אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ציונות


הגולים היהודים נושאים כלי המקדש  לרומא תבליט שער טיטוס צילם בלפור חקק

הרהורים על תשעה באב בתשעב

מי שלא לומד מן ההיסטוריה, נידון לחזור עליה שנית. זו התחושה הקשה המלווה אותנו, כשמגיעים הימים הללו המובילים אותנו אל היום הקשה בשנה: יום תשעה באב. חכמינו לימדונו, שהחורבן בא לנו בגלל שנאת חינם בין המחנות השונים בעם. גם בעיצומם של הקרבות, שרפו שני המחנות הניצים זה לזה את אסמי התבואה ואת מחסני התחמושת. לרומאים נותר להיכנס פנימה לעיר, לאחר שהיהודים התישו זה את זה עד מוות. גם היום לאחר דורות, לקרוא בכתובים את העובדות ההיסטוריות הללו.

תוניסיה - תחילת האביב הערבי

האביב הערבי: רוחות של תקווה?

נראה, שבתקופה האחרונה אירוע רודף אירוע, ושההיסטוריה דילגה אל מחוץ לספרי דברי הימים, וכעת היא מעדיפה להציג את עצמה ברוב הדר בכותרות העיתונים. ניתן להבדיל בין מאורעות היסטוריים שהם תוצאה של תהליך ארוך והדרגתי, גם אם סמוי מהעין (כדוגמת קריסת האימפריה הרומית), לבין מהפיכות היסטוריות שבהן התהליך הינו חד ומהיר, כסכין החותך בחמאה, וקשה לקשר בין המאורע עצמו לבין ההתרחשויות שקדמו לו. אך גם במקרים כאלו יש להתייחס לתנאי הרקע שאפשרו את התרחשות התהליך.

כנסת ישראל

הבעיות הקשות והבעיות הקלות של מדינת ישראל

ישראלי, יהודי וציוני, הם שלושה מושגים הקשורים בסוגיות הליבה של העם היהודי – זהות האזרחים היהודים במדינת ישראל נובעת מהשיח בין שלושת המושגים, ומהדיאלוג של היהודי עם המיעוט הלא-יהודי במדינה. מדינת ישראל נושמת את המציאות הים-תיכונית ומצויה בנקודת המפגש של העולם המערבי עם האסלאם הקיצוני. בסביבה זו קשה לשמר מורשת היהודית ובד בבד לחזק את יסודותיה הדמוקרטיים של המדינה. למדינה אין גבולות מוסכמים, אין לה חוקה, ורבים מהאזרחים היהודים במדינה מתקשים להגדיר עצמם.

ניתוץ מיתוסים בסיפורת הישראלית. הוצאת יחד, 2012. 158 עמ'

ניתוץ מיתוסים בסיפורת הישראלית: עיון בספרו של יוסף אורן

זה שנים עמֵל יוסף אורן לשרטט קלסתר מדויק של הספרות העברית, ובה בעת לשאול שוב ושוב לאן פניה מועדות. בשונה מעמיתיו מבקרי הספרות, לאורן יש סדר יום אידיאולוגי. הוא לא מסתפק בניתוח ספרותי של היצירות, אלא בוחן את קרביהן ובולש אחר האידיאולוגיה המסתתרת מעבר לעלילה. לעתים אני חש אותו לוחש את דברי ירמיהו הנביא "כאש בוערת עצור בעצמותיי" – ושב אל דבריו של המבקר אברהם קריב "אדבּרה וירווח לי"

דונה גרציה: 500 שנה להולדתה של הציונית הראשונה

500 שנה להולדתה של דונה גרציה, הציונית הראשונה,שרכשה מהשולטן התורכי את טבריה כמקלט לנרדפי האינקוויזיציה

ליסבון המאה השש עשרה

ליסבון המאה השש עשרה, מקור ויקיפדיה.

מכחישי הציונות

הציונות המודרנית של סוף המאה התשע-עשרה היא שיצרה וחיברה שוב, אפשר כי לא זו היתה הכוונה התחילית, את המושג לאום לדת היהודית. יהיו שיתמהו כאן. הרי הציונות שיחררה להלכה יהודים מכבלי הדת על מנת שיוכלו לקום, לעשות מעשה, לעלות לפלסתינה (דאז) וליצור עם ואומה יהודים בארץ ישראל.

יחס רבולוציוני למציאות או למה נתבג לא קרוי על שמו של מנחם מנדל אלקינד?

לציון 90 שנה להקמת "החלוץ"-ארגון גג מתוכו צמח "גדוד העבודה" המהפכני.

הוועידה הראשונה של "החלוץ"-ארגון גג של תנועות נוער והסתדרויות ציוניות-סוציאליסטיות שפעל בעיקר באירופה ובאמריקה-התקיימה ב-6 בינואר 1919 ברוסיה. ב-25 באוגוסט 1920 הוקם "גדוד העבודה" ביוזמת שמונים חברים וחברות, רובם ככולם חניכיו/חניכותיו של מייסד "החלוץ" יוסף טרומפלדור. הגדוד, שרשם פרק מפואר בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל המנדטורית, התפרק סופית בדצמבר 1929.

יוסף טרומפלדור - מייסד "החלוץ"

מטעם 16

כמו בכל פעם כשמפרסם עוד גיליון של מטעם הוא מעלה מגרד ומעלה מחשבות שלא תמיד נוח לחשוב אותן. חומרים שבאמת כמעט לא נעים להתעסק בהם. מה לנו ולעוולות העולם. ועל אלו שבקרבתנו נראה שכבר דשו מספיק. ומה יכול להוסיף עוד כתב עת רדיקלי.

פה בארץ חמדת אבות - מחרפת הגלות לפאתוס ציוני

לכבוד 60 שנות המדינה, נצא למסע בעקבות אחד השירים הציוניים הידועים ביותר, שיר ששרו דורות רבים של עולים לארץ ישראל בגאווה ובהתרגשות, שיר ששרו מאות אלפים בגולה בכמיהה לציון . במסענו נפגוש דמויות חשובות בתולדות הזמר והחינוך העברי בארץ ישראל, נתבונן בתמונות ידועות שנעלמו באופן מסתורי, ונעלה מתהום הנשייה דמויות אחרות.

הגוף הציוני לאומיות, מגדר ומיניות בספרות העברית החדשה / מיכאל גלוזמן. הוצאת הקיבוץ המאוחד

הגוף הציוני - לאומיות, מגדר ומיניות / מיכאל גלוזמן

מיכאל גלוזמן הוא פרופסור בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. ואם עוד לא התמנה, הוא עומד לידיעתי להתמנות לראש החוג. הוא בודק וחוקר את הציונות והקשר שלה לגוף האנושי, בעיקר הגברי.

ציוניים בעל כורחם - אימיגרנטים / גור אלרואי

תופעת השיבה לדרכונים הזרים, שמתוארת במאמרו של גבי וימן "אורזי המזוודות החדשים", שזורה כחוט השני בתולדות שיבת ציון של העת החדשה. בניגוד לשלושת העליות הראשונות, שנבעו לכאורה מטעמים אידיאולוגיים ציוניים, התנקזו גלי העליות הרביעית והחמישית לארץ ישראל ללא יומרה אידיאולוגית כתוצאה מאילוצים של התעצמות האנטישמיות וצמצום דרסטי של מכסות ההגירה לארה"ב. יחסית לקודמותיהן אשר התאפיינו במספרם המועט של העולים ובתדמיתם האידיאליסטית, הצטיירו העליות הרביעית והחמישית, במהלך שנות העשרים והשלושים של המאה שעברה, כגלי הגירה המוניים של אימיגרנטים קשי יום.

מדיניות העלייה בשנות ה-30 והשואה - חלק ראשון

במהלך השואה, כך למדנו בדיעבד, היו שהפנו אצבע מאשימה, כלפי המתכחשים ללאומיותם האנטי-ציונים. לאחר שהתבררו ממדי האסון היו שהאשימו בחורבן את מדיניות העלייה של הנהלת ההסתדרות הציונית. היו שהטילו את האשמה על הסוציאליסטים שהיו בהנהגת התנועה הציונית באותם ימים. הרי, כך הולך הטיעון, היו שידעו והזהירו מפני מה שהולך לקרות. טענות מהסוג הזה הופיעו גם במגרש הפוליטי ובשנים האחרונות הן עולות מחדש בפורומים האינטרנטיים. המאמר עוסק בבחינת העובדות לגבי היכולת של הנהלת התנועה הציונית למנוע את האסון והחורבן של יהדות אירופה

קירות זועקים – פשקווילים בירושלים – חלק שני – המאבק בציונות הטמאה

אנו מבקשים הגנה בינלאומית להצלת היהדות החרדית מהדיכוי הציוני האכזרי", כרזת ענק זו , בעברית ובאנגלית, מתנוססת לרוחבו של רחוב מאה שערים בירושלים.

לא הרחק ממנה, מצאנו בפשקוויל אחר כי:

מילים אלה הן אולי תמצית ייעודו ההיסטורי העיקרי של הפשקוויל: הפשקוויל הינו הנשק המופעל על ידי שומרי החותם, הקנאים שבחרדים, כנגד שלטון הכפירה הציוני. כשצילמתי את הפשקוויל הנ"ל, לא שמתי לב , למה שניתן לראות בו בהגדלה: באותיות קטנות קטנות, בחותמת של מחבר הפשקוויל כתוב "שפוך חמתך על הציונים אשר לא ידעוך, תרדוף באף ותשמידם מתחת שמי ה'"..

מי הוא ציוני

במסגרת מסע הדה-לגיטימציה שרוקם השמאל נגד הליכוד הפייגליני, התריע ח"כ יצחק הרצוג בריאיון טלוויזיוני נגד אלמנטים של ימין קיצוני אשר חדרו לליכוד. בנימה מאיימת הוסיף, עד כמה שעידונו הענוג מאפשר לו להישמע מאיים: לא רק חדירה של ימין קיצוני אלא גם ימין פוסט-ציוני. זהו על רגל אחת תמציתו של הפטנט הבולשביקי, כדלהלן: אתה אולי מרגיש מציאות סביבך, מתנסה בה, נושם אותה, רואה, שומע, מריח, ובכן, כל התחושות שלך הן הבל הבלים. החדר זאת עמוק לקודקודך, חבר. כל מה שאתה חושב שאתה מרגיש, רואה, יודע, הוא פשוט לא רלוונטי. שכח הכל, אנחנו נגדיר לך הכל מחדש. שהרי, אנחנו המציאות.

המתנחלים והמאבק על משמעותה של הציונות / גדי טאוב

המתנחלים

המתנחלים והמאבק על משמעותה של הציונות / גדי טאוב. הוצאת ידיעות אחרונות.

הרצל - חוזה המדע בדיוני

כתבה מיוחדת לרגל יום הרצל שהתקיים ב 29 לאפריל.

חלום ומעשה אינם שונים כל כך כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי בני האדם בחלום יסודם וגם אחריתם –חלום היא. ….ואלו אם לא תרצו הרי כל אשר סיפרתי לכם אגדה הוא , ואגדה יוסיף להיות. תיאודור הרצל. אלטונוילנד.

תיאודור

תיאודור הרצל

הציונות הספרותית של משה תמרי

הנצר האחרון לדור ביאליק הלך לעולמו

משה תמרי 1987

על דעת המקום והזמן - הרהורים על זהותו היהודית של הישראלי

הרהורים ערב הימים הנוראים על זהותו היהודית של הישראלי

לאחרונה הופיעו ספרי שיריהם החדשים: "הזמן הגנוז" מאת הרצל חקק ו"זריחה בין הזמנים" מאת בלפור חקק.

המלט

"ניתק גלגל הזמן ,חרג מעל כנו / אבוי לי כי עליי לשוב להתקינו",

"ניתק גלגל הזמן ,חרג מעל כנו / אבוי לי כי עליי לשוב להתקינו", כך אומר המלט, במחזהו הידוע של שייקספיר. ואכן אדם שזהותו ניתקה מגלגל הזמן חש מחסור פנימי, זהותו אינה שלימה. הזמן הוא הציר המרכזי בזהותו של אדם, והציר הנלווה הוא המקום.

הרצל לא גר כאן יותר / משה שוקד

משה שוקד הוא פרופסור לאנתרופולוגיה. ככזה הוא חוקר תוך כדי הסתכלות לעומק תופעות שונות בחברה. הוא פרסם כמה ספרים שהתייחסו לתופעות שונות אותן חקר. אני חייב להודות שספרו הראשון שהובא לידיעתי עסק בקהילה היהודית ההומוסקסואלית המתרכזת סביב בית הכנסת ההומוסקסואלי בניו יורק, ומתוך הסתכלות עליו בדיקה של היהודים ההומוסקסואליים שם. בזמנו הספר ריתק אותי.

הנצפים ביותר