אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ניצוצות של אגדה / אברהם גלברשטט


התמונה של אדלינה קליין
תאריך פרסום קודם: 
22/08/2008
מחבר: 
אדלינה קליין

"הכוכב האמיתי ביותר שאני מכיר – הוא נורת החשמל"
"ניצוצות של אגדה" מאת: אברהם גלברשטט‏ (הוצאת "צור-אות", ירושלים 2006) (שירים)

הבית והמשפחה הם המוטו המרכזי בקובץ שירים זה. (ע' 44) בִּסְעוּדַת הֶחָג/ אֲנִי מַבִּיט בִּילָדַי/עַד כַּמָּה הֵם דּוֹמִים לְהוֹרַי"...//..."לִפְנֵי הַשֵּׁנָה אֲנִי שׁוֹטֵף פָּנַי/וּמַבִּיט בַּמַּרְאָה/לֹא יְלָדַי/אֶלּא אֲנִי הוּא זֶה שֶׁדוֹמֶה/לְהוֹרַי, / עַל כָּל מְשׁוּגוֹתַי, טָעֻיּוֹתַי, אַהֲבוֹתַי, אַכְזָבוֹתַי/זִכְרוֹנוֹתַי/חַיַּי"...

בד בבד משחקים תפקידים לא פחות מכריעים: 'ה'קיום' מול 'החדגוניות' והמשורר מביא מצע רב-גוני בתחום הדו-קיום הכה שנוי במחלוקת. מחד המפתח ל'קיום' טמון ביסודו ביכולת ההשרדות והמאבק הבלתי פוסק למענו: (ע' 22) ..."חַלּוּקֵי הָאֲבָנִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ /מַקְשִׁים עָלַי//כְּמוֹ צִפּוֹר פְּצוּעַת כָּנָף./הַמְּחַפֶּשֶׂת מְנוּחָה נְכוֹנָה"... לעומת 'החדגוניות' שלעיתים מיטיבה. ולעיתים מזיקה כדוגמת המשפט (ע' 20) ..."הָאַהֲבָה הִיא גַּן פָּתוּחַ/לְכָל עוֹבֵר אֹרַח מִזְדַּמֵּן// וְשַׁעַר נָעוּל לָאוֹהֲבִים הָאֲמִתִּיִּים"...

בתרמיל נדודיו נושא האדם על גבו את המורא מפני השעון הביולוגי המתקתק והמעורר פלצות אמיתית: (ע' 29)..."בַּלֵּילוֹת אֲנִי מְכַוֵּן אֶת/הַשָּׁעוֹן שֶׁיְּצַלְצֵל כָּל שָׁעָה וְיעִירֵנִי מִפְּחָדַי/כְּדֵי לְוַדֵּא/שֶׁעוֹדֶנִּי חַי"... להמחשת האמירה, בוחר א. גלברשטט להביע במקביל את המשפט הציני-קומי הבא: (ע' 31)..."כֵּיצַד אֶסְתַּתֵּר בִּפְנֵי הַזִּקְנָה? אוּלַי אֶנְעַל אֶת הַחַלוֹנוֹת/וְהַדְּלָתוֹת בִּבְרִיחִים/וְאֶתֶלֶה שֶׁלֶט/כִּי נֶעְדָּר אֲנִי"?!

באמירותיו ניכרת פתיחות רבה לרחשים ולתכונות הנשלפות מהתת-מודע. מעטים מבננו יש בידם את העוז להביע חשיבה לא סטנדרטית שכזאת בשירה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר