אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

רוני אורן - מביט אל הביניים


תאריך פרסום קודם: 
23/09/2008
מחבר: 
נורית טל-טנא

מביט אל הביניים II

רוני אורן – יליד הארץ, 1956.

תערוכת ציור "מביט אל הביניים II" הצייר: רוני אורן, יום א' 28/9 בגלריה "פרימה".

אב לשתיים, חי ויוצר בכפר- סבא.
בוגר החוג לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב 1985.
למודי תעודה בייעוץ ארגוני בגישה פסיכואנליטית מערכתית - אופק והאוניברסיטה העברית בירושלים.

מאחוריו קריירה ארוכה בשנים כסמנכ"ל משאבי אנוש (האחרונה שבהן היא חברת הטלוויזיה בלווין (YES
מרצה בתחום הניהול, יועץ ארגוני, כותב ותמיד אמן.

ציורו של רוני אורן משתייך למסורת הציור האקספרסיוניסטי המתאר-חוויתי. הציור שלו מתאר ובו זמנית פרשני.
רוני בוחן את מראות המציאות ושובר אותם כמנסרה, ובאמצעות הציור מבטא את החוויה הפרטית שלו. מתוך תפיסה קיומית שהכול סובייקטיבי, זמני ונטול ערך אמת סופית, הוא בוחר להשאיר לצופה המביט בציוריו את החופש להעביר את מה שהוא רואה במנסרה פרטית משל עצמו ולתרגם זאת לחוויה סובייקטיבית חדשה.
כך שלמעשה ישנן מנסרות כפולות. המנסרה הראשונית - המציאות המתבטאת בציור עצמו ולאחר מכן המנסרה המשנית- המתחוללת בעיניי הצופה בציור.
רוני הושפע רבות מהאמנות האימפרסיוניסטית ולאחר מכן מהאקספרסיוניזם הגרמני. נמצא כל העת בתנועה בין מבט רגיש אל בני האדם וחווית הסביבה האורבאנית האגרסיבית, התזזיתית, הרועשת.

רוני אורן כותב: "שפת הציור היא דיאלקטיקה בין רגישות וחומר, בין עדינות המבע ומשטח מטויח, שרוט, אורבאני..."

בקבוצת עבודות זו בחר רוני להביט בנוף העירוני ובדמויות היומיומיות המאכלסות אותו, הדמויות גם הן במצב ביניים של התבוננות אל הפנימי ואל הסביבה, הן נתפסות ברגעי מעבר שיגרתים, מעבר מישיבה על מדרגות לקימה, המתנה מול לוח מודעות, רגעי הרהור בפינת רחוב או בבית קפה. כל אלה רגעי הביניים, רגעים פשוטים.

המשטח הציורי כמעט ומקביל למשטח קיר עירוני: חרוט, עמוס דבקים, איורים וכיתובי גרפיטי, מקולף, צבוע וחוזר חלילה. הכול נספג בקיר, כך גם הבד עמוס טקסטורות, גדוש בשכבות צבע וחריטות, עד כי נדמה כי ניתן לחוש בסדקי קיר עירוני... ולהביט אל הביניים.

נורית טל-טנא – אוצרת התערוכה.
 

Looking to the in between II
Roni Oren – Born in Israel, 1956.
Father of two, lives and creates in Kefar-Saba.
Graduate of Psychology and Philosophy, Tel Aviv University, 1985.
Certification studies in organizational consulting in a systemic psychoanalytical approach- Ofek and the Hebrew University in Jerusalem.
Had a long career as Vice President of Human Resources (the most recent in YES Satellite Company), Lecturer in the management field, Organizational Consultant, writer and always an artist.

Roni Oren’s paintings belong to the Expressionistic, descriptive-experiential tradition. His paintings are descriptive and at the same time interpretive. Roni examines images of reality and breaks them down through a prism; and through his painting he expresses his own private experience. Out of an existential perception that everything is subjective, temporal and lacks the value of a finite truth, he chooses to leave to the spectator viewing his paintings the freedom to pass what he sees through his own private prism and interpret it into a new subjective experience. Thus in fact exist double prisms: the first prism is the reality expressed in the painting itself, and the second prism which happens inside the viewer.

Roni was influenced greatly by the Impressionistic stream and later by the German Expressionism. He is in constant movement between a sensitive view of mankind and the urban, aggressive, frantic, loud environment experience. Roni Oren writes: “The language of painting is the dialectics of sensitivity and material, the gentleness of expression and a whitewashed, scratched, urban surface…”

In this group of works Roni has chosen to look at the urban landscape and the everyday figures that live in it. The figures are also in an intermediate state of viewing the internal and the environment. They are caught in routine transition moments: moving from sitting on the stairs to standing up, waiting in front of a notice board, having moments of reflection in a street corner or a café. All of these are the intermediate moments, simple moments.

The painting’s surface is similar to an urban wall surface: scratched, full of glue, drawings and graffiti, peeled, painted and visa versa. Everything is absorbed in the wall. Thus it is also in the canvas which is loaded with textures, paint layers and etchings, to the point that it seems one can sense the cracks in the urban wall… and looking to the in between.
Nurit Tal-Tenne- Art Curator
 

 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת נורית טל-טנא