אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ישראל – לא תהא מדינת כל תושביה (יש דין ויקום דיין)


תאריך פרסום קודם: 
04/11/2008
מחבר: 
דב אבן אור

1. אין לי דבר כנגד רצון אדם להחזיק בדעות חברתיות, כלכליות, שפירושן עזרה לעובדים, נגד הון ושלטון, אורח חיים חילוני וכד'; אולם, אין כל קשר בין דעות שכאלו ובין הרצון לשנות בכח את זהותה של מדינת ישראל, ובמקום היותה מדינת העם היהודי, להופכה למדינת כל תושביה.

מדינת ישראל הוכרה ע"י מדינות העולם (29.11.47) רק "כמדינת היהודים", וגם מייסדיה – מכל הקשת הפוליטית דאז – ראו בה ארץ שנועדה להחיות את העם העברי ולמחוק 2000 שנות גלות.

למרות החלטת האו"ם מיום 29.11.47, בפועל אף מדינה לא עזרה לישוב היהודי הקטן ב-1948; ואם הערבים היו מנצחים, אף גוי לא היה נוקף אצבע כדי לעצור את ביזוי החלטת האו"ם, ושום אונייה לא הייתה נשלחת לארץ כדי להציל יהודים (כפי שהמערב סירב להצילם, ע"י הפצצת מחנות ההשמדה במהלך מלחמת העולם).

כאשר הישוב היהודי ניצח במלחמת השחרור, המערב רק השלים עם כך, ועדיין סירב ליתן עזרה כלכלית (רק גרמניה נאלצה לשלם כספים, כדי לסלול דרך חזרה למשפחת עמי המערב).
אולם, כאשר חזרנו וניצחנו בשנת 1967, העולם הנוצרי החל לחשוש, כיוון שהאינטרסים הכלכליים הענקים הועמדו בסיכון (נפט זול מהערבים, והשארת התמורה הכספית בבנקים במערב); ואז הוחלט להחזיר את הגלגל לאחור, קרי – להחליש את ישראל בכל דרך שהיא: צבאית, מדינית ופוליטית.

הדרך הפוליטית הייתה ועודנה, להפוך את מדינת העם היהודי למדינה חסרת זהות מיוחדת, אלא פלורליסטית, ולצורך כך – לחזק את המיעוט הערבי ומאידך – להחליש את הפן היהודי, עד אשר תכונן ישות מדינית שתקרא: ישראל – מדינת כל תושביה (שימו לב: כבר לא כל אזרחיה, אלא כל תושביה!!)

ישות מדינית שכזו, תעשה במשך הזמן למדינת הרוב הערבי, ואז האחרון יכפה בכח הפיכתה למדינה ערבית ומדינות העולם לא ינקפו אצבע!

2. באמצעות זרם ענק של כספים, מהמערב לשמאל בישראל, ומקרנות אסלאמיות – לערביי ישראל, התוכנית השטנית החלה לחלחל לקבוצות שונות בציבור; וכך קרה כי מפלגות שהיו לב העשייה הציונית (מפא"י ומפ"ם) הפכו לתנועות שמאל; אנשי עסקים הבינו כי כדי לזכות במכרזים ולהשתלט על המשק, עליהם "לדבר" בשפת השמאל (וידוע כי בארץ, לא ניתן לעשות קפיטל מכישורים אלא רק מקשרים!); וכאשר בעלי עיתונים הפכו גם לאנשי עסקים, אזי- קשה להבחין בין עובדות לדעות.

האם ידעתם כי משפ' מוזס עשתה הון, משליטתה בחברה המחזיקה בזיכיון בלעדי מהמדינה להפעלת "הטוטו"; ומהיכן בא הכסף הגדול של משפ' נמרודי? מרכישת כל נכסי חברת "הכשרת הישוב", מהסוכנות היהודית בשנת 1989, תמורת 19 מיליון דולר (אח"כ התברר כי ערך נכסיה היה כ-1 מיליארד ₪!); ומי היה עוה"ד שייצג את נמרודי בעיסקה? חה"כ אהוד אולמרט! (אז עדיין הותר לח"כ לפעול גם כעו"ד!)

כאשר ההון חבר לשלטון, מה הפלא כי בכל כלי התקשורת האלקטרונית הגדולים (טלביזיה, רדיו) החלו "לדברר" את השלטון, ורק פרשנים מהצד "הנכון" זומנו להביע דעתם ורק חלק מהעובדות הוזרם לציבור.

מהעבר השני של המתרס הכאילו דמוקרטי, החלו להבחר שופטים (בעיקר שופטות), שגילו נאמנות והזדהות מוחלטת עם "הקו החדש"! (השופטת לשעבר אוסנת לאופר אמרה בריאיון לפני 3 שנים, כי אף אדם לא נבחר לשופט מחוזי, טרם שרואיין אצל אהרון ברק).

התוצאה: שליטה מוחלטת של "הקו הפוליטי החדש" – בתקשורת ובעסקים; ואלו דאגו לשטוף את מוחו של כלל הציבור, "להריץ" מועמדים משלהם לתפקיד ציבורי, ומאידך – להוקיע ולהניח רגל גסה בפני האחרים, אשר סירבו ליישר קו, והמשיכו להגדיר עצמם כיהודים ונאמני א"י.

3. א. עתה – לקראת הבחירות לכנסת ה-18, השמאל (ואין יותר מרכז) עושה הכל (לרבות שימוש בכח, מניפולציות תקשורתיות ופיננסיות), כדי שיוכל להקים את הממשלה הבאה! לצורך כך, מגייסים את הצבא והמשטרה, כדי להכות בציבור היהודי ביו"ש (לצורך הריסת חוות פדרמן, אמרו לחיילים כי מדובר באירוע שבו מחבל חדר לאזור); לפתע – אין בתי-משפט, אין אדמה שנרכשה כחוק ע"י יהודים, אין התחייבויות שלטוניות שנעשו ע"י יצחק רבין ושמעון פרס, כאשר כיהנו כשרי בטחון וראשי ממשלות; אלא – רק "מתנחלים" אשר פוגעים בערבים מסכנים שרוצים למסוק זיתים.

כמובן, שאת האמת הם דואגים לקבור עמוק באדמה! (קרי – שאותם מוסקים ערבים, נשלחים בכוונה לאדמות יהודיות, כשהם מצוידים במצלמות ומלווים בפעילי שמאל, כדי לצלם "פרובוקציה" של היהודים! אך, אם אותם ערבים "מסכנים" היו באים לבתים ב"עין-כרם" ברמת אביב א', כדי לדורשם חזרה, אנשי השמאל היו מכים בהם באלות וגרזנים כדי לסלקם!)

ב. לפתע, מתירים ליגאל עמיר להתראיין בטלביזיה, כדי שהלה יאמר כי רצח את רבין עקב דיבורים ששמע מאריאל שרון, רפול ודומיהם; דהיינו, הימין הוא שהסית וגרם לרצח של ראש ממשלה! (טיפש מי שחושב שעמיר היה מסוגל לשוחח בטלפון בחופשיות, ללא רשות השב"כ!).

לאחר הרצח, עמיר טען כי הושפע מרבנים קיצוניים, כעת הוא משנה גירסה, ובמקום הרבנים גיבוריו היו ראשי הימין הפוליטי. "משמע" – הימין חייב לתת את "הדין" גם כיום ואסור לבחור בו, והכי "חמור" אם יחזור לשלטון.

ומדוע עמיר משנה גירסה? כי כנראה הובטח לו שחרור מוקדם ו/או סוכריה אחרת. "כמובן" שאסור לבלבל את העם עם העובדות, אלא רק שיידע את "התיזה"! קרי – הס מלהזכיר כי עמיר היה בעבר מאבטח מטעם שב"כ, וכי "שמפנייה" (סוכן השב"כ) הוא זה שתדלק את התקשורת עם סיפורי ארגון "אייל", ותלה צילומי רבין במדי אס.אס; וכי מוטי קירשנבאום – מנהל דאז של הערוץ הראשון בטלביזיה, הודה כי הסרט שהוקרן אצלו על ארגון "אייל" היה מבוים!

ג. פתאום העיתון "ישראל היום", הוקם ע"י שלדון אדלסון רק כדי לסלול דרך לליכוד לחזרתו לשלטון.

כמובן, "שנשכח" כי אדלסון קיים מו"מ ארוך עם נמרודי לרכישת העיתון מעריב, וכאשר המחיר שנדרש היה גבוה, החליט להקים עיתון חדש! לנוני מוזס, לעמוס שוקן ולעופר נמרודי – מותר לעשות עסקים וגם לתמוך בשמאל או בשלטון הקיים, אך לאנשי עסקים המחזיקים בדעה אחרת – זה אסור והופך לחיבור בין הון-ושלטון.

ד. המוסר הכפול וכפל הלשון אצל השמאל, נעשים ללא בושה וללא מצמוץ, והכל בשם הדמוקרטיה המזויפת שמעולם לא הייתה (ולכן ב"ג וחבריו סירבו לחוקק חוקה, והכריזו בניגוד לחוק, על האסיפה המכוננת שנבחרה ב-1948, כעל הכנסת הראשונה).

ה. שוב חוזרים על הקלישאה השיקרית (כמו גבלס שאמר כי אם נמשיך לשקר, בסופו – יחשב לאמת) כי אנו מדינה דמוקרטית, ולכן חובה ליתן כל הזכויות גם לאזרח הערבי! ומה נכלל באותן הזכויות?: הזכות לדבר ולפעול כנגד המשך כינונה של מדינת ישראל כיהודית, אלא שינויה למדינת כל אזרחיה!

הזכות – לנסוע לסוריה, לבנון, תימן ולקרא שם להמשך המאבק המזוין נגד ישראל. הזכות – להמריד את הציבור הערבי, כנגד גיוס לצה"ל, נגד השתתפות בשירות לאומי וגם נגד כל פעילות אזרחית למען החברה (כגון: מד"א, המשמר האזרחי).

בכל מדינה "נאורה" היו יורים ללא היסוס במפגינים החוסמים כבישים, בקריאה לביטול הממשל החוקי, ורק בשמאל אצלנו הם זוכים למעמד של "קדושים" אשר רצו קצת כסף למען פיתוח כפרם.
העובדה – שבאותם כפרים מסכנים אף אחד לא משלם ארנונה, מיסי מקרקעין, כאשר עושה עסקת מקרקעין, על חשבוניות-מס אין טעם לדבר, וכל זוג בונה לעצמו בית בגודל 300 מ"ר – אינה אמורה לשנות את "המציאות התקשורתית"!!

4. לפיכך, אנו – הציבור היהודי (שהנו יותר דמוקרטי מכל הגויים וודאי שיותר ממחנה השמאל), לא ניתן להובילנו לשואה נוספת, ולא נאפשר לעשות צחוק מהחוק! אנו לא נשחק משחק כאילו ספורטיבי, שבו השופט "נבחר" ע"י היריב, וידנו קשורה לרגלנו!

אנו דורשים דמוקרטיה אמיתית, ואם הדבר לא יאופשר, נאמץ את כל שיטות השמאל כדי להכות בו בנשק שלו.

אם אברהם לינקולן, העז לקרא למלחמת אזרחים בארה"ב, רק כדי לשחרר את השחורים מעבדות, אזי קל וחומר שהדבר מותר לנו, כדי למנוע שואה פיזית אשר בפתח! אנו לא חיים במעבדה שבה המדען יכול לסיים ניסוי ברגע שיחליט, אלא במציאות מרה, שבה נחוסל – אם וכאשר נהפוך למדינת כל תושביה.

בברכה, דב אבן אור

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דב אבן אור