אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ספרות עברית


סיפורים אינטימיים / נינה פינטו-אבקסיס, הוצאת רוח צד

מדורת השבט הנשית ב: סיפורים אינטימיים מאת נינה פינטו-אבקסיס

קובץ הסיפורים "סיפורים אינטימיים" נטוע בהוויה ובמציאות הישראלית, העכשווית, ההוויה הקולקטיבית המוכרת כל כך. למרות הפן הקולקטיבי המוכר, הסיפורים נטועים באזור האישי, האינטימי, החד פעמי, אזור המעורר סקרנות ותחושה שאנו, הקוראים, מציצים מבעד לחרכי הזיכרון של המחברת אל אירועים מכוננים של חייה.

עת דודים / מירי ורון

עת דודים / מירי ורון

במהלך החודש הזה יעלה תיאטרון "הבימה" מחזה על-פי הרומאן "עת דודים" של המספרת מירי ורון במחזה תשחק ליאה קניג האנרגטית את "מאמֶע", האמא הדומיננטית של המשפחה שעליה מספר הרומאן. יוזמה זו של התיאטרון הלאומי – כך אני מקווה – תחדש את התעניינות ברומאן "עת דודים", התעניינות שהוא לא זכה לה מספיק בשנה שבה נדפס. בשלב הזה עדיין אינני יודע אם עיבוד הרומאן "עת דודים" למחזה שימר את הבשורה הציונית שהשתמעה מעלילתו, או שמתוך כניעה לטעם הקהל – תופעה די שכיחה בתיאטרון הישראלי – עמעמו המעבד והבמאי של המחזה בשורה זו.

לקרוא עיתון מול הרוח מאת טל איפרגן

לקרוא עיתון מול הרוח / טל איפרגן

הספר מגולל בפני הקוראים מאבקים רבים של יולי עם מציאות חייה, עם ניסיונותיה לשפר אותה. מאבקים עקשנים בהם יולי לא עושה לעצמה הנחות. היא מתקלחת בעיניים עצומות, מסבנת את גבה ,פניה ,ידיה ורגליה בתוך החושך המוחלט של חייה. המים אמורים לעשות לה טוב להקיא מתוכה את רעלי היומיום הדבקים בה. אך יולי מרגישה שהמים מביאים אותה להצפה ולא מרוקנים את זיכרונותיה הרעים איתם חיה מילדותה. יולי מרגישה מנותקת בתוך הוויית חייה. תחושת הניתוק מתגברת בעיקר במאבק בין העבר לבין הייאוש המתעצב בהווה.

כל סיפור הוא חתול פתאום / גבריאלה אביגור רותם

כל סיפור הוא חתול פתאום / גבריאלה אביגור רותם

סיפור הוא לפעמים יותר מחתול. שמו המוזר של הרומאן נלקח מתחילת המשפט הראשון בספר. בהמשך המשפט הזה מדומה הסיפור לחתול בזכות מספר תכונות המשותפות לשניהם: כמו החתול גם "הסיפור מִתְמַחֵשׁ (נהפך למוחשי) יֵשׁ-מֵאַיִן, נוֹהֵר לדרכו - - - קורא לך ללכת בעקבותיו אל הלא-ידוע, אל היִתְבָּרֵר בהמשך, כי לכל סיפור יש תשע נשמות, כמו לחתול הבית ולחתול האשפתות". בנוסף לכך שההשוואה הזו של הסיפור לחתול היא הגדרה של המחברת על מהותו של הסיפור, היא בה-בעת גם הבטחה שהרומאן הזה מגשים אותה בכישרון נדיר.

מכתמים / אייל ליאני - סלמן רושדי בזעיר ענפין

מכתמים / אייל ליאני - סלמן רושדי בזעיר ענפין

בימים אלו פרסם עורך הדין אייל ליאני את הספר "מכתמים". הספר הוא גם הראשון בהוצאה החדשה- ישנה "ליאני-ביתן" שכן אייל ליאני התמנה בימים אלו למנכ"ל של הוצאת "ביתן" הוותיקה. מהו הספר "מכתמים"? זהו אוסף הגיגים מסודרים בסדר אלף ביתי. חלקם נראים כאוטוביוגרפיים וחלקם אולי כן ואולי לא מחייו האישיים של הדובר. מהם שעוסקים בפרשיות אהבה שנאה ובגידה בחייו של המחבר. מהם הגיגים שונים עוסקים בשאלות הנצחיות על יחסי גברים - נשים.

כולנו אחרים - האחר בספרות: בין מיתוס למציאות

כולנו אחרים - האחר בספרות: בין מיתוס למציאות

מושג האחר מעלה סידרה של תהיות ושאלות. זהו מושג יחסי. אין הוא עומד בפני עצמו. הוא תמיד דורש השוואה: אחֵר ביחס למי ולמה? שונה ממי וממה? מי קובע מי הוא אחֵר? האחר עצמו? החברה? מי בתוך החברה? איך נקבעת "אחֵרוּת"? איך מסומן מישהו כאחר? האם סימון מישהו כאחר הוא קבוע? תמידי? זמני? עד מתי יהיו אדם או קבוצה אחֵרים? האם מי שסומן כאחֵר בחברה אחת, נחשב כאחֵר גם בחברה אחרת? מה המוטיבציה של סימון הזולת כ"אחֵר"? איך להתייחס למי שסימן את עצמו כאחֵר? אם באופן פרטי, אם כקבוצה? האם עם ישראל, כ"עם הבחירה" הוא אחֵר? בהשוואה לעמים אחרים? האם זה מחייב? האם זו "גזענות"? מי קובע?

צל עולם / ניר ברעם

צל עולם / ניר ברעם

את הספר "צל עולם" לקחתי לידיי בביטחון גמור שאין מצב שברעם יאכזב אותי. לא היה לי ספק שעיניי יטיילו על טקסט מדויק, עשיר, עמוק ואמין באופן מיוחד. כל משפט במקומו מונח, מחושב ושקול, רקום ברקמה עדינה יפהפייה להחריד, שטווה עלילה בצורה איטית אך חזקה ויציבה מאוד. אני חייבת לציין שקריאה בספריו של ברעם היא לא קריאה קולחת של "לבלוע את הספר ביום אחד", ממש לא. לברעם יש דרישות מהקורא שלו וזאת קריאה איטית, עיונית, חוקרת, חושבת, כמעט כמו קריאת ספר עיון. הוא מטפל בכל שאלה שעלולה לצוץ במוחו של הקורא והוא לא משאיר קצוות פתוחים.

מאיר שלו: שלושה סיפורים ב-שתיים דובים

מאיר שלו: שלושה סיפורים ב-שתיים דובים

את ה"שטיק" הספרותי הזה – פיזור פיתיונות הרומזים לקורא על אירועים דרמטיים שיסופרו לו בהמשך, כדי שימשיך בקריאה – הפעיל מאיר שלו גם בספריו הקודמים, אך בספר הנוכחי השתמש בו בתכיפות רבה יותר ובעזרת נתחים גדולים ועסיסים יותר. הקורא היה מזהה בעצמו, שלפניו שלושה סיפורים שהקשר ביניהם רופף, אילו מיקם מאיר שלו את פרקיהם בחטיבות נפרדות שאותן היה מציב בסדר כלשהו זה אחר זה. אך לא כותב כמוהו יסתכן בהחלטה פשוטה כזו, גם אם היא ההגיונית והיעילה יותר, ויחמיץ הזדמנות להשתמש ב-קונץ (תחבולה מורכבת שמצטיירת כמעשה קסם).

המיטה שאתה מציע בעצמך / אילת שמיר חלק ב - אדם וסוס בחיקו

המיטה שאתה מציע בעצמך / אילת שמיר חלק ב - אדם וסוס בחיקו

דעתה של אילת שמיר על ההבדל בין המינים בהיבטים הללו, זרועה בנדיבות במרחב הטקסט. באמצעות סיפורם המקביל של שני זוגות האוהבים משני הדורות המרוחקים זה מזה כארבעים שנה, בצלאל ואהובה מדור העליות ואיתן ואלונה מדור המדינה, דן הרומאן החדש של אילת שמיר בהבדלים שבין הנשים לגברים – הבדלים שכמובן חוצים את מושגי-הערך התקופתיים השונים של הדורות, אך גם ממחישים את הניגודים המהותיים מן הטבע שקיימים בין המינים.

הכניסיני תחת כנפך - מתחננת הספרות העברית

ר אגודת הסופרים העברים, המשורר הרצל חקק, יוצא נגד כוונת שר החינוך הרב שי פירון להפחית במספר המקצועות שבהם ניגשים לבגרות. בשלב זה הודיע השר על חמישה מקצועות ליבה: אנגלית, מתימטיקה, לשון, תנ"ך ואזרחות. מקצועות הליבה שלא ייכללו מכאן ואילך בבחינות הבגרות, הם ספרות והיסטוריה. יו"ר האגודה הרצל חקק טוען, שזו פגיעה אנושה בלימודי הספרות ובכלל זה בלימודי הספרות העברית שהיא מרכיב יסודי בזהותנו כאן.

המיטה שאתה מציע בעצמך / אילת שמיר

המיטה שאתה מציע בעצמך / אילת שמיר

קסמו של הרומאן החדש של אילת שמיר, "המיטה שאתה מציע בעצמך" (הוצאת עם עובד / ספריה לעם ), דומה לקסמה של המניפה. כמו המניפה, שבהיותה סגורה היא עלומת-תוכן ונטולת-מסתורין, ורק אחרי שפורשים אותה מתגלה התמונה הצבעונית והיפה שהוסתרה בין קפליה – תמונה המספרת סיפור מורכב ורחב-מידות – כך הוא גם הניגוד ברומאן הזה בין זמן הסיפֵר הקצר, הצמוד לאירועי יום אחד בשנת 1991, לבין זמן העלילה הממושך, המקיף את אירועי חמישים השנים שבין שנת 1941 לשנת 1991.

חניתה רוזן / לא אני - צבעוניות נפש האדם

חניתה רוזן / לא אני - צבעוניות נפש האדם

כמה מילים על הספר הלא שגרתי הזה "לא אני" מאת חניתה רוזן, שני הפרקים הראשונים לא ערוכים מבחינה לשונית והקריאה בהם מאוד מייגעת. קראתי כמה פעמים את שני הפרקים ופעם ראשונה שנאלצתי לרשום בצד מה אני קוראת ואני הרי לא סובלת מבעיות של קשב וריכוז, אך משהו בחוסר אחדות הפיסקאות הוציא אותי משלוותי. שורות קצרות נפתחו לנגד עיניי בשני הפרקים האלה מנותקות מהווי גרעין של פיסקה. גם אם מדובר בטקסט דינמי, הפיסקאות חייבות להיות מקטעיות מושכות את העין ולא מייגעות.

ישעיהו קורן: נרקיס בערוגת הסיפורת הישראלית

ישעיהו קורן: נרקיס בערוגת הסיפורת הישראלית חלק ב

המשך העיון בסיפורי הקובץ החדש של ישעיהו קורן – "שתי כפות ידיים ומלה". שלושת הסיפורים הנוספים שצורפו לנובלה "יוליק" (בעמ' 207-153) משלימים אותה היטב הן בתוכן והן בהפעלת הפואטיקה הצילומית. אך מאחר שהדיון בסיפור האוטוביוגרפי "שתי כפות ידיים ומלה" כבר נעשה בפתיחת המאמר, נותר עוד להנהיר כעת בקצרה את עלילתם של שני הסיפורים הקצרים האחרים. בסיום העיון בסיפורי הקובץ הזה, אי-אפשר להימנע מהעלאת ההשערה, כי כוונתו של קורן, ואולי גם שאיפתו המקורית, היתה לכתוב עם החומרים הדומים.

ילדי הנמל / עוזיאל חזן - ילדים של החיים

ילדי הנמל / עוזיאל חזן - ילדים של החיים

עיון בספרו של עוזיאל חזן - ילדי הנמל. ספרו החדש של עוזיאל חזן פורש לפנינו עלילה מרתקת, סיפור שמצליח להחיות תקופה מיוחדת, סיפור בתוך מציאות של חיי מהגרים, הנמל כאוניברסיטה של החיים. עוזיאל חזן הצליח לבנות סיפור חיים מלא השראה והוד בתוך מציאות של עלובי חיים, בקרב גיבורים המצויים בתחתית הסולם החברתי-כלכלי. הרומן מתרחש במדינת מנדט צרפתי, כנראה באלג'יר או במרוקו. גיבורי הרומן חיים יחד, יהודים, ערבים, נוצרים –בדרך כלל באחווה, אך לא פעם גם בעימות.

שתי כפות ידיים ומלה / ישעיהו קורן

שתי כפות ידיים ומלה / ישעיהו קורן -חלק א

נרקיס בערוגת הסיפורת הישראלית (א'). עיון בסיפורי הקובץ החדש של ישעיהו קורן – "שתי כפות ידיים ומלה". שכונה קרובה לגבול במזרחה של כפר-סבא היא פיסת הנוף הקטנה שעל רקעה סיפר ישעיהו קורן את הסיפורים על ילדותו של יוליק, גיבורו ובמידה רבה גם בן-דמותו, בספרו החדש "שתי כפות ידיים ומלה" . זיקתו של קורן לשכונה הזו מוסברת בסיפור האוטוביוגרפי "שתי כפות ידיים ומלה", אשר הוצב בתבונה בסוף הספר, אף שדווקא הוא העניק לספר את שמו

איורים: מונולוג חמישי: מכתב לגיבור ספרי, ביבר הדמיונות

מונולוג חמישי: מכתב לגיבור ספרי, ביבר הדמיונות

מכתב לאיור פרי עטי מתוך ביבר הדמיונות – מסע לארץ הלא מודע. אני מעמידה אותך מולי במרכז הדף: ספק גירית, ספק עכבר, ספק יצור.בטנך האובלית והמפוספסת נשענת על רגליך הדקות והמשונצות בקצותיהן, כרגלי צפרדע; כנפיך שמוטות ועיניך העגולות, הבלתי סימטריות, הבוקעות מתוך פניך המשולשים, נועצות בי מבט האומר תימהון. מלווים אותך יצורים דומים לך. קטע מתוך ספרה החדש של לימור שריר: "השתקפויות" / בהוצאת כרמל .

השתקפויות / לימור שריר

השתקפויות / לימור שריר

בספרה השתקפויות מתכתבת המחברת לימור שריר עם גיבורי יצירותיה שהתפרסמו בעבר. במכתביה אליהם היא כמו מפיחה בהם חיים מחדש, חודרת לנפשם ובד בבד חושפת את מניעי כתיבתה, ואת הקשר בינה לבין יצירי דמיונה. בנוסף שזורים בספר שישה סיפורים קצרים שבהם מתכתבת המחברת עם דמויות אמיתיות-דמיוניות ולא מספריה- אלא הישר מתוך חייה.

עמוס עוז: הלוחש בשירים חלק ה - אל תגידי לילה

עמוס עוז: הלוחש בשירים חלק ה - אל תגידי לילה

זהו החלק האחרון של "הלוחש בשירים" – מחקר החושף תחבולה ספרותית שהפעיל עמוס עוז בשניים מהרומאנים הפוליטיים שלו: "לדעת אישה" ו"אל תגידי לילה". תחבולת "הלחישה בשירים" מתבטאת בהפניית הקורא, על-ידי הדמויות שפועלות בעלילת הרומאן, אל שיר, תוך ציון שם מחברו ומספר העמוד בקובץ שבו נדפס, אך בלי לצטט משהו מתוכו. אחרי שעמוס עוז הפעיל את תחבולת "הלחישה בְשירים" ברומאן "לדעת אשה", חזר להשתמש בה גם ברומאן "אל תגידי לילה", וגם הפעם כדי לבסס בעזרת התחבולה הזו את הפתרון המדיני שהציע בספריו הפוליטיים.

ורדה גנזך: החיים הם דרמה ולעלילה יש משמעות נסתרת

ורדה גנזך: החיים הם דרמה ולעלילה יש משמעות נסתרת

על ספריה של ורדה גנזך "מעפר באת ואל עפר תשוב", הוצאת אופיר, 2009, 428 עמודים ועל הספר "התיאטרון הוא קסם של מקום" – וכמובן התרגום של הרומן לאנגלית תחת השם In Between Two Homelands. ורדה גנזך משיקה בסמיכות זמנים כמה ספרים: ספר לילדים בשם 'התיאטרון הוא קסם של מקום' – ובו זמנית את המהדורה המתורגמת לאנגלית של הרומן שכתבה לפני שלוש שנים תחת השם – "מעפר באת ואל עפר תשוב". לפני חודשיים יצאה לאור המהדורה המתורגמת לאנגלית תחת השם: In Bbetween Two Homelands. המהדורה המתורגמת יצאה לאור בהוצאת הספרים של נתנאל סמריק וכבר הוצגה בשני ירידים בינלאומיים.

הלוחש בשירים חלק ד: שירים שלחש עמוס עוז ברומאן לדעת אשה

הלוחש בשירים חלק ד: שירים שלחש עמוס עוז ברומאן לדעת אשה

זהו פרק נוסף ממחקר על תחום שעדיין לא נחקר ביצירתו של עמוס עוז – זיקתו המיוחדת לסוגה השירית בספרות. הפרק הנוכחי וזה שיופיע אחריו חושפים תחבולה ספרותית שהפעיל עמוס עוז בשניים מהרומאנים הפוליטיים שלו: "לדעת אישה" ו"אל תגידי לילה". תחבולת "הלחישה בשירים" מתבטאת בהפניית הקורא, על-ידי הדמויות שפועלות בעלילת הרומאן, אל שיר, תוך ציון שם מחברו ומספר העמוד בקובץ שבו נדפס, אך בלי לצטט משהו מתוכו. ארבעה שירים, מספריהם של ארבעה ממשוררי הדור, "לחש" עמוס עוז ברומאן "לדעת אשה".

קופסה שחורה

עמוס עוז: הלוחש בשירים חלק ג

פרקים נוספים מהמחקר על תחום שעדיין לא נחקר ביצירתו של עמוס עוז – זיקתו המיוחדת לסוגה השירית בספרות. בשני פרקיו הקודמים של המחקר הובלטה התחבולה הראשונה שבעזרתה פיצה עמוס עוז את עצמו על נטישת הכתיבה של שירה לטובת הכתיבה של סיפורת, והיא תחבולת "המשורר הנסתר" אשר איפשרה לו לקיים את אהבתו המסורה לשירה במקביל להתבססותו כמְספר. תחבולת "המשורר הנסתר" התבטאה בשילוב דמויות של משוררים בעלילות סיפוריו ובמעקב אחרי עולמם הרוחני ככותבי שירה בתחנות שונות של חייהם, מגיל הנעורים ועד הגיעם לגיל מופלג.

כשנשים אוהבות / שמואל יריב - הערות קריאה

כשנשים אוהבות / שמואל יריב - הערות קריאה

העלילה מתארת משפחה שנעקרה מגוש קטיף,את ההלם שבעקירה, את חוסר האמון באל, בצבא ובמנהיגיו. הגירוש והעקירה לא מטופלים ע"י הממשלה. ההתנתקות היא פצע כואב ומדמם בנפשות העקורים. סיפור על משפחה עם אידיאליים ציוניים שבנתה את הארץ. חלוציות היא ערך עליון ביישוב הארץ. מורשת יהודית שיש להתפאר בה, אהבה לאדמה, קיום ברית אברהם בארץ האבות,אהבה לאדם. כל האהבות האלה הוקרבו על מזבח השחיתות של מנהיגים חסרי תעוזה. הון ושלטון על כל המשתמע מכך החריבו את גוש קטיף.

המסע הלילי הארוך הביתה / יצחק בן-נר

המסע הלילי הארוך הביתה / יצחק בן-נר

המסע הלילי הארוך הביתה (הוצאת עם עובד / ספריה לעם 2013, 345 עמ'), קובץ המוצג כ-מבחר סיפורים מאז ומעכשיו של יצחק בן-נר, אך כולל רק חמישה סיפורים מספריו הקודמים, אינו יכול להשביע את רעבונם של קוראיו, שהמתינו הרבה שנים לקובץ שלם של סיפוריו בתבניות הקצרות, אשר בהן היה במיטבו: בתבנית הסיפור הקצר ובתבנית הסיפור הקצר-ארוך. ואשר להוספתם של שני סיפורים חדשים בתבנית הסיפור הקצר לקובץ הזה, אלה ודאי אינם נותנים מושג ברור על כתיבתו בהווה. גם רמתם, הרחוקה מרמתם של הסיפורים מאז, מקרבת אל הדעת שכלל לא נכתבו "עכשיו" על-ידי בן-נר.

שירת המקהלה  / יהושע קנז

יהושע קנז: סיפוריו הקצרים - שירת המקהלה

הוצאת עם עובד שגתה כאשר הבליטה את ייחודו של יהושע קנז על דש שני כרכי הסיפורים הקצרים האחרונים שלו, זה הנוכחי, "שירת המקהלה" (הצאת עם עובד / ספריה לעם 2013) וזה שנדפס לפניו, "דירה עם כניסה בחצר" (2008), בנימוק זהה שהוא גם מעורפל וגם בלתי-מועיל להנהרת הסיפורים עצמם. את סיפורי "דירה עם כניסה לחצר" שיבחה בזכות "הכתיבה המאופקת והמדוייקת, האופיינית ליהושע קנז", ואת סיפורי הקובץ הנוכחי בזכות "הדיוק הרב בלשונו של קנז והאיפוק בתיאור ההתרחשויות ובשרטוט הדמויות והמצבים".

והמלאכים שותקים / יוסף כהן אלרן

והמלאכים שותקים / יוסף כהן אלרן

החיים והמיתוס, סיפור בתוך סיפור. על ספרו של יוסף כהן אלרן, והמלאכים שותקים. הרצל חקק סוקר את ספרו של יוסף כהן אלרן השוזר בפנינו סאגה בת דורות, סיפור הקהילה היהודית בבבל בימי הטורקים, סיפור המחתרת הציונית, סיפור העלייה לארץ – סיפור מרתק ומופלא! יוסף כהן אלרן בנה רומן, שמצייר בצבעים של קסם וערגה את המעבר מגולה לגאולה, את הימים היפים בגולה שנגדעו באבחת חרב, שהתחלפו בשנים של חושך ואימה, בפרעות של דם. אלרן יודע לתאר את העבר האפוף ערפל של קסם, הדמויות של הדורות הקודמים.

תל אביב / יאיר חסדיאל

תל אביב / יאיר חסדיאל

אף ששם הספר וגם תוכנו מתקשרים למשגשגת בערי מדינת ישראל, מתוארת בו תל-אביב כעיר נטושה ומתפוררת, שכיום נותר בה מיעוט יהודי, המורכב בעיקר מזקנים וקבצנים, וגם הוא מסתגר בשכונותיו הדלילות מפחד פגיעתם של הצעירים מיפו הערבית, שהם אדוני הארץ מזה שנים. לפנינו דיסטופיה* המספרת כי לא רק שהמדינה היהודית לא נוסדה בשנת 1948, אלא שכל ההשקעה של הציונות בארץ-ישראל ירדה לטמיון. יהודים שעלו לכאן נטשו את בתיהם ואת עסקיהם וחזרו לארצות מוצאם באירופה וחידשו בהן את הגלות.

ראיון עם המשורר יעקב ברזילי: זו שירתי, זו שליחותי

ראיון עם המשורר יעקב ברזילי: זו שירתי, זו שליחותי

יום השואה הבינלאומי החל היום – 27 בינואר – הוא מועד מתאים לספר על שליחותו של יעקב ברזילי להנחיל את תודעת השואה בהופעותיו בפני קהלים שונים בעולם הגדול. לאחרונה יצא יעקב ברזילי למסע הופעות באירלנד, ושירתו ריגשה רבים: הופעתו כובשת הלב של המשורר יעקב ברזילי זכתה להדים חיוביים באירלנד ושברה חרם תרבותי של שנים רבות. מתברר, שהופעותיו של ברזילי זוכות להצלחה במקומות שונים ברחבי העולם. ליעקב ברזילי יש תחושה שהוא שליח, שהוא תורם את תרומתו הצנועה להנחלת מורשת השואה, לחזק את האהדה לישראל בעולם.

עמוס עוז / מקום אחר

עמוס עוז : תחבולת המשורר הנסתר חלק ב

זיקתו המיוחדת של עמוס עוז לסוגה השירית בספרות – פרק נוסף ממחקר על תחום שעדיין לא נחקר ביצירתו. כותבי סיפורת רבים, ובכללם גם כאלה שלא פירסמו שירים ולא התפרסמו כמשוררים, העריכו שירה וגם ניסו לפענח את סוד הקסם המיוחד שלה. מכולם הגדילו לעשות המְספרים אשר בדו בסיפוריהם דמות של משורר, בין כדמות מרכזית ובין כדמות משנית, וביטאו באמצעותו את דעתם על השירה. והיו בין המְספרים גם כאלה שייחסו למשורר הבדוי שלהם שיר שכתבו בעצמם, ובדרך זו נהנו משני העולמות: גם פירסמו את השיר שחיברו וגם הצניעו את אחריותם לו.

אותו הים /  עמוס עוז - עמוס עוז: הביוגרפיה השירית

עמוס עוז: הביוגרפיה השירית

מאמר זה הינו פרק ממחקר על תחום שעדיין לא נחקר ביצירתו של עמוס עוז: זיקתו המיוחדת לסוגה השירית בספרות. אהבה לשירה היא אהבה הנרכשת עם השנים. ועמוס עוז עצמו חושף עובדה זו בשלושת כרכי החטיבה האוטוביוגרפית, שהשלים במהלך המעבר מהמאה ה-20 למאה ה-21, והם: "אותו הים" (1999), "סיפור על אהבה וחושך" (2002) ו"חרוזי החיים והמוות" (2007)*. כדי שהעדות על צמיחתה של אהבתו לשירה תהיה רצופה, יוצגו פרטיה לא על-פי מועדי הופעת ספריו אלה של עמוס עוז, אלא בהקבלה לביוגרפיה שלו.

ציור מאת מודליאני

אל הרופא / עגנון: נגלגל יחדיו בעדשים חלק שני

אל הרופא / עגנון: נגלגל יחדיו בעדשים חלק שני. כל פרשני היצירה תהו על חידת זהותו של מר אנדרמן, איש העולם הרחב הפוגש את המספר באקראי, בדרך אל בית הרופא, ומעכבוֹ מלהגיע בזמן אל הרופא. היו שראו בו יצור שטני שהגיע מעולם התוהו – מעולם המתים – ומאחר שיש לו אב, הרי שהוא "בכור שטן". אכן, אפשר לדרוש את שמו בהתאם להוראתו באנגלית (under), ולראות בו שטן העולה מן השאוֹל ושב "מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ" (איוב א, ז). הלל ברזל ראה בשם העיר "בורדוי" רמז ל"בור דוי", דהיינו לגיהנום.

הנצפים ביותר