אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

גואטמלה


חגיגות הפסחא באנטיגואה, גואטמלה

חגיגות הפסחא באנטיגואה, גואטמלה

החגיגות בגואטמלה ידועות בצבעוניותן ותושביה לא זקוקים ליותר מתירוץ קל בכדי לצאת לרחובות ולחגוג, עד כלות. מכאן ברור כינויה של גואטמלה כארץ הקשת בענן... חגיגות הפסחא מתעלות בעוצמתן ובמשכן על יתר החגיגות. מכיוון שהדת בעלת מספר המאמינים הגדול ביותר בעולם היא הדת הנוצרית, אין זה מפתיע שמעגל החגים הנוצרי זוכה לביטוי בכל קצוות הקוסמוס וגם בפינותיו הנידחות ביותר - במיוחד חג המולד והפסחא -שניים מהחגים החשובים ביותר בלוח השנה הנוצרי. חגיגות הפסחא באנטיגואה ( Antigua Guatemala) מפורסמות ברחבי העולם כולו.

צ'יצ'יקסטננגו - השוק בנוי סביב כנסיה המכונה 'סנטו תמאס' שבה נמצא מזבח נוצרי, אך כל המסדרון המוביל אליו מכוסה בבמות פולחן קטנות המוקדשות לישויות המאיה. על גבי גרם המדרגות המטפס אל הכנסייה ניתן לראות במהלך רב שעות היום, מבינות לענני הקטורת, שמאנים העוסקים בפולחנם

פולחן בגואטמלה

הרפובליקה של גואטמלה השוכנת במרכז אמריקה היא מדינה מדהימה. היא זכתה לשלל כינוים, וביניהם ארץ האביב הנצחי, ארץ הקשת בענן ושוויץ של מרכז אמריקה. המטייל בה לא יוכל להישאר אדיש ורבים מהמבקרים בה מתאהבים, שכן יש בה ריכוז של כל המיוחד במרכז אמריקה, החל בשרידי המאיה החידתיים, דרך הרי געש תמירים ומעשנים, וכלה בשרידי אוכלוסיה מקומית, ששרדה את שואת הכיבוש האירופאי. ברבות ממדינות היבשת האמריקאית האוכלוסייה המקומית נכחדה כליל כתוצאה מהכיבוש, ואם נותר שריד כלשהו, אזי הוא נדחק לפינה, מוקף ומוגן ע"י התרבות המערבית שמקיפה אותו, בדומה למתרחש בשמורת טבע או בגן חיות.

הארכת הגולגולת: אידיאל היופי במרכז אמריקה

הארכת הגולגולת: אידיאל היופי במרכז אמריקה

הפעם הראשונה בה נחשפתי לתופעת 'הארכת הגולגולת' הנהוגה במרכז אמריקה, הייתה בתור ילד, במסגרת קורס על תרבויות אמריקה הקדומה. רק שנים מאוחר יותר חקרתי את הנושא לעומק. ניתן לשער שאילו אדם בן זמננו היה נתקל ב'אדם האמיתי', כינויו של המלך במרחב מרכז אמריקה בתקופה הקלאסית (מאות שלישית – תשיעית לסה"נ), הוא היה חש תערובת של תדהמה וגועל. בוודאי שלא היה ממהר להשתחוות אפיים ארצה אל מול 'כליל השלמות'. אידיאל היופי, אותו כולנו מכירים ואף מנהלים את חיינו מתוך דיאלוג תמידי עימו, אינו מושג אחיד ונצחי.

יום המתים בגואטמלה

יום המתים בגואטמלה

המוני בני אדם, לבושים בכל צבעי הקשת, צעדו ברחובות העיירה סומפנגו סקטפקז (Sumpango Sacatepéquez), השוכנת ברכס סיירה מדרה (Sierra Madre)שבמרכז גואטמלה. מגמת פני כולם הייתה בית הקברות. בידיהם נשאו עפיפונים, סירים רוחשים תבשילים, נרות ובקבוקים של משקאות חריפים. כל הכבודה הזו יועדה לארוחה השנתית המשותפת של החיים עם קרוביהם המתים. בהביטי בהמון זה יכולתי להבין היטב את הכינוי הרווח ביותר של גואטמלה: "ארץ הקשת בענן".גואטמלה זכתה בכינוי זה בשל הלבוש הססגוני של תושביה, ובפרט של נשותיה, ובזכות הצבעוניות המסחררת של השווקים השבועיים שמתקיימים לאורכה ולרוחבה. צבעוניים מכל הם הפסטיבלים וימי החג, שאין מטייל הנשאר אדיש למראותיהם.

הנצפים ביותר