אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מדע


אלברט איינשטיין (1879-1955)

ואף על פי כן, קיימת המציאות כשלעצמה: הדיאלוג הפילוסופי בין איינשטיין והרברט סמוא

בתולדות החשיבה המודרנית תופס איינשטיין מקום ייחודי: המהפכן שלא היסס לוותר על עוגנים מטאפיזיים בני אלפי שנים לטובת תורה אלגנטית ופשוטה יותר מצא את עצמו, בשנותיו המאוחרות, בעמדה ההפוכה של שמרן מזדקן מחוץ למעגל העשייה העיקרי של הפיסיקה העיונית באותם ימים. עמדה זו חברה באיינשטיין אל עוד תכונת אופי שנודעה כייחודית לו, דהיינו, נוהגו להעדיף לעתים דווקא הדיוט גמור על פני עמיתיו המדענים כבר-שיח מדעי. צירוף תכונות זה הוליד לעתים שותפויות מפתיעות.

מודל אסטרונומי של תלמי המציג את ונוס, מאדים, צדק ושבתאי, שרטוט של האסטרונום George von Peuerbach משנת 1474

מדע חרד: מדריך לאנרכיסט הצעיר

למה מתכוונים כשמדברים על מהפכה מדעית? הרי הכוונה היא לא לממצא כזה או אחר אלא לתפיסת עולם חדשה. מדובר אפוא בשינוי של מצב תודעה, שינוי של דרך המחשבה ואופני השיח. בלי להיכנס לשאלות פילוסופיות עמוקות - המדע דורש הוכחות, המדען צריך להיות מסוגל להוכיח באופן ניתן לשחזור את טענותיו על סמך ממצאים. כשהטכנולוגיה אינה מאפשרת אישוש תיאוריה או-אז יש להמתין להתקדמות הטכנולוגית על מנת לאששה ולהפוך אותה למדעית. לעניות דעתי, במובנים רבים המדע הוא עדיין רעיון כושל ולא ממומש מאחר ובסופו של דבר אנו חיים בעולם של תוצאות, ולא בעולם של סיבות.

גיאומטריה

פרדיגמות, מסורת ורציונאליות מדעית בהגותם של תומס קון ואליסדייר מקינטאייר - חלק ב

קון מתייחס לשני פנים של המסורת: בתוך הפרדיגמה ומחוצה לה. בתוך הפרדיגמה, ישנו תהליך של צבירת ידע והתמקדות בפרטים אזוטריים שמביאים לידי שלמות. עם זאת, תהליך זה של צבירת הידע מוגבל, ומוגבלות זו יכולה להביא לקיבעון שמסתכם במשבר מדעי ומעבר לפרדיגמה חדשה. גם במעבר מפרדיגמה אחת לאחרת מתרחשת צבירת ידע וזאת משום שמהפכת מדעית מביאה לשינוי קיצוני במסגרת התפתחות הידע. מחוץ לפרדיגמה, קון טוען שלעיתים מתקיים תהליך של צבירת ידע אך לא מתגבשת הסכמה בקהיליית המדענים, או לחילופין, שתי קהילות נפרדות חוקרות את אותו תחום בלי התאמה. במקרים כגון אלו, הידע הנרכש עלול לרדת לטמיון.

טיכו

פרדיגמות, מסורת ורציונאליות מדעית בהגותם של תומס קון ואליסדייר מקינטאייר - חלק א

מאמר זה יסקור את עיקרי הגותו של תומס קון בכלל, ותפיסתו את הפרדיגמה והמסורת בפרט. בהקשר זה, המאמר יבדוק האם נכון להבין את הפרדיגמה כמקבילה למסורת. בהמשך ידונו היבטים של מסורת וצבירת ידע ומימד הרציונאלית בתפיסה המדעית. המאמר ישאל האם על פי קון יש מקום לבקר את המסורת בתוך המסורת. לבסוף, המאמר יבחן מעבר בין פרדיגמות ומסורות עם דגש על הביקורת של אליסדייר מקינטאייר על קון

אודיסיאה- מסע בין רעיונות

פרסום חדש ברמה אינטלקטואלית גבוהה, לא יכול להסתפק, בייחוד בעידן שלנו, בנושאים מדעיים צרופים, או באלה שרק ציבור משכיל ברמה אקדמית מוצא בהם עניין, ונדרשות גומחות במדעי החברה כמו מדע ההתנהגות שהן צרוף של מדע ומידע, תחומים שנוגעים או נושקים לחיינו היומיומיים.

האם הכלכלה היא מדע?

אני חייב להודות שכותרת המאמר קצת מטעה. בעקבות המשבר הכלכלי הנוכחי, הכלכלה נמצאת כרגע במרכז ההתעניינות, וכן החלק הארי של הדיון יעסוק בכלכלה, אבל נושא המאמר הוא הרבה יותר רחב, ובעיקרו דן בשאלת היכולת לצפות את העתיד או, למען הדיוק, היכולת להעריך נכון את התוצאות הצפויות מנקיטת צעדים כאלה או אחרים. לכלכלה יש מקום מרכזי בדיון מאחר וגם להחלטות ולצעדים הננקטים בתחומים שלכאורה אינם קשורים ישירות לכלכלה יש תוצאות בעלות משמעות כלכלית.

שינוי האקלים - מדיבורים לברבורים

הנושא הזה כבר מתחיל להמאס. כמויות הדמגוגיה והרטוריקה חסרות המשמעות שנשפכות על הנושא הזה הגיעו למימדים כאלה שפשוט קשה להחליט מאיפה להתחיל. אסתפק לכן במספר הערות כלליות שתמחשנה את האבסורדיות אליה הגיעה ההיסטריה שהתפתחה סביב הנושא. שורש הבעיה הוא הערבוב של מדע עם אג'נדה. בעידן הפוליטיקה התקינה (political correctness) הקריטריונים לשיפוט של מחקר מדעי הם מידת ההתאמה של מממצאיו/מסקנותיו עם האג'נדה.

ויקו על ידע והיסטוריה

הידע והעשייה אחד הם. משפט זה ממחיש בצורה הטובה ביותר את תפיסתו של ההיסטוריון ג'מבטיסטה ויקו את אופן הידע האנושי. במשפט זה טמונה ההכרה כי החברה האנושית היא תוצר של עשייה אנושית ועל כן הבנתה ניתנת להשגה באמצעות הגבולות של הידע האנושי.

מיקרוסקופיה אלקטרונית לילדים

בפורום האמנות הפלסטית של msn התנהל לפני כחצי שנה דיון ערני ומעניין על מהות היופי. הייתי מפנה אתכם לדיון (היפה חזותית) הזה, אלא שהפורום (שהוקם ונוהל ע"י >טלילה שיר) לא קיים יותר. זה היה פורום אסטטי איכותי ותוסס ועל מותו בטרם עת (שלא באשמת טלילה) אני מיצר עד היום, אבל זהו סיפור אחר. בנובמבר האחרון העלתה טלילה את הנושא שוב לדיון בפורום התרבות של אימגו, והדיון (בהשתתפות קהל אחר) היה שוב מעניין ופורה.

הנצפים ביותר