אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

שואה


אולמוץ, צ'כיה (צילום: מירב גולן)

יומן מסע - משלחת סטודנטים לאולמוץ ופראג (צכיה)

זאת הפעם הראשונה שאני כותבת על טיול, מסע או משלחת לחוץ לארץ. טיול כזה, של קבוצה מאורגנת, מהווה פרוצדורה וביורוקרטיה נרחבת, כמו גם אוסף של אנשים שלא מכירים אחד את השני, ושהחיבור ביניהם יכול להיות פורה או נפיץ

מתוך המופע "כשאגדל להיות קטן", צילום: אוליבר מילר (באדיבות: לינה בלס)

כשאגדל להיות קטן

בשנת 2007 העלתה תמרה מיאלניק בקו-פרודוקציה עם המחזאי הצרפתי, פרננד גרניה, את המופע בבכורה בצרפת, בפסטיבל התיאטרון האירופאי, וזכתה לביקורות נלהבות. מאז, כעשור, מסתובב המופע ברחבי העולם ובארץ ומעביר באמצעים אמנותיים את מורשתו, סיפור חייו ומותו של האיש שעיצב ועדיין מעצב ברוחו חינוך דורות של ילדים.

שרלוטה סלומון, סיפור לפני השינה (1942)

חיים, או תאטרון? – על שרלוטה סלומון

במשך כשנה וחצי ישבה אישה צעירה לחוף הריביירה הצרפתית, וציירה בצבעי- גואש כ- 1000 ציורים. 760 מהם קיבצה יחד ליצירה אומנותית ייחודית ומקורית אותה כינתה: מחזה-סיפור (singespiel). את הדפים שגודלם אחיד - 32x25 ס"מ מספרה ולכל דף הצמידה בנייר דבק דף שקוף בגודל זהה עליו רשמה הערות, ביאורים, דיאלוגים והצעות מפורטות לליווי מוסיקלי.

אהרון אפלפלד / כתר הברזל, הוצאת כנרת זמורה ביתן

קורות קצין יהודי באוסטריה האנטישמית

עלילת ספרו החדש של אהרון אפלפלד, "כתר הברזל" (שהופיע זה עתה בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן 2016, 269 עמ'), מתרחשת בשנות מלחמת העולם הראשונה, מלחמה שכידוע התלקחה בין השנים 1918-1914, אחרי שלְאוּמָן סֶרְבִּי רצח את נסיך הקיסרות האוסטרו-הונגרית.

להצמיח שורשים/לאה ליפינר

להצמיח שורשים / לאה ליפינר - גם קורצ'אק החליק על הקרח

יתרונו של הספר, שהוא מציג את פעילותו של הבית ברחוב קרוכמלנה על כל גווניה, לא רק החינוכיים. רבות סופר על קורצ'אק, סטפה והמדריכים. אך היו עוד דמויות שעבדו בבית היתומים והפעילו אותו כמכונה משומנת היטב. דמויות אלו לא זכו, לדעתי, לחשיפה עד כה. ביניהם: הכובסת, שתי המבשלות בעלות אותו שם - "לוניה", ובעיקר זוג פולני חשוך ילדים, אב הבית פיוטר זלבסקי ורעייתו. על יאנוש קורצ'אק ניתן ללמוד מן הספר פרטים נוספים לאלו הידועים לנו – משנתו החינוכית ומסירותו לילדי בית היתומים. בין השאר מספר נדל מה יעץ קורצ'אק לילדים שסבלו מההצקות של הגויים בדרך אל בית הספר וממנו, כיצד הוא טיפל בילד מוכה ירח שהילך בשנתו ועוד.

יומן רוזנברג: התגלה מסמך היסטורי נדיר שעוסק במשטר הנאצי

יומן רוזנברג: התגלה מסמך היסטורי נדיר שעוסק במשטר הנאצי

גילוי מסמך היסטורי נדיר עשוי לשפוך אור חדש על הרייך השלישי בגרמניה ושואת יהודי אירופה. הבנתנו את ההיסטוריה של הרייך השלישי ושואת היהודים עשויה להשתנות לגמרי עם גילוי יומנו בן 400 העמודים של אלפרד רוזנברג, אחד ממקורביו של אדולף היטלר ובין המתכננים הבולטים של הפתרון הסופי ליהדות אירופה. רוזנברג נמצא אשם בפשעים נגד האנושות במשפטי נירנברג והוצא להורג בסתיו 1946 ביחד עם עוד תריסר בכירים נאצים. היומן עוסק בשנים 1936-1944. מרבית הדפים כתובים בכתב ידו של רוזנברג.

הטלאי הצהוב. צילום: מערכת אימגו

אנטישמיות לאורך הדורות

בתקופה האחרונה אנחנו שומעים על יותר ויותר אירועים אנטישמיים ברחבי העולם. לאחר הרצח בטולוז במרץ 2012, נזכרתי בשני אירועים אישיים שהיו משמעותיים מאוד מבחינתי בהקשר זה. הראשון התרחש לפני מספר שנים. טיילתי בהודו עם בחורה ספרדייה, קתולית. ערב אחד היא שאלה אותי, לפי תומה: "למה לאורך כל ההיסטוריה כולם שונאים את היהודים" ? ניסיתי לענות לה, אבל הרגשתי שאין ברשותי תשובה מלאה. זה היה, כנראה, בגדר נטיעת הזרע. לפני חודשיים הדרכתי קבוצה לטינית ב"יד ושם", והכומר הקתולי שאל אותי, שוב, לתומו: "מה לגבי הפרוטוקולים"? כשהוא מתכוון כמובן לפרוטוקולים של זקני ציון ולקנונייה היהודית להשתלט על העולם. בנסיבות אלה החלטתי, שהגיע הזמן להתמודד בצורה מעמיקה יותר עם הנושא הכאוב, והתיישבתי לכתוב את החיבור הזה, בראש ובראשונה כדי להשיב לעצמי על שאלה מטרידה זו. להרגשתי אין מאמר קצר תמציתי וממצה על שורשי האנטישמיות, ובדיוק את זה אנסה לעשות בעמודים הבאים.

שואה, תקומה, לקחים ולמידה ו-הפורנוגרפיה של הרוע

יום השואה והגבורה הוא יום שלא זו בלבד שצריך לציין אותו במועד שבו הוא חל, אלא צריך לתת את הדעת כיצד לשָמֵר אותו לדורות הבאים כאשר לא יימצא עוד ניצול שואה בחיים. דומני שאין הגדרה הולמת יותר ליום הזיכרון לשואה ולגבורה מאשר "עתיד הזיכרון" שאותו טבע, אם אני זוכר נכון, פרופסור מנחם בן ששון, כיום נשיא האוניברסיטה העברית, באחת ההרצאות שלו ב"יד ושם" . בכול מסכת החיים, שלנו ושל עמי העולם, העבר הוא חלק מכונן לא רק של המציאות אלא של העתיד לבוא. ככה, כאמור, בכול נושא היסטורי טעון, ולא מכול שכן כאשר מדובר בשואה. המונח מקפל בתוכו לא רק את עצם הזיכרון לשואה, אלא ההמשכיות שלו, וההמשכיות היא הצריבה בתודעה שלא תימחק לעולם. הראיון שהעניקה ההיסטוריונית פרופסור חנה יבלונקה לעיתון "הארץ" ושבו טבעה מונח חדש: "הפורנו גרפיה של הרוע", הוא עילה מצוינת לרענן את הדיון.

השואה לא היתה פשע נגד האנושות!

הקשבתי לנאומו של בנימין נתניהו במחנה ההשמדה אושוויץ. לא יכולתי שלא להתרגש למשמע הנאום, שנישא ביום מלאת 65 שנה לשחרור מחנה ההשמדה. שמיעת צלילי השפה העברית במקום הזה כשלעצמה היתה חוויה מרגשת. בכל זאת היה בדבריו של נתניהו מה שהוא שהפריע לי.

החלטת יד ושם לסגור את השערים בפני ילדים שגויה

החלטתה של הנהלת "יד ושם" להמליץ שלא להכניס צעירים מתחת לגיל 12 למוזיאון החדש היא שגויה. גם אם נתקבלה מסיבות של רצון לגונן על הצעירים וחשש כי חשיפתם בפני חלקים מהתצוגה החדשה עלול לפגוע בהם, ראויה ההחלטה להיבחן שוב ולעבור התאמות.

דוד שלי, חזן הקהילה היהודית בלודג

כתבתי את המאמר לפני שנה לאחר הביקור האחרון שלי בפולין ב- 18/4/2004. מסעותיי לפולין החלו לפני כעשור, משהו משך אותי לארץ הרדופה משרפות ועשן ארובות אחי הנספים. את מסעי הראשון ערכתי עם אבי יצחק פיינגולד ואת מסעי השני ערכתי עם אחי ניר פיינגולד.

יום שואה

מצעד חיילים מאת שרלוטה סלומון. לא פשוט להיות דור שלישי לשואה. לא פשוט לגדול מתחת לצל הענק הזה שעיצב, מעצב ומן הסתם עוד יעצב, חלק נכבד מתפיסות חיינו.

הנצפים ביותר