אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ניטשה


פרידריך ניטשה (1844-1900)

נולד בסקסוניה, גרמניה והתחנך אצל קרובת משפחה לאחר מותו של אביו. בתחילה הוא אמור היה להתמחות בתיאולוגיה אך עד מהרה נטש את התחום לטובת פילולוגיה. התמחותו בספרות קלאסית סייעה לו להשיג משרה אקדמית בבזל היכן שהוא פרסם את ספרו הראשון, "לידתה של טרגדיה" (1872), העוסק בהבדלים בין התרבות האפולונית ותרבות דיוניסוס.

התדרדרות במצבו הגופני גרמה לו לפרוש ממשרת הוראה ולהתרכז בפרסום של כתבים פילוסופיים ואנטי-דתיים דוגמת "אנושי, אנושי מידי" (1878), "המדע העליז" (1882),  "כה אמר זרטוסתרא" (1883), "מעבר לטוב ורע" (1886). ספריו "הרצון לעוצמה" (1901) ו-"Ecce Homo" (1908) פורסמו לאחר מותו.

אחד המוטיבים המרכזיים בהגותו של ניטשה היא ביקורת על דגש היתר שמושם על הבינה בפילוסופיה היוונית (נושא מרכזי של ספרו "שקיעת האלילים מ-1889) ועל הסתמכות רבה מידי על רעיונות מופשטים בחתירה לאמת המוחלטת. ניטשה סבר כי הפילוסופיה המסורתית הינה מוטעית מיסודה ויש בה כדי לגרום לנזק ליכולות האינהרנטיות הקיימות בנו להתקדם ולהגיע להישגים.

היכולת להתעלות מעל פילוסופיה מוטעית דורשת הערכה מחדש של הערכים עליהם התחנכנו ואותם אנו מכירים. בספרו מ-1887, "לגנאלוגיה של המוסר", ניטשה מבכה את מוסר העבדים לטענתו הנכפה על האדם באמצעות קונבנציות חברתיות ותחושות אשמה דתיות. רק בני אדם שניחונו ביכולות מיוחדות ונדירות, האדם העליון (Übermenschen), מסוגלים להתרומם מעל המוסר החברתי הקלוקל ולנהל חיים הירואיים בעלי ערך.

ב-1899 סבל ניטשה מהתקף פסיכוטי שהוביל לאישפוז בקליניקות פסיכיאטריות שונות. ב-1890 עבר להתגורר עם אימו ולאחר מותה עם אחותו. ניטשה מת ב-1900 כאשר בשנים האחרונות לחייו התקשה לתקשר עם הסביבה החיצונית.

 

 

מודל אסטרונומי של תלמי המציג את ונוס, מאדים, צדק ושבתאי, שרטוט של האסטרונום George von Peuerbach משנת 1474

מדע חרד: מדריך לאנרכיסט הצעיר

למה מתכוונים כשמדברים על מהפכה מדעית? הרי הכוונה היא לא לממצא כזה או אחר אלא לתפיסת עולם חדשה. מדובר אפוא בשינוי של מצב תודעה, שינוי של דרך המחשבה ואופני השיח. בלי להיכנס לשאלות פילוסופיות עמוקות - המדע דורש הוכחות, המדען צריך להיות מסוגל להוכיח באופן ניתן לשחזור את טענותיו על סמך ממצאים. כשהטכנולוגיה אינה מאפשרת אישוש תיאוריה או-אז יש להמתין להתקדמות הטכנולוגית על מנת לאששה ולהפוך אותה למדעית. לעניות דעתי, במובנים רבים המדע הוא עדיין רעיון כושל ולא ממומש מאחר ובסופו של דבר אנו חיים בעולם של תוצאות, ולא בעולם של סיבות.

דה סוסיר

המרחק בין הדבר שלעצמו ובין תודעתנו / לאקאן ניטשה בארת

מאמרים של לקאן, ניטשה ובארת שכל אחד מהם עובר מהלך דומה המביא למסקנות דומות. במאמר זה לקחתי שלושה ציטוטים מתוך מאמרים שלהם על מנת להראות את הדמיון במהלך שביצעו. בסופו של דבר כולם מדברים על שפה, תרבות וכפייה של "מציאות" אחידה שמביאה לנוחות מזויפת. בארת דרך הסטריפטיז, לקאן דרך דימויים וניטשה דרך השפה.

ניטשה: האדם היוצר והיצירה העצמית

בספר החדש "יצירה עצמית – חיים, אדם ויצירה על פי ניטשה" (הוצאת מאגנס, תשס"ה) יוצא ד"ר אלי אילון למסע ממושך ומעמיק שמטרתו לבחון את נסיונו של ניטשה לתאר את טיפוס האדם היוצר. מטרה משולשת מציב לעצמו הכותב: "לרדת לשורשיו של מבנה המציאות שמעבר לה אין שום דבר, זו המציאות האימננטית המאפשרת את היצירה העצמית שאליה כיוון ניטשה, להבין את הבחנותיו הפנים-אנתרופולוגיות של ניטשה ואת קריטריון ההבחנה בין אדם 'סתם' ובין אדם נעלה היוצר את עצמו ולעמוד על המאפיינים האסתטיים של פעילות יצירה זו"

הנצפים ביותר