אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

קמטים / מנחם פאלק


התמונה של אדלינה קליין
תאריך פרסום קודם: 
22/11/2008
מחבר: 
אדלינה קליין

קמטים/מאת מנחם פאלק (שירים - הוצאה עצמית)

"כֻלם חכמים/המציאו את הגלגל"

במערבולת בלתי פוסקת של תמונות משתנות ובמהירות מסחררת מצליח המשורר לסחוף אותנו מעל קרקע המציאות אל קרקע המציאות. ולהותירנו נושמים את מהות הקיום, בירידות רבות ועליות מועטות. אך יש גם מישורים בנסיעה פתלתלה זו:

..."רָצִיתִי לִמְחֹק שִׁיר/מֹחִי מִנְהָרָה/כָּבוּ בָּהּ אוֹרוֹת"...וממשיך: ..."חֲנֻיּוֹת הַחַשְׁמַל כְּבָר סְגוּרוֹת./אוּלַי יֵשׁ לָךְ פְיוּז"...

המשורר מצליח בהכוונה מתונה ובלא מאמץ יתר להביא הקורא לידי הזדהות:

'עם מלחמות פנימיות' - (ע' 32): ..."דְּמָעוֹת אֲסוּרוֹת/בְּתוֹךְ סִיר בִּשּׁוּלִים/מָלֵא"...

'עם לבטים' - (ע' 33): ..."לִפְעָמִים בִּקְצֵה הָעַיִן/נִרְאֶה זֶה אֶת זוֹ,/לִפְעָמִים אָנוּ עוֹבְרִים/זֶה דֶּרֶךְ זוֹ/וְלֹא נִפְגָּשִׁים"...

'עם שאיפות' - (ע' 55): ..."כֻּלָּם חֲכָמִים/הִמְצִיאוּ אֶת הַגַּלְגַּל./וְרַק אֲנִי עוֹד מְקַנֵּא בָּהֶם/לִי לֹא נִשְׁאַר מַה לְהַמְצִיא"...

'עם אהבות' – (ע' 29): ..."אֶרְצֶה שֶׁאַתְּ תֹּאמְרִי/אֶת הַמִּלִּים,/וְתַחְסְכִי הַמַּאֲמָץ שֶׁבַּבִּיטּוּי שֶׁלִי"...

בכל היצירות שבספר 'הרציו' נוטל תפקיד נכבד וחשוב. מכאן, כי הנימות הנשמעות ברקע, נושאות בהכרח גם גון ציני. (ע' 21): ..."מְאֻחָר גִּלִּיתִי,/כִּי לָמַדְתִּי פִיסִיקָה/וְדָבַקְתִּי בְּחֹק הַתְמָדָה,/כִּמְעַט דָּבְקָה בִּי אֲדִישׁוּת"...

יחד עם זאת, אנו ערים לדיאלוגים המתנהלים בקובץ המאופיין ברישום מינימליסטי: ..."הָיִיתִי אָז צָעִיר וְיָפֶה./עַצְמִי מְבֻגָּר מִמֶּנִּי/בִּשְׁלוֹשִׁים שָׁנָה./וּשְׁנֵינוּ מָצָאנוּ שָׂפָה מְשֻׁתֶּפֶת/מִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן"...

אמינות השירים נעוצה בעובדה שאין כל נסיון לקליעה בלא מטרה. לפיכך, הקווים – אף כי רובם ככולם מקומטים להפליא, לרוב חד-סטריים.

לעיתים מזומנות נתקלים בשירים בעלי הומור-סטירי לדוגמא (ע' 25): ..."סֻכְּרָזִית מַזִּיקָה לְחוּם הָעֵינַיִם?"... המפגש בשורות שיר דומות, בהחלט מסקרן ומהנה כאחד.

וכדי להמחיש את הקסם הקוסמי של כדור הארץ ואנשיה, וגם לסגור בצורה אלגנטית את היצירות המעגליות, ראוי כי נדפדף חזרה לעבר הנושא אשר ליכד קובץ זה לשלם אחד (ע' 35): ..."אֵין יְדִידוּת בְּלִי כְּתָמִים,/וְגָּם בְּדֶלֶת שְׁכֵנָה יֵשׁ/מִכְפָּלוֹת שֶׁמַּסְתִּירוֹת כְּתָמִים/וּפְצָעִים מַגְלִידִים/וְרֶגַע קָמוּט"...

השירים שבקובץ נכתבו בתקופות שונות, (כהגדרתו של המשורר, בראיון שערכתי עמו בצאת ספרו), ולפיכך כל מה שנכתב - הן 'הגשרים' והן 'המעברים', נותרו תחת רושם ראשוני.

וכשהמשורר מ. פאלק מסכם דיאלוג אותו ניהל עם עצמו במשפט (ע' 9): ..."שֶׁקֶט לוֹחֵץ/שָׁנָה אַחַר שָׁנָה./הַכֹּל בִּפְנִים/נָעוּל עָמֹק."...

הוא מזדהה במוחלטות עם הדולפין (ראה בהמשך אותו שיר): ..."נָעוּל בֵּין הַקִּירוֹת,/נָעוּל בְּתוֹךְ עַצְמוֹ./שִׁיר אִלָּמוֹ שֶׁלּוֹ./יִפְרֹץ/וְיִתְעַרְבֵּב בְּמֵי-נִסּוּי"...

המשפטים הנחרצים הללו, מורים חד-משמעית על האדם (השבוי) - נשלט בידי יצריו. ובאם 'היצר האנושי' הוא השליט - אזי 'הדולפינים', נתונים לשליטתו. וסיכומי הגורלות בשורות המובאות זהות, ואינן סותרות את המקובלות החברתית.

כמובן שלמקרא הקובץ, צצות ועולות מני שאלות פילוסופיות הראויות להתייחסות בגלימתן המקומטת והחצויה. ובהחלט המשורר שכאן, פורץ מהסוגר להבטה אחרת.

C כל הזכויות שמורות למחברת המאמר אדלינה קליין, מייסדת ועורכת בימת הספרות הפומבית: "על חוד העט", ת.ד. 9516, ירושלים 91094

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר