אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

איידס


מלאכים באמריקה חלק א / קבוצת תהל

מלאכים באמריקה / קבוצת תהל - ביקור חוזר

לפני כעשרה ימים כתבתי על ההצגה "מלאכים באמריקה" שמעלה קבוצת תהל. הסתובבתי כמה ימים עם תחושה שעשיתי להם עוול מסוים. רצתי לראות את ההצגה הראשונה שהוצגה מול קהל, זו תמיד טעות למי שכותב על תיאטרון. לא לחינם התיאטרונים הרפרטוארים מעלים הצגות בכורה רשמיות שבועיים שלושה אחרי שההצגה כבר מוצגת, ולבמאי ניתנת הזדמנות לתקן מקומות בעייתיים לפי העבודה על הבמה.

מלאכים באמריקה חלק א /  תהל

מלאכים באמריקה חלק א / תהל

טוני קושניר כתב את אחד החשובים ממחזור המחזות של אמצע המאה שעברה. המחזה "מלאכים באמריקה". מחזה המערב בתוכו ריאליזם, פוליטיקה דת ופנטזיה. ההצגה נשענת על כוחו של המחזה. למרות הפיזור בין הסצנות הפנטסטיות והמוקדמות מדי לכאורה לבין הסצנות הדרמטיות הריאליות אולי מורידה מההתפעלות הכללית ומפזרת מעט את לכידות הדרמה אך אין ספק שזו הפקה מצוינת של מחזה שראוי מאוד להכיר אותו. עוד הוכחה שתהל היא היום קבוצת התיאטרון המרתקת ביותר בשטח.

מלאכים באמריקה. תיאטרון בית צבי

מלאכים באמריקה / תיאטרון בית צבי

מחזה שבו ריאליזם וסוריאליזם נושקים זה לזה, מציאות דמיון הזיה. חזיונות דתיים וויכוחים על נושאים פוליטיים. מעברים מהירים ממקום התרחשות אחד לשני.

יום האיידס הבינלאומי

בימים אלו מציינים את יום האיידס הבינלאומי. מוזר לי לחשוב על ציון יום בינלאומי שכזה אחרי שניסו לדחוק את המחלה הזאת אל מתחת לשטיח. אלא שאת ציון היום קבעו אלו שנלחמים מזה שני עשורים במגיפה הבלתי נתפסת הזאת

ידיים קשורות / דן וולמן

דן וולמן לא עושה מספיק סרטים. הוא היה צריך לעשות יותר. גם סרט זה מוכיח את כישרונו ומיומנותו. והוא לא רק במאי חשוב, הוא גם תסריטאי מצוין. הוא מוליך את הסרט בתבונה וברגישות גדולה בין כל המקומות השונים. אני חייב להודות שאינני זוכר את כל סרטיו, אך אקח סיכון ואומר שזה סרטו הטוב ביותר.

עשרים וחמש שנות איידס

השבוע "חוגגים" באופן רשמי את היוולדה של המגיפה. למעשה היא נולדה קודם אך בחמישי ליוני 1981 הכריז המרכז למחלות מדבקות על "דלקת ריאות פנאומוסיז" כמחלה הפוגעת בהומוסקסואלים. אך האמת שזה איננו התארך האמיתי בו פרצה המגפה, אלא רק ההודעה הרשמית הראשונה. אביא כאן את ההיסטוריה הראשונית כפי שבאה לידי ביטוי באמריקה.

איידס - חברים שלי

ב1981 היו לי המון חברים. חלקם הגדול חי בארצות הברית. כולם ירדו בשנות השבעים. חלקם הגדול בניו יורק. אחרים התפזרו בערים מרכזיות באירופה. ברלין, אמסטרדם. מקומות שהבטיחו חופש.

הנצפים ביותר