אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הלילה ה-12 / שייקספיר | תיאטרון גשר | אירוינג ברלין


תאריך פרסום קודם: 
01/01/2009
מחבר: 
חיים נוי

ביקורת: הלילה ה-12 - (בכורה, תיאטרון גשר, אולם נוגה, יפו) – שייקספיר ברוטב מיוזיקל וג'אז משיריו של אירוינג ברלין

קחו את המחזה המפורסם של ויליאם שייקספיר , הלילה ה-12, מהלו אותו בניחוח ג'אז ומשיריו של מחבר המיוזיקלס הנודע אירוינג ברלין, צקו רוטב מאוירת שנות ה-20 והתבשיל ידיף ריח ניחוח מיוחד וטעם של הצגה ייחודית שכולה שיר הלל לאהבה. התמהיל השונה והחדשני ויאמר מיד – גם הנועז שרקח הבמאי רפי ניב הוא מיוחד ומתאים לאוהבים סגנון שכזה: גם הצגה שייקספירית וגם מיוזיקל משובח. הבעיה היא שבעניין של טעם, יהיו גם כאלה שלא יאהבו את התבשיל .
לדעתי, יש לנו כאן הפקה מעניינת, בימוי משובח ולהקת שחקנים טובים מאוד שגם יודעים לתת שואו וגם לפצוח בזמר ואם נוסיף לכך הרכב נגנים, המשייט על הבמה בזכות מסילה נעה, הרי שתיאטרון גשר – עשה את זה שוב.

הלילה ה-12 או כפי שהוא מוכר גם בשמות כטוב בעיניכם, כרצונכם ומה שתרצו, מגולל את סיפורם של אח ואחות –תאומים- (סבסטיאן וויאולה) שהופרדו על ידי סערה בים וניצלו, אך כל אחד מהם משוכנע כי השני טבע בסערה. כמו כן מספר המחזה על הרוזנת אוליבייה והדוכס אורסינו המנסה לחזר אחריה וכן את סיפורו של סוכן הבית מלויליו שנופל קרבן למעלליהם של אנשי החצר בבית הרוזנת (סר טובי, סר אנדרו, השוטה ומריה המשרתת).

הגרסה שמעלה תיאטרון גשר באולם נוגה ביפו היא עיבוד של המחזה של שייקספיר בצרוף מיוזיקל בסגנון ג'אז באוירת שנות ה-20 ועם שיריו של אירוינג ברלין. הלילה ה-12 הוא חג נוצרי הנחוג בתום 12 ימי חג המולד, ב-6 בינואר ומקורו הוא פגאני ושעוד הרומאים חגגו אותו. שייקספיר כתב את המחזה לכבוד חגיגות הלילה הזה ב-1602 והוא כולל מרכיבים ממאפייני החג ובהם חילופי תפקידים וזהויות, רוח שטות והוללות.

אירוינג ברלין היה יהודי שנולד כישראל ביילין בסיביר ומשפחתו הגרה לארה"ב ב-1893. ברלין התפרנס מחיבור שירים ולחנים , אך הוא לא ידע תוים די הצורך ולא הייתה לו השכלה מוזיקלית. לזכותו ישנם שירים ולחנים רבים וידועים ומחזות זמר נודעים. חלק משיריו הקדיש לאתל מרמן זמרת ושחקנית מפורסמת. המיוזיקל הידוע ביותר שלו הוא "אנני גט יור גאן" או בתרגום העברי אנני אוקלי אשת לפידות, המשובץ להיטים רבים. ברלין זכה לשיבה מופלגת ומת בגיל 101 .

דורי פרנס תרגם את הטקס והשירים. הנוסח הוא די חדשני ולעיתים שזור בהומור תיאטרוני מסוים (דיבוק צא - קוראים הגיבורים למשרת הסגור בשירותים). יש לציין את התרגום לשבח והוא בהחלט שומר על נוסחה שייקספירית ומלל של מיוזיקלס בשירים המתאימים.

רפי ניב, ביים גרסא מיוחדת ובלתי צפוייה וזוהי בהחלט חוויה ייחודית. ניב העמיד מופע מסוגנן ומטופח, להטט במקצועיות בלהקת השחקנים המשובחת ומגיש לנו סופלה אוורירי ומענג.
התפאורה של סווטלנה ברגר היא מינימאלית, אך רבת חן ונוי. מעניין מי אחראי לארמון מחול, הנרמס מידי הצגה ונבנה מחדש...

התלבושות של מוני מדניק הם יפות וראויות לאווירת שנות ה-20 והכוריאוגרפיה של איריס לנה היא חיננית ושופעת עוצמה. מיכאל וייסבורד עיצב את הסאונד, אך למרבה הצער חלה תקלה באחת הסצנות ונדם המיקרופון האישי של אחד השחקנים.

דוקי עצמון אחראית להדרכה הקולית והתוצאה היא נפלאה. שחקנים שאינם זמרים, בדרך כלל, פוצחים קולם בזמר ועוד משירי ברלין והתוצאה היא משובחת ביותר. ראוי לציון מיוחד הוא קולו הנפלא של גלעד קלטר וגם זמרתה של מיכל ויינברג.

אלינור פכט,22, בוגרת טרייה של ניסן נתיב מגלמת את ויולה והיא מגישה משחק סביר , שופע שייקספיר, אך לא מעלה רשפים או ניצוצות מיוחדים או נוכחות בימתית חזקה. עם זאת, נראה שמדובר בשחקנית בעלת פוטנציאל מעולה ועוד נשמע ממנה רבות.

מי שגונבים את ההצגה הם שניים. אלכס סנדרוביץ, בדמות מלויליו, סוכן הבית ורב המשרתים, הנופל קרבן למעללי החבורה המפתים אותו לחשוב כי הרוזנת חושקת בו. אלכס מגיש משחק שופע הומור, הוא בעל נוכחות בימתית חזקה וטמפרמנט סוער ודמותו נותרת חקוקה בזיכרון. יובל ינאי כסר טובי הוא מוצלח ביותר. יובל משחק נפלא ויש לו מזג בימתי מעולה.
מיכל ויינברג כרוזנת היא שחקנית טובה ובעלת יכולת שירה משובחת.

גם שאר חברי הלהקה, מיקי לאון, נועה קולר,ארז דריגס, גלעד קלטר, ידידיה ויטל, יונתן מילר, דניאל צ'רניש ואורי יניב – טובים ויודעים את המלאכה, משחקים ללא דופי.

הניהול המוזיקלי של אבי בנימין מוצלח מאוד. הוא והנגנים אלכסנדר דון וקונסטננטין איידלקינד, משייטים עם במתם הצנועה על מסילת פסים לאורך הבמה, בטיימינג המתאים ומהווים תוספת ערך מוסף לתצורה המיוחדת של ההצגה.

אוהדי המחזה השייקספירי עלולים להיות מזועזעים מן התוצאה. חובבי המיוזיקלס בכלל ואירוינג ברלין בפרט, עלולים לעקם קצת את אפם. חלק מן הצופים שאינם בקיאים במחזה, עלולים לא להבין את המתרחש די הצורך,אבל, בסיכומו של דבר, זוהי הצגה מיוחדת עם אוירה מיוחדת וזהו בהחלט גם בידור טוב לשמו, מחזה יפה ונעים וגם, בהחלט, שיר הלל לאהבה.

חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים, מומחה למיוזיקלס ומבקר מופעים.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר