אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

רנה שינפלד / בדים מרחפים - מופע


תאריך פרסום קודם: 
27/05/2008
מחבר: 
הילה קומם

רנה שינפלד מתחברת למרכז התרבות האתני ענבל דרך המוסיקה האלג'יראית
במופע החדש להקתה רוקדת בצעיפי שחור-לבן לצלילי המוסיקה
של סואד מאסי בריקוד שכולו אחווה נשית
שינפלד עונה בסולו "עונות" בחייה של אישה, כשהיא עטופה בדים צבעוניים

"המוסיקה האלג'יראית של סואד מאסי כבשה את לבי ורקדתי לה במשך שנתיים בטירוף", מספרת רנה שינפלד. הרקדנית הותיקה, תופיע לראשונה במרכז התרבות האתני רב-תחומי "ענבל" עם מופע חדש, עליו זכתה באיטליה בפסטיבל "אלטרופאסו" בעיר נרדו ובפסטיבל "נגרו אמארו" בעיר אוטרנטו שבדרום איטליה.
בפרסים " חיבוק של שלום" ו"קירוב לבבות בין מזרח למערב באיזור הים התיכון". תחילה נמשכה שינפלד למוסיקה, בהמשך התעמקה להבין את המילים ואת השירה, וכך התגבש המחול.
השירים עוסקים באהבה, בנשיות בחיים ובפרידות ועוד. קולה העמוק של הזמרת מעביר את התחושות גם למי שאינו מבין ערבית. במוסיקה שלה יש הרבה קצב ושמחה כוח ובריאות רוחנית מעודדת.
שמלת הצעיפים הצבעונית של ששון קדם היוותה גם היא השראה לריקוד
בהמשך עיצב קדם את הצעיפים בשחור ולבן שעוטה הלהקה בריקוד הפותח את הערב ואשר מעניקים לו אווירה של "בית ברנרדה אלבה" ללורקה. גם לריקוד זה הוסיפה שינפלד מוטיבים מן המזרח- ציפורנים אותם הכירה במסעה לתאילנד. בארץ הם עוצבו – אף ארוכות יותר - על ידי אסתר חיות.
הערב נפתח בריקוד של הלהקה לצליליה של סואד מאסי האלג'יראית: ששה סיפורי בדים מחייה של אישה: פתיחה, צעיפים בשחור לבן, תפילה, צפורניים, שינה, התעוררות, רוחות רפאים,רועות בשדה, אגדה,אל תבכי, אני עוזבת ועוד. הנשים עטויות בצעיפים שחורים לבנים, שעיצב קדם ונראות כמו קורוס יווני. הלהקה ההטרוגנית התגבשה בשנה וחצי האחרונות מרקדניות ותיקות וחדשות, נשים בגילאים שונים מרחבי הארץ, כולן עובדות לפרנסתן ביום ורוקדות בערבים. בנות הלהקה התוססות שותפות ליצירת היצירה ששמה "לא בא לי", אך מדברת דווקא על נשים ש"בא להן" ומעבירות אחווה נשית.

בחלק השני מוצג "עונות" ריקוד סולו חדש של רנה שינפלד לצלילי "עונות השנה" של ויואלדי ולקולה הנפלא של סואד מאסי.
ריקוד זה זכה להצלחה ולפרסים, כשהוצג בבכורה באיטליה. מתוך שמלת הצעיפים המרהיבה של ששון קדם ומתוך שלל צבעי הקשת, מספרת רנה את סיפור חייה של אישה: הריון, לידה, הנקה. מתוך הבדים צצים הספורים, צצות העונות בחייה: חורף, אביב, קיץ, סתיו.
חלק מהריקוד נולד כתשובה לבנה של רנה, ששאל אותה האם הניקה אותו. רנה נפגעה מהספק שלו ומכך שאינו מודע לייסורים שעברה רק כדי להניק אותו, הכעס יצא פתאום החוצה בסטודיו, והשתלב במופע כחליצת שד והנקה של בובה שהיא יוצרת ומטפחת מתוך הבדים. למרות ששינפלד רוקדת גם את הסתיו שבחייה היא משקפת בריקוד אהבה וסקרנות כלפי החיים. "רק מתוך הכאבים הגדולים שאנו עוברים ומתוך הנפילות הרבות שקורות לנו ניתן לקום ולשמוח ולחייך", היא אומרת.
היא מספרת שבתקופה זו דווקא היא מעיזה לעשות דברים שמעולם לא עשתה, כמו לטוס להופעה באיטליה יום אחרי פרמיירה ולקבל שם הזמנה לריקוד מאולתר על הבמה עם רקדן, שמעולם לא הופיעה איתו, וזאת שנים ארוכות אחרי שלא רקדה עם פרטנר גבר.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת הילה קומם