 לפנה"ס, סרבו לקבלם לחיק העם היהודי. על רקע זה נוצרה מתיחות בין שני העמים שנמשכה דורות רבים, ולא כאן המקום לדון בנושא.

הארכיאולוג פינקלשטיין שערך את הסקרים בשומרון מצא שמספר האתרים בצפון השומרון שהיו מיושבים ירד בצורה דרסטית בתקופה הביזאנטית המאוחרת. פינקלשטיין מצא קשר בין התרוקנות צפון השומרון מיושביו ובין חיסולה הכמעט מלא של העדה השומרונית ע"י השלטון הביזאנטי. אלנבלום מסכים עם קביעתו של פינקלשטיין. חשוב לציין שהאזור בו היו יישובים נוצרים- ביזאנטיים, בדרום השומרון, לא התרוקן מיושביו וחלק ניכר מהיישובים המשיכו להתקיים, במשך התקופה הערבית והתקופה הצלבנית.

הגורם לרדיפות של השומרונים ע"י השלטון הביזאנטי היה סירובם, בדומה לסירובם של היהודים, לקבל עליהם את הדת הנוצרית. עפ"י הערכות החוקרים חיו במאות ה- 4 וה-5 כ-1,200,000 שומרונים באזור מסוריה בצפון עד מצרים בדרום. הגזירות והרדיפות הביאו את השומרונים למרוד בשלטון הביזאנטי מספר פעמים, ב484 , 529 ו – 566. המרידות דוכאו באכזריות, בית המקדש על הר גריזים נהרס והצבא הביזאנטי ערך מעשי טבח המוניים באוכלוסייה השומרונית. במרד ב- 529 נהרגו 20,000 . המקורות השומרונים מוסרים על בין 100,000 ל- 120,000 נטבחים. בכל המרידות עשרות אלפים מתו, נמכרו לעבדות או ברחו עפ"י המקור השומרוני. השומרונים הוצאו מחוץ לחוק, ומספרם הצטמק במאות אלפים עד כדי הכחדה כמעט מלאה. הדיכוי והמרידות נמשכו, עד ראשית המאה ה- 7, ערב הכיבוש הערבי והם היו הסיבה לחורבן ולבריחת התושבים.

עפ"י הסקר, בראשית התקופה הערבית החלה חדירה של שבטים בדווים נוודים לוואקום שנוצר ע"י נטישת השומרונים. אבל, עפ"י מקורות צלבניים עדיין היו שבטים בדוויים נוודים בשומרון בתקופה הצלבנית, כלומר במאה ה- 12 .

אלנבלום מביא מחקר של החוקר הצרפתי אברהם פוליאק שעסק בתהליכי איסלאמיציה באזור. פוליאק הגיע למסקנה שהפיכת האזור למוסלמי לא נבעה מהתאסלמות של אוכלוסיית הקבע המקומית אלא ממעבר הדרגתי של השבטים הבדווים הנוודים להתיישבות קבע, שהושלם במידה רבה בתקופה הצלבנית.

מתוך 62 יישובים שהיו קיימים בתקופה הצלבנית ואף הממלוכית (1260- 1516 ), 39 לא היו קיימים בתקופה הביזאנטית וקמו מאוחר יותר. הסקרים הוכיחו שאלה היו יישובים חדשים שלא קמו על שרידי אתרים ישנים- לא נמצאו בהם חרסים מהתקופה הביזאנטית- ודפוסי ההתיישבות שלהם היו שונים מקודמיהם.

אלנבלום תיאר את התנחלות השבטים הבדווים ב-3 שלבים: בשלב הראשון נינטש האזור ע"י תושבי הקבע. בשלב השני חדרו שבטים נודדים לאזור והמשיכו בחיי נוודות. בשלב השלישי הנוודים עברו תהליך של מעבר להתיישבות קבע. המעבר להתיישבות קבע החל כבר בראשית התקופה הערבית- מוסלמית. ממקורות היסטוריים ידוע שהאזור עבר תהליך של אסלאמיזציה שהחל בראשית התקופה הערבית- מוסלמית ונמשך עד ראשית המאה ה- 12. כל תושבי צפון השומרון היו מוסלמים, אבל לא מתאסלמים, אלא מוסלמים שהתיישבו באזור.

בדרום השומרון נשארו היישובים הנוצרים- ביזאנטים ללא שינוי. הצלבנים התיישבו רק באזורים בהם ישבו נוצרים.

אלנבלום סיים את הפרק בשאלה:האם ניתן לעשות אנלוגיה מהמודל היישובי בשומרון לגבי אזורים אחרים בארץ.

על כך במאמר הבא.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק