אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

כשלים מובנים בתוכנית פייגלין


תאריך פרסום קודם: 
23/02/2009
מחבר: 
דב אבן אור

כשלים מובנים (
Build in) בתוכנית פייגלין

(סיעה בליכוד עד שתהפוך לרוב)

1. שוב חוזר אותו פזמון; זה עתה הבחירות אחורינו ופייגלין ומיכאל פואה, כתבו שני מאמרים ולפיהם: אין מקום למחנה הכתום "בחוץ", אלא רק במפלגת הליכוד עד אשר הצבע הכתום ישתלט על הצבע הכחול; ושוב אני נאלץ להתנגד לרעיון איוויים זה.

פרט להתנגדות מהותית, קיים כשל טכני בתוכנית זו, שהינו – הצורך להתפקד לליכוד; דהיינו – כדי של"מנהיגות יהודית" יהיה רוב "במרכז", עליה לדאוג כי יותר אנשים המוגדרים כנאמני א"י, יירשמו כחברים במפלגה, ואז יצביעו בסניפים עבור מועמדי פייגלין, ובעת "פריימריז" יתמכו במועמדי "מנהיגות" לרשימה לכנסת.

כדי לתמוך במפלגה, אין צורך להיות חבר ולא להתפקד, אלא דיי כי בבחירות לכנסת אזרח יצביע עבורה; אולם, כדי לבחור את פייגלין וחבריו למקומות ריאליים ברשימת הליכוד לכנסת, יש להצטרף למסע תוך מפלגתי, שרבים אינם חפצים בו.

ללא התפקדות לליכוד, לסיעת "מנהיגות יהודית" אין סיכוי ריאלי להגדיל כוחה ולגרום לכך כי משה פייגלין ייבחר להיות יו"ר הליכוד ומועמד לראשות הממשלה (כפי שפייגלין מכריז כי הנו רוצה).

לכן, פייגלין עשה ועושה נפשות רק עבור הליכוד (למרות היריקות בפניו מצד נתניהו), לא כי נתניהו מתאים וראוי להנהיג את העם, אלא כדי שפייגלין וחבריו יוכלו להבחר לכנסת.

דהיינו, פייגלין רוצה כי המחנה הכתום יחדל מלתמוך באיחוד הלאומי ו"הבית היהודי", אלא יצטרף למפלגת הליכוד, כדי לחזק את סיעת "מנהיגות יהודית".

זהו אבסורד ודיסאוננס שאת משמעותו נפרט בהמשך.

2.
כשל מובנה מס' 2: הצורך להצביע לליכוד, גם אם בראשו עומדים אנשים שאינם ימין, אלא רק מחזיקים בדגלים ימניים, אך בפועל מצויים במרכז או שמאלה ממנו (דן מרידור, אסף חפץ, עוזי דיין, וגם נתניהו חדל להיות "ימין" אך כרגיל, הוא מערפל דבריו).

איך יתכן כי פייגלין וחבריו קוראים לציבור הלאומי להצביע בעד הליכוד, כאשר ידוע וברור לכל (לרבות לאנשי מנהיגות יהודית) כי נתניהו תומך בכינון מדינת פלשתין בין הים לירדן (קרי – מפת הדרכים האמריקאית)?! דהיינו, לא חשוב מהו "הליכוד" באמת, ואין טעם לפשפש בציציותיו, אלא רק להצביע עבורו.

מילא "הבית היהודי", שחבריו מוגדרים כחיות מחמד "דתיות" עבור השמאל; אבל לחסל גם את האיחוד הלאומי? זו הגזמה פראית!

3.
כשל מובנה מס' 3: אליבא פייגלין אין טעם ואין צורך במפלגות ימניות אמיתיות, שכן הן קטנות ויישארו קטנות גם בעתיד; מאידך – רק חיבור לליכוד עשוי להביא נציג הציונות הדתית – לכס ראשות הממשלה (קרי – את פייגלין).

אולם, דבר אחד קטן נשכח במתווה זה: מי תוקע לידינו, כי אם פייגלין יצליח להשתלט על הליכוד, העם יבחר בליכוד שכזה להנהיג את המדינה?

קרי – אם פייגלין הנו כה מוכשר וכה מנהיג, מדוע יכולותיו אינן יכולות להשפיע על העם - מתוך מפלגת ימין אמיתית, אלא הוא נזקק לקביים של הליכוד?, ומדוע העם ירצה את פייגלין כראש ממשלה רק אם יבוא מקרב הליכוד, אך יסרב להכתיר כתר על ראשו, אם יכריז על רצונו להבחר לראשות הממשלה מטעם "האיחוד הלאומי"?! דהיינו, אין ערובה כי השתלטות פייגלין על הליכוד, תוביל את העם לבחור בליכוד כמפלגה היותר גדולה בכנסת.

4.
כשל מס' 4: לדעת פייגלין אין טעם בקיום מפלגות לאומיות קטנות, שכן ממילא כולן בכיס של נתניהו; מאידך, חברי מנהיגות יהודית – יכולים לעשות לביבי צרות גדולות בתוך הליכוד.

זו אשלייה וגם הטעייה, שכן צרות גדולות ניתנות להעשות רק אם פייגלין יצליח להשתלט על הליכוד (קרי – להיות רוב במרכז),
אך עד אז ואם זה יתרחש, פייגלין מצוי עמוק בכיס של נתניהו והוא לא מעז לצאת משם.

ראו התנהגות פייגלין כאשר נתניהו עשה לו תרגיל מלוכלך ודחק אותו מהמקום ה-20 ברשימה לכנסת למקום ה-36; והרי לפנינו אי-צדק משווע, מעשה נבזי, אך "מנהיגות יהודית" בלעה את הצפרדע ולא עשתה דבר; ומדוע – כי אם פייגלין היה יוצא פומבי נגד הנהגת הליכוד, בכך היה גורע ממספר המצביעים עבור הליכוד בבחירות לכנסת.

דהיינו, פייגלין חי בתוך דיסאוננס עמוק ואינו מסוגל לצאת ממנו; דיסאוננס שכזה מצוי בדבר יותר חמור: חברי מנהיגות יהודית חייבים לקרוא לציבור בכלל ולכתומים בפרט, להצביע בעד הליכוד בראשות נתניהו, למרות שדעותיו וכוונותיו רחוקות ממטרות "מנהיגות יהודית"!

מתי פייגלין העז לצאת פומבי נגד נתניהו, רק לאחר הבחירות! כעת ניתן לדבר ולכתוב באופן חופשי, שכן הציבור כבר אמר דברו, ועד הבחירות הבאות, הוא ישכח את "שתיקת הכבשים" בסיעת "מנהיגות יהודית".

5.
כשל מס' 5: הרצון ו"הצורך" להטמע בתוך הליכוד, כדי להשתלט עליו מכריח את פייגלין שלא ליתן יד וגם להתנגד לפעילות ארגונים חוץ פרלמנטרים; שכן, פעילות שכזו מורה על אוזלת יד בליכוד, ומאידך מחזקת מנהיגות אמיתית המצוייה מחוץ למשחק הפרלמנטרי.

לפיכך, "מנהיגות יהודית", לא יכולה להשתתף באף הפגנה נגד השלטון, שכן בכך היא כורתת את הענף עליו היא יושבת.

דהיינו, "התנגדות" היא לגיטימית רק בהצבעות בתוך מפלגה ו/או בכנסת, אך מחוץ לאלו אסור לפעול כנגד השלטון; כך פייגלין כולא עצמו מרצון בכלוב של ברזל (ואפילו לא בכלוב מזהב), וקורא לאחרים להצטרף אליו!

היכן הייתה "מנהיגות יהודית" כאשר פרופ' פרידמן ניהל מאבק עז נגד "מערכת המשפט"?; והרי פייגלין מתנגד נחרץ לביהמ"ש העליון, ולכן מדוע נדם בעניין זה?

מדוע, פואה, העצני והיתר שותקים כאשר למול עיניהם נעשות עוולות מצד הבנקים במסגרת הליכי ההוצאה-לפועל, ו"שחיטה" פיננסית של הפרט כדי "להציל" את מי שחלבו הונו במשך שנים?

6.
סיכום: הדרך של פייגלין אינה מתווה לשינוי ענק שנדרש, אלא בריחה מן המציאות הקשה אל מערה אפלולית מלאה בנחשים! מנהיג אמיתי אינו שם אזיקים על ידיו, כדי להיות שומר בארמון המלך, ולהמתין עד שהוא – השומר ייהפך למלך.

במצב דהיום, המפלגות הן נטל על הציבור ולא נכס; ובפרט המפלגות, שחדלו מזמן להיות מצפן אידיאולוגי, אלא הפכו למצג קרדיולוגי.

הסיכוי היחיד לשינוי הנו בתנועות חוץ פרלמנטאריות, אם הן תפעלנה לסילוק מוחלט של הקיים כדי לברוא חדש (קרי – שיטת שלטון ומשפט אחרת)! אולם לאלה שעדיין חיים באשלייה עצמית וסבורים שניתן לשנות "מבפנים", אזי ברור כי מהפך לא יבוא מתוך המפלגות הגדולות – המהוות סופרמרקט המוכר מוצריו בזול למי שנמצא בפנים – אלא רק מתוך מפלגות קטנות המחזיקות בקווי מתאר חדים וברורים; ובדר"כ אם קווים אלו נחצים, הן מפילות ממשלות וגורמות לבחירות
כלליות עדכניות ונחוצות.

כמובן, שכאשר גוף קטן נעשה לגדול, קיים הסיכון כי יתחיל להתנהל בכבדות ואיטיות; אך זו דרכו של הטבע.

לכן, מי שרוצה באמת – מדינה יהודית מתוקנת, שתתנהל לדוגמא ותהא אור לגויים – חייב לשתול עץ חדש ולא להמשיך ולשבת על ענף של עץ רקוב (כן – יש צורך לכרות את הענף שאנו יושבים עליו, שכן הנו חלול ויבש, ואם לא נרד ממנו מרצון, ניפול ממנו וגם נשבור ראש).

פייגלין לא שותל עץ חדש, אלא מנסה לצבוע ענף חלול, ובכך הוא משלה עצמו ויותר חמור – גם אחרים שטרם רואים את הסכנה שבכך.

מי שחושש לצאת מן הג'ונגל הפיזי והפוליטי (שבו אנו חיים) שלא יתפלא אם יוכש או ייטרף בזמן כל שהוא, כיוון שבטבע רק החזק מנצח; אולם המין האנושי לא בא לעולם כדי להאכל ע"י דומיו, אלא כדי לחיות בהרמוניה עם הסובב אותו, ואם זה לא מתבצע, אזי פועלים לתיקון האדם – ולא לצביעת הנוף.

7. אין מניעה כי מנהיגות יהודית תמשיך לפעול בליכוד, אך באופן שהיא פועלת, היא אינה אלטרנטיבה אמיתית ואל לה להתיימר לכך.

בברכה,
דב אבן אור

תגובות

מילים כדורבנות, לו רק לציבור היה עיניים

כשראיתי היום את המצע של פייגלין ואת סיפור חייו אמרתי וואלה! זה האיש שלי 90% התאמה זה מעל ומעבר!, נכנס לויקיפדיה ורואה שהוא בשורות הליכוד.. הלכתי לגוגל וניסיתי כל מיני מילות מפתח לחיפוש כדי לקבל הסבר כי זה מיד התנגש עם הראציונל.. "מדוע פייגלין בליכוד?‏" הביא אותי לפה ואני מודה על כך, הבהרת לי את הנקודות שהייתי צריך להבהיר רגע קט לפני שאני משלם 64 ש"ח מיותרים על הפיכה תוך ליכודית מטומטמת מייסודה מרוב מחסור בפוליטיקאים נורמאליים. מה חבל שלמר פייגלין אין דרך התקשרות כדי לקבל ממנו תשובה על הנושאים שלעיל ואף אם הייתה אני מסופק בלשון המעטה שהוא היה יכול להסביר את דרך החתחתים שבה בחר להשית רגליו. (כמובן שאני לא קונה את "הליכוד היא המפלגה הלאומית והכי קרובה למצע שלי")

מצאתי המשך לנושא שבו פייגלין מתייחס להייותו בליכוד.

https://www.youtube.com/watch?v=gihNAC3ZruE

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דב אבן אור