אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מציאות מדומה Virtual Reality


תאריך פרסום קודם: 
23/09/2008
מחבר: 
גלית סמל

מציאות מדומה Virtual Reality  

אוצרים: גלית סמל
דניאל כהנא-לוינסון

הפתיחה: יום שבת 27.9.08 בשעה 12:00
נעילה: יום שבת 8.11.08

בתערוכה זו מציגות שתי אמניות ווירטואוזיות מרשימה בשימוש בחומרים ליצירת ייצוגים של חומרים אחרים. פריצת הגבולות של שימוש בחומרים מוכרים, תוך התמודדות עם אתגרים טכניים, הביאה ליצירת אובייקטים ריאליסטיים המדמים מציאות נתונה.

דניאלה יניב ריכטר - פיסול בחמר

יניב ריכטר משתמשת בחומר הקראמי על מנת ליצור דימויים של חפצים יומיומיים ומנסה לבחון את מקומו ומשמעותו של החומר הקראמי בעולם של עיצוב מחומרים פלסטיים ואחרים, שדרך הייצור שלהם מהירה וזולה. היא מנסה להעלות שאלות בקשר לתרבות הצריכה ומאסות החפצים חסרי הייחוד המיוצרים בכמויות תעשייתיות.

אובייקטים חד פעמיים אלה, מהווים המשכיות למסורות הקראמיות המוקדמות שבהם ייצור חפצים נחשב כמעשה אומנות ייחודי. לכלי הקראמי מטען תרבותי מולד. המסורת הקראמית שמאפיינת מגוון רחב של תרבויות אנושיות קדומות, מובילה בהכרח אל המקום המסורתי של עשיית כלי שימושי. אולם כאן, היא נחשפת ממקום אחר - ממקום של תעתוע, דימוי מושלם של חפץ ולא הדבר עצמו. החפצים היומיומיים אינם דימויים סטנדרטיים של העולם הקראמי, המתעסק בדרך כלל בכלים או מיכלים. הפונקציה השימושית איננה קיימת משום השימוש בחומר שאינו מייצג באופן טבעי את פונקצית המוצר.

העבודות נעות על התפר שבין תעתוע לנגישות, אשליה ומציאות, שימושיות ופיסוליות. האנלוגיה הנוצרת בין האובייקטים המפוסלים בקראמיקה לבין החומרים המדומים, מבטאת יכולת וירטואוזית מרשימה ומיומנות טכנית גבוהה העשויה ברגישות רבה. החותמת האישית של האמנית ניכרת לעין באמירה אישית ומקורית.
המשחק בחומר מתאפשר הודות לתכונות החומר הקראמי. איכויות החומר נותנות מענה למגבלות הצורניות של החפץ. חומר עדין ושברירי זה, מייצג חפצים בעלי משקל. חפצים סטנדרטיים, יומיומיים מקבלים דגש מיוחד ויוצרים סביבה וירטואלית, אישית, הנדמית כאמיתית. העבודות סדורות בחדר כמייצגות סביבת חיים דינאמית שנכנסה למצב של קיפאון ונדמה שעוד רגע עומדת להפשיר ולחזור למצבה החומרי הקודם.

בת עמי הלרמן - פיסול באבן

הלרמן מציגה מבחר עבודות פיסול באבן ובשיש, המבקשות לחקות באופן ריאליסטי פרטי לבוש, אביזרים וחפצים הנקשרים לעולם הנשי. העבודות עוסקות בכוחו של האימאג' בעולם הנשי והגברי המבקש לאמץ, לעטוף ולעטר בו את גופן.

הלרמן מנהלת דיאלוג ארוך טווח עם המסורת היהודית עימה גדלה. מיצב הטלית, התפילין והכיפות מתייחס באופן ישיר אל הכתובים ואל התפישה המסורתית המעצימה את חשיבותה של הדת.

יצירותיה מחקות אובייקטים של יום יום, חלקם מסורתיים וחלקם חילוניים. פריטי הלבוש הם תמיד פריטים אישיים ובאמצעות הגשמתם בחומר היא מבקשת להציג את המסורת הפרטית הנשית ותפישתה את הגבריות כמו גם את החברתית. הלרמן מציגה ומסדרת את הפריטים בפשטות ובאורח מיקרי כמו בגד שלעיתים "נזרק" על המיטה/כיסא בעת עייפות ובכך ממקמת אותו באופן בו הוא קיים במציאות.

הלרמן מציגה את עבודותיה בתוך חלל אותו ביקשה לארגן לכדי פנטזיה של חדר בו אפשר ללבוש, להתקשט ולהתחפש. החלל ועבודותיה מהתלים בצופים השואלים, ממששים, בודקים ומבררים את אמיתותם וייחודם של הפריטים ממש באותו האופן בו מתרחש במציאות.
 

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת גלית סמל

.