הצגות

ההצגה מעלה נושא אוניברסלי- היחס לאדם החריג בַּחברה, במקרה זה- דוד, הסובל מפיגור קל. דוד הופך לקורבן קבוע לסוגים שונים של יחס מביש כלפיו- החל בהיטפלויות אליו עקב התנהגותו החריגה, בדרך של הפיכתו לאובייקט למעשי ודיבורי היתול מתמידים וממשיך בניצולו

סם שפרד מת בביתו ב 27 ביולי 2017 בשל סיבוך של סוג מחלת ניוון השרירים

המחזה הכתוב "סליחות" הינו מחזה אינטיליגנטי, הצופן בתוכו אמירות סימבוליות משמעותיות על האמנות והיצירה ועל יחסי האמן והחברה, מחזה המצטיין בדיאלוגים וברבי-שיח שנונים ומושחזים, אף חריפים וסרקסטיים, בין שלוש האחיות הבוגרות

ההצגה מספרת על צעירה חילונית, המבקשת להינשא לצעיר דתי, המתגורר ביהודה ושומרון. כמקובל בימינו, הולכים הצעירה והצעיר עם הוריהם ל"ארוחת טעימות", שלפני החתונה. המחיר המבוקש עבור החתונה,כך מתברר והולך להורי הצעירה, הינו יקר מאד ומעל ליכולתם הכלכלית

אולי הטקס מורכב מידי, לא תמיד קל וערב לאוזן, אך מירב גרובר עושה זאת בקלילות ובהמון הומור. היא בהחלט מחזיקה הצגה עם אמירות לא קלות יש כאן אפילו ביקורת חברתית שמצפה מאישה נבגדת לסלוח, להישאר בתוך המסגרת כדי להחזיק את המשפחה, לשמוע קלישאות בלי סוף על סליחה, שיקום, משפחה ובדרך לאבד את עצמה. והיא עושה זאת באופן מושלם!

ההצגה חטופים בנושא חטיפת ילדי תימן המזרח והבלקן, תוצג בכנסת במסגרת כנס "חטופים בסימן אחריות ממסדית" שיתקיים ביוזמת סגנית יו"ר הכנסת חה"כ נאוה בוקר ביום שני ה 27.02

בועז היימן הוא סיפור של התמודדות מוצלחת עם מוגבלויות קשות. מאז נפגע במוחו בתאונת דרכים בגיל 7, הוא השתקם, ומצליח לחיות חיים עצמאיים, עובד ועוזר לאחרים בבית-לוינשטיין. היימן לקח על עצמו מפעל, מרשים לכל הדעות ובוודאי לאדם עם מגבלות כשלו: להנציח את זכר אימו האהובה באירוע אמנותי שנתי.

האם קריירה יכולה למלא מקום של קשר אישי ומשפחתי? האם יש טעם להתחרט על טעויות העבר ? בשאלות אלו ואחרות עוסקת הדרמה המוזיקלית "על פסנתרים ואנשים".

חטופים - דרמה משפחתית המבוססת על מקרה אמיתי של משפחה המחפשת אחר יקיריה עד היום

המחזמר מספר על שני שותפים מושחתים שמגלים שהם יכולים להרוויח יותר כסף בהפקה כושלת מאשר בהפקה מצליחה. האחד מקס ביאליסטוק מפיק כושל, שמצליח להשיג כל פעם כספים מהמשקיעות הקשישות שלו המחזרות אחריו. ליאו בלום רואה חשבון גאון, אך נוירוטי וילדות

"הפרדס" מאת המחזאי והסופר יוסף בר יוסף המועלה בבית ליסין הוא מחזה מרגש, קומדיה רומנטית על האושר שאין לדעת מתי ובאיזה גיל יפקוד אותנו. המחזה כבר עלה בישראל בעבר בתיאטרון הבימה ובתיאטרון היידישפיל וכמו כן ברוסיה, ברומניה ואפילו בהודו. העלילה עוסקת במנחם צירקין ראש המועצה לשעבר שהתאלמן מאשתו ומתגורר עתה בבית גדול עם אחיו הבכור, בועז, בטלן ומעט תימהוני. גם האחות הצעירה צבייה פוקדת את הבית והפרדס המקיף אותו והיא מלאת תוכניות לגביהם.

המחזה כמו שהוא היה יכול להיות פרק משכנע למדי באיזו סדרת משטרה בטלוויזיה, אלא שמשיח ניסה להעלות את הרף ולתת לה גם משמעות " פילוסופית" ולשאול לא רק מי עשה מה למי אלא מה מניע חוקרים בחקירה ומהי משמעותה של אמת. ההצגה מתנהלת סביב חקירתו של מומחה לראות שיניים של ילדים, שילדה אחת איבדה את הכרתה בטיפול אצלו והובאה לבית חולים.

מולייר כתב קומדיה המגחיכה את הגברים ומפעילה נשים במלוא כוחן. אך אפשר לספר את הסיפור קצת אחרת לרגע. מעשה בגבר שקנה ילדה בת חמש מאמה, סגר אותה במנזר כדי שתלמד מהנזירות ולמעשה לא תלמד כלום, ותישאר בורה. עד שיגיע הרגע בו האשמאי יהיה מוכן לוותר על חיי הוללות שלו להתחתן איתה ולסגור אותה בביתו שלא תראה גבר אחר. יכול להזכיר גברים שכלאו ילדות במרתפים בימינו.

מוריד הגשם, מחזהו של ריצ'ארד נאש זכה להצלחה מרובה כשהוצג בתחילת שנות החמישים בברודווי. לפני כעשור הוצג מחדש וזכה שוב להערכה ופרסי טוני.

מכל המחזות שראיתי יותר מפעם אחת, אניח ושב שאת "מי מפחד מווירג'יניה וולף" ראיתי הכי הרבה פעמים. המחזה הזה הפך לקלאסיקה של תאטרון מהרגע שעלה על הבמה. הייתי רוצה להיות באולם בערב בו הוצג לראשונה. כמו שנהוג באמריקה ההצגות הראשונות נערכות בערים סביב ניו יורק. בוסטון פילדלפיה. רק אחרי ביקורות מקומיות ותיקונים הצגות מגיעות לברודווי. מה הרגיש הקהל שישב בפעם הראשונה ולא ידע מה מחכה לו?

המסה על אמנות התיאטרון / יהודה סומו - תרגום חלק א

המסה על אמנות התיאטרון / יהודה סומו - תרגום חלק ב

המסה על אמנות התיאטרון / יהודה סומו - תרגום חלק ג

דיאלוג רביעי

המסה על אמנות התיאטרון / יהודה סומו - תרגום חלק א

המסה על אמנות התיאטרון / יהודה סומו - תרגום חלק ב(בדיאלוג השלישי יידונו חוקי המשחק, התלבושות וכל הקשור בסוגיות בימתיות, בתוספת הערות חיוניות).

דיאלוג שלישי

הצגה בשם "המאה השלושים" היא הצגת פרינג' והיא אחת ההצגות הנפלאות והמרשימות ביותר שראיתי מזה זמן רב. היא נפלאה בגלל מה שיש בה והרבה בגלל מה שאין בה.

לפני חודשים ספורים העלה הבדרן והאושיה התקשורתית דודו טופז את המחזמר העילאי בנושא לכאורה בלתי צפוי עבורו, דמותו התנ"כית של משה רבנו. המחזמר, שתיעד את חייו של משה כפרודיה עכשווית ברוח התקופה, עלה אז בתיאטרון היהלום ברמת גן, במימונה של עיריית רמת גן שהייתה גאה לשתף פעולה עם דודו טופז בפרויקט איכותי כל כך העוסק בתנ"ך, ומן הסתם בתקווה שמעמדו המכובד של טופז בציבור הרחב תקרב את ההמונים גם אל חיי משה רבנו.

ביקורת המחזה "העז או מי זאת סילביה?", תיאטרון הבימה