ישו

ישו הוא כוכב עליון, לא רק בכנסיות או בוותיקן אלא גם בהצגה, בסרט משנות השבעים וגם בכל הנוגע לנתוני צפייה אמיתיים ועדכניים בארה"ב.

כתב עת עתיק, שפרסומו מכה גלים בעולם הנטצרי בימים אלה חושף אור חדש ושונה על דמותו של יהודה איש קריות, תלמידו המסור והחביב של ישוע שנחשב על פי המסורת הנצרית למי שבגד בו והסגירו לשלטון הרומאי. על פי המסורת הנוצרית, נשק יהודה למורו ובכך הסגיר אותו לידי מעניו. בגרמניה, אסור עד היום לאדם לקרוא לבנו בשם יהודה JUDAS, עד כדי כך גדול התיעוב משם זה. הזיהוי בין יהודה ליהודים, הביא עליהם במשך הדורות צרות ורדיפות לאין מספר. והנה, נחשף בימים אלה כתב עת עתיק , שהוא קרוב לוודאי קטע מן "הבשורה על פי יהודה" המתאר בצורה שונה את קורותיו של ישוע לפני צליבתו.

בתקופה האחרונה אנחנו שומעים על יותר ויותר אירועים אנטישמיים ברחבי העולם. לאחר הרצח בטולוז במרץ 2012, נזכרתי בשני אירועים אישיים שהיו משמעותיים מאוד מבחינתי בהקשר זה. הראשון התרחש לפני מספר שנים. טיילתי בהודו עם בחורה ספרדייה, קתולית. ערב אחד היא שאלה אותי, לפי תומה: "למה לאורך כל ההיסטוריה כולם שונאים את היהודים" ? ניסיתי לענות לה, אבל הרגשתי שאין ברשותי תשובה מלאה. זה היה, כנראה, בגדר נטיעת הזרע. לפני חודשיים הדרכתי קבוצה לטינית ב"יד ושם", והכומר הקתולי שאל אותי, שוב, לתומו: "מה לגבי הפרוטוקולים"? כשהוא מתכוון כמובן לפרוטוקולים של זקני ציון ולקנונייה היהודית להשתלט על העולם. בנסיבות אלה החלטתי, שהגיע הזמן להתמודד בצורה מעמיקה יותר עם הנושא הכאוב, והתיישבתי לכתוב את החיבור הזה, בראש ובראשונה כדי להשיב לעצמי על שאלה מטרידה זו. להרגשתי אין מאמר קצר תמציתי וממצה על שורשי האנטישמיות, ובדיוק את זה אנסה לעשות בעמודים הבאים.

במאמר זה אעסוק בניתוח הסרט "בן חור" על היבטיו ההיסטוריים ואבדוק את נאמנותם של יוצריו לאירועים ההיסטוריים.

"המיוחלת" מאת קתלין מקגואן הוא ספר שהיה ברשימת רבי המכר ואמור להציג את סיפורה של אישה שמגלה שהיא הצאצאית הישירה של ישו המשיח ושל מרים המגדלית. אולם הספר זכה לפרסום גדול בהרבה כאשר המחברת החלה לטעון שהסיפור על קונספירציה חובקת דורות הוא אמיתי ומבוסס על חייה שלה.

פאולוס והולדת קהילת הבנים. עיון ביסודות הנצרות בעקבות פרויד ולאקאן. יצחק בנימיני. הוצאת רסלינג.

מכלל העובדות שמחזיקה בהן האנושות ידועות בין השאר שלוש שהן מן המפורסמות ביותר: האחת גורסת כי טקסטים שנכתבו במילניום הראשון מספרים אודות יהודי בשם ישוע בן יוסף שמת במאה ה-1 בירושלים. השניה גורסת כי כל בני האדם שנולדו עד המאה ה-18 כבר מתו. השלישית גורסת כי יהודים נוהגים לקבור את מתיהם. אם נתבסס על עובדות אלו נוכל לגזור השערה סבירה ביותר: במאה ה-1 חי יהודי בשם ישוע בן יוסף ולאחר מותו נקברה גופתו.

מתוך ידיעה חדשותית אחת, שהופיעה בשני עיתונים שונים, על סרט קולנוע תיעודי שמציג את גילוי מערת קבורתו של ישו ומשפחתו, עולות שתי מסקנות מעניינות ומפתיעות - ביחס לגורם המפרסם (לאינטרסים של עיתונים היריבים) וביחס לתוצאותיה של הידיעה (מהותו של הסרט) – ידיעה עיתונאית זו חושפת את האינטרסים המנוגדים, שבדרך כלל נסתרים בידיעה החדשותית, שמובילה לשתי ידיעות שונות. אותה ידיעה גם מובילה למחשבה חדשה על הכתיבה ההיסטוריוגרפית ועל המדיום הקולנועי - הוא הפך להיות טקסט מדעי. עיתונות אובייקטיבית? עיתונות יריבה!

על ישו, קרוביו, הישראלים ו-צופן דה וינצ'י

"וישו היה מלח, כשהלך על פני המים וממגדל העץ הביט זמן רב, וכשידע שרק הטובעים רואים אותו לבטח, אמר : "מלחים יהיו כל האנשים, אם כך, עד שהים ישחררם." אך הוא עצמו היה שבור, זמן רב לפני שהשמיים נפתחו. אנושי-כמעט, עזוב, בעומק שכלך, הוא שקע כסלע. ותרצה להפליג עמו, כעיוור להפליג, ותחשוב שאולי תבטח בו, כי בגופך השלם נגע, במחשבתו." (ל. כהן מתוך "סוזאן", תרגם א' לוי-זלוסצר) ישו ו-הישראלים

ישו - אמנות ביזנטית