אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

כלכלה שהתקלקלה והפכה לקללה


תאריך פרסום קודם: 
23/10/2008
מחבר: 
דב אבן אור

1. כלכלה אמיתית, פירושה סחר בין אנשים, ומדינות, כאשר מחיר מוצר משתקף בסכום כסף שמוכנים לשלם עבורו, בזמן מסוים (לעיתים יותר ולעיתים פחות). בכלכלה שכזו, תפקיד הבנקים להיות "שמן סיכה" במנוע המסחר; דהיינו – לקבל כסף ממפקידים ולהלוותו לעסקים ולציבור. תפקיד הממשל במערכת זו, לפקח על סחר הוגן, ועל הבנקים, כדי שאלו לא יחרגו מתפקידם והכסף שאצלם יועבר למטרות ריאליות (מימון עסקים וצורכי ציבור).

בפועל – כל זה התהפך לחלוטין, התפל נעשה העיקר והעיקר הפך לתפל; דהיינו – מוצרי בסיס כמו נפט, תבואה, מחצבים וכד', לא נסחרו ע"ס היחס בין ביקוש להיצע, אלא שיקפו גובה נהרות הכסף שנשפכו לשוק זה ע"י גורמים ספקולנטים. ואילו הבנקים, במקום לעסוק רק בהפקדות והלוואות, הפכו למתווכי כספים ומשקיעים בכספים. ולכן התוצאה הגיעה – גם אם באיחור, וכרגיל - מגדל הקלפים התמוטט בבת אחת.

2. הבעיה אינה רק בניית "מגדל בבל" שראשו בשמים, אלא הטעיית הציבור הרחב במשך עשרות שנים, כי הגיאות הכלכלית מיטיבה עם כולם; הממשלים במדינות המפותחות, מפקחים היטב על המערכת הפיננסית (בנקים, שוק ההון, משכנתאות לדיור וכדו'); ובקיצור – החגיגה הגדולה תמשך לעד! ומאידך – נעשתה הטיית ענק של זרמי כסף רק לכיסם של המקורבים לשלטון ולמערכת הפיננסית, מתוך הצגת מצג (שווא) כי הכסף אצל העשירים "עובד" עבור כל הציבור, וכולם נהנים.

3. קצרה היריעה מלתאר את אשר התרחש בפועל, לכן אציגו רק בקליפת אגוז, ואחווה דעתי לגבי הפתרון. לא אחת נשאלתי, "תן תחזית" ותשובתי: אי אפשר לחזות כאשר הציבור פועל ע"ס מידע שיקרי, שכן אז הוא עושה את ההפך מהנכון. לכן, אני יודע מה צריך לעשות ולא מה יקרה בעתיד הקרוב (בודאות ניתן לאמר, כי כל מגדל קלפים סופו לקרוס ובדר"כ – בבת אחת, וזה חייב לקרות בזמן כל שהוא!)

4. א. בכלכלה ריאלית יש הבחנה בין משק יצרני ומשק פיננסי, אך במצב שנוצר, שני אלו שלובים באופן שלא ניתן להפרדה!ראייה לכך, הינה הקריסה בשווי אג"ח של קונצרנים! מדוע אלו נפלו כה חזק, ויותר מהר ממניות קונצרן? שכן, במשבר אמיתי, הרצון להפגש עם שטרי כסף גובר על הכל, ואז מוכרים כל ני"ע בורסאי!

ב. מה שוויו של שטר כסף? זה אמור לבטא שווי של מוצר הנגזר מהיצע וביקוש; אך מזה שנים, שטר כסף אינו מבטא שווי ריאלי של מוצר, אלא משמש כאמצעי לרכישת מוצר, ושוויו של מוצר נקבע רק בבורסה לני"ע. שווי של נפט, תבואה, מחצבים, נקבע בבורסות למסחר (נפט ברוטרדם, מזון בבורסה בשיקגו). לכן, כל הגופים הפיננסים ברחו מכסף מזומן ורכשו עוד ועוד חברות, גם אם זה נעשה באמצעות הלוואות ענק או מכירת ני"ע שלהם – לציבור (קרנות פנסיה, קרנות נאמנות ועוד).

ג. הבנקים חדלו לעסוק בפעילות בנקאית טהורה (פקדונות והלוואות), ובמקום להלוות כסף לעסקים קטנים ולציבור, הם הפכו למתווכים פיננסים ומשקיעים. וכך קורה שהבנקים בארץ שילמו למפקידים סכומים זעומים, והכסף שניתן הופקד במוסדות פיננסים בינלאומיים (מריל לינץ, ליהאמן ברדרס, סיטי בנק וכד'), תמורת ריבית יותר גבוהה. דהיינו, במקום שכספי המפקידים ישמשו למינוף המסחר והתעשייה בארץ, הם שימשו ליצירת כסף לבנקים. כתוצאה מהתאווה לעשות כסף מכסף, מוסדות כספיים ענקיים, החלו להלוות כסף לכל דיכפין (כמובן, תמורת ריבית הרבה יותר גבוהה מאשר שהם שילמו למי שהפקיד אצלם). הגופים הללו לא הסתפקו בכך, והחלו לעסוק במסחר של ני"ע שלא היו רשומים באף בורסה, וגם לא ננקבו במאזנים השנתיים (ואח"כ כונו ני"ע רעילים)! הכוונה ל- C.D.O, C.D.S וכד'. אלו היו כתבי התחייבות לתשלום כסף, אם מוסד מסוים יקרוס (דהיינו: מעין חוזי ביטוח להבטחת התחייבות של גוף פיננסי אחר). מאחר וכתבי התחייבות אלו, לא נסחרו בבורסה כל שהיא, לא היה פיקוח מצד הרשות לני"ע, מאידך – הסכום המבוטח לא נרשם במאזנים של עושה ההתחייבות.
משמע, נוצרו התחייבויות ענק שבגינן עושה ההתחייבות הרוויח סכומי עתק (מחלקה של 200 איש בסניף של ליהמן ברדרס בלונדון, הרוויחה 3.7 מיליארד דולר בשנה אחת!), אך אף גורם רגולטורי לא ידע על היקף ההתחייבויות. רק כאשר וול-סטריט קרסה, הרגולטורים השונים בארה"ב, התעוררו והבינו כי תחת אפם, גופים פיננסים הלוו והתחייבו פי 30 מההון העצמי שלהם! גם הבנקים חגגו, ובבריטניה 3 הבנקים הגדולים הלוו יותר מסה"כ הפקדונות שבידם! וזה אסור באופן מוחלט! (במקום להלוות עד 90% מהפקדונות, הם הגיעו ל- 130%!!)

ד. הנפילה החדה במחירי נפט, סחורות וכד', רק הוכיחה כי המחירים המטורפים שהיו, לא נבעו מהיצע וביקוש (כפי שהוצג לציבור), אלא פונקציה של זרמי כסף שנשפכו לבורסות הסחירות; אך כאשר וול-סטריט התמוטטה, כל קרנות הגידור והנאמנות, נאלצו להזרים כסף כדי לממן פדיונות, ואז – מכרו כל הבא ליד (גם חוזי נפט וסחורות).

ה. הגאות הכלכלית מזה שני עשורים, הייתה גאות רק לעשירים, והגדילה את הפער בין אלו ובין העניים! העניים לא הרוויחו דבר מעליות ענק בבורסות, והטיעון כי הרוויחו מאינפלציה נמוכה, הינו חלק קטן מהאמת; שכן מחירי הדיור המריאו וקיזזו את ירידת מחירי מוצרי אלקטרוניקה וטקסטיל.

דהיינו, בעוד שמחיר מחשב נותר כאלף דולר, מחירי הדירות זינקו פי 3 (בערך דולרי), והתוצאה - יותר ויותר אנשים לא יכלו לרכוש דירות; ואלו שקנו עשו זאת בכסף שמומן ע"י הבנקים, תמורת ריבית ריאלית הגבוהה פי-3 מהאינפלציה.

מחיר דירות במנהטן, פריז ולונדון קפץ פי 10 משנת 1992 ואילך, ולמרות זאת דירות חדשות נחטפו, וזו הוכחה לכמויות הכסף שנגזלו "באופן חוקי" מאת הציבור (מכירת אג"ח קונצרנים, מניות וכו').

ו. תוכנית "ההצלה" של בוש ופולסון הינה הטעיית ענק, שכן, מחד – מתווכחים עם הקונגרס על הקצאת 750 מיליארד, בשעה שהבנק המרכזי (הפד) הקצה – ללא אישור המחוקק – סך העולה על 2 טריליון (2,000 מיליארד) להלוואות שונות למערכת הפיננסית (וזאת מבלי לקחת בחשבון התחייבויות החב' פרדי מאק ופאני מיי, בסך של 5 טריליון דולר).
ברור כשמש, כי לממשל ארה"ב אין כיסוי לכסף שנשפך, ויבוא יום – וההתחייבויות הללו תקרוסנה! (כדי שזה לא יקרה, כל העולם אמור לרכוש כעת – מארה"ב, אג"ח ממשלתיות בסכום של 3 טריליון דולר; ואני מתקשה להאמין כי זה ייעשה).

5. הפתרון: אין הוקוס פוקוס, שכן כיום ממשל ארה"ב מחזיק ב- 70% מכל התחייבויות הגופים הפיננסים בארה"ב, וזה אומר כי למעשה המערכת הפיננסית בארה"ב – הולאמה! אולם, כדי שדבר כזה לא יתרחש בעתיד, יש להקים רשות רביעית לצד - המחוקקת, מבצעת ושופטת, שתקרא: "הרשות המבקרת", ובראשה יעמוד "מבקר המדינה", אשר ייבחר בבחירות חשאיות ע"י בית המחוקקים של המדינה (וכ"א יהא רשאי להציע עצמו לתפקיד).

כל מבקרי הפנים בכל הגופים (ציבוריים ופרטיים) יהיו כפופים ישירות למבקר המדינה, ולא ניתן יהא לפטרם, אלא ע"י מבקר המדינה. עד כה – מבקרי הפנים מתמנים ע"י הגוף המבוקר, ולכן פוחדים לעשות ביקורת אמת! גם הרגולטורים השונים (מפקח על שוק ההון, ראש הרשות לני"ע, המפקח על הבנקים ועוד) לא יבחרו ע"י הרשות המבצעת, אלא ע"י מבקר המדינה, ובכך ינותק הקשר הגורדי בין הרגולטור והשר הממונה!

בברכה, דב אבן אור

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.