אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מפסיקים לחכות


תאריך פרסום קודם: 
22/11/2008
מחבר: 
אלי וינוקור

רק לפני חודש, פרסמה הליגה נגד השמצה בארה"ב דו"ח מיוחד המעלה תמונה מדאיגה של עלייה תלולה בגילויי אנטישמיות בעקבות המשבר. לדברי אייב פוקסמן, מנכ"ל הליגה, אפשר לזהות כאן דפוס היסטורי ברור: בכל פעם שיש משבר בכלכלה הבינלאומית – ישנה עליה חדה ברמת האנטישמיות. והנה, כפי שפורסם אתמול בידיעות אחרונות, חודש ימים בלבד אחרי הדו"ח, מתחילים האיומים להפוך למציאות, עת נחשול אנטישמי חדש מאיים לשטוף את יהדות אירופה

כל זה הזכיר לי את השיר "מחכים למשיח" של שלום חנוך משנת 1985. לא רק בגלל הסיפור על איש העסקים "משיח" שקפץ מהגג אחרי שהבורסה נפלה, אלא בעיקר בגלל הדבר שאנחנו הישראלים אוהבים במיוחד לעשות במצבים שכאלו: לחכות. אז החדשות הרעות הו שגם הפעם משיח לא יבוא (למרות התהלוכות של אריאל זילבר). החדשות הטובות לעומת זאת, הן שיש בכוחנו לעשות הרבה יותר ממה שנדמה לנו. עם ישראל, תאמינו או לא, מחזיק בידו את תכנית החילוץ המושלמת למשבר העולמי. הוא רק עדיין לא ממש מודע לכך. התכנית הזו ניתנה לנו כבר לפני 4500, בזמן שהאגו, הרצון לניצול הזולת, פרץ לראשונה בבבל העתיקה. אברהם אבינו, חוקר צעיר בתחילת דרכו, הבין כבר אז כי עלינו למצוא דרך ולהתחבר בינינו למרות הרצונות האגואיסטים שהתגלו בנו. אברהם הציע שיטה להשגת הרמוניה חברתית - במקום התפתחות בתוך האגו, הוא הציע דרך להתעלות מעליו. הוא הבין שכל מערכות הטבע ביקום פועלות לפי העיקרון הזה בלבד, פרט לאדם שצריך ללמוד ליישם אותו בעצמו. אולם תורת האיזון והאהבה שגילה אברהם, לא התקבלה על כולם. קומץ קטן של תלמידים בחר לממשה, גילה בין פרטיו את אהבת הזולת והפך לימים לעם ישראל. למעשה כל יעודה של אומה חדשה זו הושתת על אהבת הזולת ועל הפצת השיטה להגיע אליה לכל העולם. לעומת זאת, אלו אשר דחו את שיטתו, המשיכו לקדם את העולם במסלול האגואיסטי, כלומר דרך התרחקות, פירוד וגריפת רווחים זה על חשבונו של זה. כתוצאה מכך, התפזרה האנושות על פני כדור הארץ כולו והתחלקה לארצות, עמים ותרבויות רבות.

כיום, 4500 שנה מאוחר יותר, אנחנו מגלים את עצמנו שוב, כחברה אנושית סגורה, קרועה ומבולבלת כמו בבבל. האגו המתפתח דחף אותנו לבנות את מגדל בבל המודרני – רשת סבוכה של קשרי מסחר וכלכלה גלובאליים המבוססים על אינטרסים אגואיסטיים צרים. כאז כן היום, המגדל שבנינו קרס. אלא שהפעם אין לנו לאן לברוח. בעולם העגול של ראשית המאה העשרים ואחת, האנושות מוצאת עצמה לכודה בין ה"פטיש" של הגלובליזיצה, ל"סדן" של האגו.

אולם דווקא מול המלכוד הזה, הופכת שיטתו של אברהם רלבנטית מתמיד. מי שדאג להתאים אותה למציאות של ימינו היה הרב יהודה אשלג, בעל הסולם, מקובל גדול שחי בתחילת המאה ה20. הוא טען כי לא יהיה לנו מנוס מלממש את תפקידינו המקורי כעם - להיות כמעבר בין אותה חכמה לבין שאר האומות. למעשה, הוא הוסיף, אין פלא שאומות העולם רואות בנו אחראים לכל הצרות בעולם, ומפנות אלינו אצבע מאשימה. בתת ההכרה, גם הן מרגישות שיש בידינו המפתח שלו הן זקוקות. לכן, ככל שהמשבר יחמיר, כך יגבר הלחץ עלינו למסור את הידע הנסתר המוטמע בנו לאנושות כולה.

בכתביו האחרונים כינה בעל הסולם את התפשטות חכמת התיקון בעולם בשם "שופרו של משיח". כמובן שהוא לא התכוון לאדם הרכוב על חמור לבן ותוקע בשופר, אלא לכוח שיהפוך את כוונת השימוש באגו, מניצול ושיעבוד של הזולת, לנתינה ואהבה. אין צורך להמשיך לחכות, הוסיף בעל הסולם. עלינו לממש את הכוח הזה כאן ועכשיו. "משיח" לא יצלצל. כעת הגיע הזמן שאנחנו אנחנו נצלצל אליו.

הכותב הוא העורך הראשי של המגזין "קבלה לעם", עמית מחקר במכון למחקר ע"ש הרב אשלג, דוקטורנט במדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב - תחום התמחות: קבלת המאה העשרים

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי וינוקור

.