אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

החברה הישראלית


יהודים מתפללים ליד הכותל המערבי

המדינה כמדינה יהודית הנה ישות פוליטית שהיא ממש אינה נורמלית

ישראל מוגדרת כמדינה "יהודית ודמוקרטית". ברצוני לעמוד על עקרונות ומאפייני ה"יהודיות" שלה אותם אני מוצא מכשול להיותה מדינה של כל אזרחיה, כלומר רפובליקה, כמו רוב המדינות המתוקנות שבעולם (גם מדינות מלוכניות כאנגליה, שבדיה או הולנד הן ביסודו של דבר במהותן בגדר רפובליקות).

כולנו אחרים - האחר בספרות: בין מיתוס למציאות

כולנו אחרים - האחר בספרות: בין מיתוס למציאות

מושג האחר מעלה סידרה של תהיות ושאלות. זהו מושג יחסי. אין הוא עומד בפני עצמו. הוא תמיד דורש השוואה: אחֵר ביחס למי ולמה? שונה ממי וממה? מי קובע מי הוא אחֵר? האחר עצמו? החברה? מי בתוך החברה? איך נקבעת "אחֵרוּת"? איך מסומן מישהו כאחר? האם סימון מישהו כאחר הוא קבוע? תמידי? זמני? עד מתי יהיו אדם או קבוצה אחֵרים? האם מי שסומן כאחֵר בחברה אחת, נחשב כאחֵר גם בחברה אחרת? מה המוטיבציה של סימון הזולת כ"אחֵר"? איך להתייחס למי שסימן את עצמו כאחֵר? אם באופן פרטי, אם כקבוצה? האם עם ישראל, כ"עם הבחירה" הוא אחֵר? בהשוואה לעמים אחרים? האם זה מחייב? האם זו "גזענות"? מי קובע?

פראייר, חנון וקומבינות

פראייר, חנון וקומבינות

הלוואי ואתבדה, אך נראה לי שבחברה הישראלית מתפתח זרם עכור אך רחב ועצום המכתיב לכולנו, בין אם נרצה ובין אם לא נרצה, התנהגויות מכוערות כגון: חוסר אמינות, חוסר אחריות, חוסר התחשבות, חוסר אכפתיות, חוסר אמפתיות ועוד תכונות שליליות כהנה וכהנה. זה לא חדש, זרמים דומים קיימים בכל חברה אנושית דינאמית ותוססת. הבעיה עם הזרם שלנו היא שהוא הפך להיות הזרם הדומיננטיmainstream - - בחברה הישראלית.

המיתוס החילוני והמיתוס החרדי במדינת ישראל

המיתוס החילוני והמיתוס החרדי במדינת ישראל

במדינת ישראל חיות שתי חברות אחת בצידה של השנייה: החילונית והחרדית. לכל אחת מהחברות ישנן את המיתוסים שלה על השניה, וניתן לומר שכאן חלות שתי הדוגמאות ליצירת מיתוס. אחת הבעיות המרכזיות ביצירת המיתוס הזה, הוא המצב הפוליטי הקיים במדינת ישראל, היוצר אי בהירות רבה בשני המחנות, וגורם לקיטוב אגרסיבי. דינת ישראל הוקמה כמדינה יהודית-דמוקרטית. בטוחני שהרבה אנשים במחנה החילוני מתיימרים לדעת מהי דמוקרטיה (מסופקני אם ידיעותיהם אכן עולות בקנה אחד עם האמת); מסופקני כמה מהם יודעים באמת מהי יהדות.

החברה החרדית במדינת ישראל

החברה החרדית במדינת ישראל

במדינת ישראל קיימות זו בצד זו שלשה סוגי חברות מבחינת הסיווג הדתי: החילונית, הדתית-לאומית, והחרדית. בין שלושת הציבורים קיים הרבה אנטגוניזם, הנובע בחלקו הגדול מחוסר ההכרה של ציבור אחד את השני. ניתן לומר שהציבור החרדי הוא בחינת תעלומה לחלק גדול מהציבור החילוני, וזאת מהסיבה שהציבור החרדי, למרות שהוא חשוף כיום הרבה יותר מבעבר, הוא עדיין ציבור די מסוגר, שחי לו במערכת כללים משלו, בריתמוס משלו, ובתרבות שונה לחלוטין מהתרבות הקיימת בציבור החילוני.

החרדים יוצאים למלחמה

החרדים יוצאים למלחמה

החרדים יוצאים למלחמה על "זכותם" להנות מכל הזכויות ולסרב לשאת בעול החובות. המנהיגות החרדית מעדיפה שנאמניה ישבו בכלא על שירות צבאי/אזרחי במטרה להפוך את הנושא למאבק על "קידוש השם". אם החוק החדש לשוויון בנטל יכלול מאסרם של החרדים שישתמטו מלשרת בצבא, המנהיגות החרדית תצעק "גוואלד" ותצא למערכת השמצות בתקשורת הבינלאומית נגד מדינת היהודים המשליכה לכלא יהודים שכל רצונם הוא ללמוד תורה. ההתנגדות להשתתפות בהגנה על המדינה בה הם חיים היא תופעה פרזיטית המנוגדת לדת ישראל כפי שהוכיח הרב שלמה גורן ז"ל במאמר שפירסם.

יצחק טבנקין: עיונים בכתביו - הציונות החלוצית

יצחק טבנקין: עיונים בכתביו

יש אשר יאמרו כי יצחק טבנקין היה מורה הדרך, המחנך ואפילו האדמו"ר של האסכולה הציונית חלוצית בארץ ישראל. ויש אשר יאמרו כי היה דיקטאטור ואליטיסט. בכל מקרה, בפרספקטיבה של יותר מארבעים שנה לאחר לכתו, יכולים הדברים להיראות מאוזנים יותר ודרמטיים פחות. הבנת דו-הקוטביות של תפישתו הציונית של טבנקין חשובה על מנת להבין את גישותיהם של אנשי הישוב החלוצי ציוני בימים של התבססות תנועות הפועלים בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים. הציונות החלוצית: עיונים בכתבי יצחק טבנקין (1888 – 1971).

הנצפים ביותר