אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

זהות פלסטינית


אישה בדואית

בדואים – עבר, הווה ועתיד חלק ב

ההתיישבות הספונטנית ו'הכפרים הבלתי מוכרים' - 'מקבצי התיישבות' - הפזורה.עם ריכוז האוכלוסיה הבדווית בשטח הסייג המשיך התהליך ההדרגתי של מעבר מנוודות לנוודות למחצה במקביל לצמצום שטח רעיית הצאן על חשבון שטחי מרעה. אחת הסיבות היא היתרון היחסי של מעבדי קרקע על פני נוודים.[1] למרות זאת, לא כל שטחי המרעה מתאימים לחקלאות ולכן הצפי הוא שבצל המעבר למגורי קבע, לפחות בשלב הראשוני, יהיו מעטים שימשיכו לעסוק ברעית צאן בכדי לנצל את הקרקע שלא ניתנת לניצול אחר.

אמהות בדואיות עם ילדיהן על הכתפיים. תמונת צבע מסוף המאה ה-19 של הצלם הצרפתי, בונפי

הבדווים – עבר, הווה ועתיד חלק א

נושא הבדווים הינו נושא רחב המכיל סוגיות רחבות ומורכבות. במסגרת המאמר ניסיתי להרחיב את היריעה כמידת האפשר במקביל לשמירה על טקסט קריא ונהיר. לצורך זה בחרתי לציין רבות מההבהרות והתוספות במסגרת הערות השוליים. כך יכול הקורא לבחור אם הוא מעוניין להיכנס בעובי הקורה, או לא.. נושא הבדווים עולה ויורד מכותרות העיתונים בשנים האחרונות בהקשר ל'כפרים הבלתי מוכרים' ולניסיון הממשלתי להגיע להסדר בנוגע לתביעת הבעלות על הקרקעות בצפון הנגב ולמעבר לישובי קבע. לעניות דעתי מדובר בבעיה בקנה מידה לאומי, שגורמת סבל רב לציבור הבדווי, ובמקביל מהווה סיכון ממשי על המשך קיומה של מדינת ישראל. חלק א.

משפחה פלסטינית - ראמללה 1905

מתי וכיצד הומצא העם הפלסטיני - חלק ב

הלאומיות הפלסטינית היא למעשה בן חורג של הלאומיות הערבית. לכאורה יש עם ערבי אחד ומאוחד שרק פשעי הקולוניאליזם האירופאי והריאקציה הערבית פילגו אותו אם כן איך זה שיש לאומיות פלסטינית נפרדת? אולם אם להשתמש בהשאלה בביטוי של פרופסור שלמה זנד לגבי הלאומיות ניתן לומר כי הלאומיות הפלסטינית דומה היא לתינוק שנולד כתוצאה ממקרה אונס בשל אירועי הזמן. המאבק עם היהודים משנות העשרים ואילך הכריחו את ערביי פלסטין המנדטורית להגדיר את עצמם מול הישוב היהודי כהגדרה לאומית. בעיני האוכלוסייה הערבית מאבקם נגד שיבת העם היהודי לארצו היא שליחות דתית-ערבית אוניברסאלית.

הדגל הפלסטיני - הצבע הלבן מסמל את בית אומיה (750-650 לספירה), הצבע השחור מייצג את שושלת בית עבאס, הצבע הירוק – צבע האסלאם וכן של הפאטימים השיעים והצבע האדום – צבעם של ההאשמים, צאצאי הנביא מחמד

מתי וכיצד הומצא העם הפלסטיני - חלק א

במאה השנים האחרונות צמח עם חדש על בימת ההיסטוריה – עם שלא נודע בעבר והוא העם הפלסטיני. דגלו חסר ייחוד משלו – הצבע הלבן מסמל את בית אומיה (750-650 לספירה), הצבע השחור מייצג את שושלת בית עבאס, הצבע הירוק – צבע האסלאם וכן של הפאטימים השיעים והצבע האדום – צבעם של ההאשמים, צאצאי הנביא מוחמד. הדגל הפלסטיני אם כן חסר ייחוד משלו ורבות ממדינות ערב בעלות דגלים זהים. ירדן אותו דגל רק עם כוכב במרכז המשולש האדום, כוכב המסמל את נהר הירדן. עיראק בשנים 1958-1921 עם דגל הדומה בדיוק לדגל הפלסטיני ושני כוכבים במרכז המשולש האדום. אף סהרה המערבית, כווית וסודאן נושאות דגלים דומים בשינויים קלים. אם כן היכן הוא הייחוד הלאומי הפלסטיני המתבטא בדגלם?

בדווים

מהו מוצאם של הבדווים החיים בנגב: מחקר של קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית - חלק ב

אם כי אין הגדרה רשמית בחוק הבינלאומי ל"ילידות", הבדווים בנגב אינם יכולים להחשב כילידים, עפ"י הפרמטרים המקובלים. הם היגרו מארץ אחרת, כמו מהגרים אירופיים שהתיישבו בארצות אחרות. הבדווים לא סבלו מדיכוי זר של אורח חייהם הילידי. הם היגרו מחלק אחד של האימפריה העות'מאנית לחלק אחר ונשלטו ע"י אותה מערכת מינהלית ומשפטית וזו עברה לידי המנדט הבריטי וישראל.

הנצפים ביותר