אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

רציונאליות


פוסטמודרניזם ורציונאליות: המיעוט הערבי והממסד הישראלי

פוסטמודרניזם ורציונאליות: המיעוט הערבי והממסד הישראלי

הגישה הרציונאלית והגישה הפוסט מודרנית הפוכות זו מזו. בכל הנוגע לאונטולוגיה, הגישה הרציונאלית היא אונטולוגיה יסודנית משום שהיא עוסקת בעיקרה במציאות אובייקטיבית מולה ניצבים כמה שחקנים ובתוך מציאות זו עליהם להתנהל ולשאוף להישג שיתאים כמה שיותר לאינטרסים שלהם. הליך קבלת ההחלטות על פי הגישה הרציונאלית הוא הליך ברור המציג דרך נכונה וסכמתית להגיע למטרה. לעומת זאת הגישה הפוסט מודרנית היא אונטולוגיה אנטי יסודנית מובהקת

מניעים תת הכרתיים בראי הרציונאליזם

מניעים תת הכרתיים בראי הרציונאליזם

בעקבות פרויד, מרבית הפסיכואנליטקנים כיום מכירים בקיומם של מניעים תת הכרתיים, אם כי לא תמיד הם תמימי דעים לגבי מידת המשקל שיש לייחס להם. הרוב מסכימים, עם זאת, שבנסיבות רגילות לא ניתן ולא צריך ליצור דיכוטמיה בין מניעים תת הכרתיים להכרתיים היות שהם מזינים אחד את השני ומתקיימים זה לצד זה במגוון דפוסי ההתנהגות האנושית. למשל, גבר צעיר עשוי להתאהב באישה צעירה בגלל יופיה והאינטלקט שלה (מניעים מודעים) לצד משיכתו אליה כי היא מזכירה לו את אימו (מניע לא מודע).

מקינטאייר טוען כי יש להדגיש את מימד ההמשכיות בין תיאוריה לתיאוריה על פני רצף של

פרדיגמות, מסורת ורציונאליות מדעית בהגותם של תומס קון ואליסדייר מקינטאייר - חלק ג

ביקורת נוספת על קון מוצגת במאמר בדמותו של מקינטאייר. מקינטאייר שולל את ההפרדה שקון עושה בין תיאוריות מתחרות כאשר כל תיאוריה נתפסת כעומדת בפני עצמה ביחס למתחרה שלה. מקינטאייר טוען כי יש להדגיש את מימד ההמשכיות בין תיאוריה לתיאוריה על פני רצף של זמן של מסורות היסטוריות. רק ראייה כזאת את המדע כהמשכי מקנה לו (למדע) אופי רציונאלי.

גיאומטריה

פרדיגמות, מסורת ורציונאליות מדעית בהגותם של תומס קון ואליסדייר מקינטאייר - חלק ב

קון מתייחס לשני פנים של המסורת: בתוך הפרדיגמה ומחוצה לה. בתוך הפרדיגמה, ישנו תהליך של צבירת ידע והתמקדות בפרטים אזוטריים שמביאים לידי שלמות. עם זאת, תהליך זה של צבירת הידע מוגבל, ומוגבלות זו יכולה להביא לקיבעון שמסתכם במשבר מדעי ומעבר לפרדיגמה חדשה. גם במעבר מפרדיגמה אחת לאחרת מתרחשת צבירת ידע וזאת משום שמהפכת מדעית מביאה לשינוי קיצוני במסגרת התפתחות הידע. מחוץ לפרדיגמה, קון טוען שלעיתים מתקיים תהליך של צבירת ידע אך לא מתגבשת הסכמה בקהיליית המדענים, או לחילופין, שתי קהילות נפרדות חוקרות את אותו תחום בלי התאמה. במקרים כגון אלו, הידע הנרכש עלול לרדת לטמיון.

טיכו

פרדיגמות, מסורת ורציונאליות מדעית בהגותם של תומס קון ואליסדייר מקינטאייר - חלק א

מאמר זה יסקור את עיקרי הגותו של תומס קון בכלל, ותפיסתו את הפרדיגמה והמסורת בפרט. בהקשר זה, המאמר יבדוק האם נכון להבין את הפרדיגמה כמקבילה למסורת. בהמשך ידונו היבטים של מסורת וצבירת ידע ומימד הרציונאלית בתפיסה המדעית. המאמר ישאל האם על פי קון יש מקום לבקר את המסורת בתוך המסורת. לבסוף, המאמר יבחן מעבר בין פרדיגמות ומסורות עם דגש על הביקורת של אליסדייר מקינטאייר על קון

שפינוזה הגל - מיסטיקה רציונלית חלק ב

בחלק זה, כאמור, נרצה לבחון כיצד קורא הגל את שפינוזה, וזאת באמצעות ביקורתו על שפינוזה. הנחת העבודה העומדת בבסיס מאמר זה היא כי הביקורת של הגל על שפינוזה מצביעה על כך שהגל קורא את שפינוזה כ’מיסטיקן-רציונאלי’. כלומר, הטענה היא שאם לא היה הגל קורא את שפינוזה כ’מיסטיקן-רציונאלי’, לא היה מבקר אותו בדרך בה ביקר. אם נפרק טענה זו למרכיביה, אזי ניתן לומר כי הביקורת של הגל מעידה על כך שהגל קיבל את שפינוזה כמי שמחויב למתודה רציונאלית. כמו כן, הוא ראה מתודה זו כמובילה למצב המיסטי, שהוא, כמתואר במאמר זה, מצב אחדות מוחלט של חוסר הבחנות.

הגל - שפינוזה: מיסטיקה ראציונלית חלק א

לפי דעתי, אחד היריבים משפיעים ביותר על שיטתו של הגל הוא שפינוזה. הגל הוא, בהשאלה כמובן, המתאגרף שאת שיטתו אבחן במאמר זה. לפי דעתי, אחד היריבים משפיעים ביותר על שיטתו של הגל הוא שפינוזה. בעקבות משל המתאגרף ניתן להניח כי כיריב בעל משמעות מהווה שפינוזה גם עמוד תווך בתוך שיטתו של הגל עצמו[1].

הנצפים ביותר