אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פרשת השבוע


מלחמה בדרכי שלום

לפני כשבועיים כתבנו משהו לא כל כך חיובי על הדרך בה מנהלים את "המלחמה בשחיתות". כצפוי אצלנו, די מהר הגיעה מלחמה זו לכנסת, בצורה של הצעת אי אמון בממשלה, אשר לדברי מתנגדיה, היא האחראית לשחיתות הגואה.

ביקורת על מושחתים ואהבת ישראל

דומה, כי שטף החדשות הרעות של השבועות האחרונים הנו מוגזם ביותר אפילו במדינה שלנו, בה הכל משתנה במהירות, שעל כן שווה לשדר חדשות בכל שעה – שלא נחמיץ משהו חלילה, ובנוסף לכך גם מבזקים ו"פריצות" חדשותיות באמצע שידורים סתמיים.

גלי השחיתות המאיימים להטביענו

השחיתות היא מחלה חברתית ממאירה, ויש לה תסמינים חיצוניים מאד לא נעימים, אבל השחיתות היא מחלה פנימית. שום טיפול בתסמינים אינו עשוי לרפא את שורש המחלה. טיפול בתסמינים אף עלול להזיק, בהסיחו את הדעת מן הבעיה האמיתית, המחלה הפנימית.

שעירים לעזאזל של חינוך תעשייתי

בנושא החינוך ומערכת החינוך בארץ, מככב לאחרונה בחדשות דו"ח דברת לרפורמה בחינוך. הח"מ מודה כי עוד בטרם קרא את ההמלצות הכלולות בדו"ח, דבר שלא טרח לעשות עד היום, הכריז כי הוא מוכן לחתום מראש על תחזיתו להמשך הידרדרות מערכת החינוך אף אם יישומו כל ההמלצות הכלולות בדו"ח הנ"ל.

חוגגים עצמאות?

שורות אלו נכתבות כאשר ברקע נשמעים מדי פעם פיצוצי הזיקוקין האמורים לבטא את שיא החגיגיות של אירועי יום העצמאות. והח"מ – משבית שמחות ידוע – תוהה, לשמחה מה זו עושה?

חירות אמיתית, יש דבר כזה?

שאלה מוזרה לכאורה; הרי חיים במדינה דמוקרטית, והדמוקרטיה כידוע, מקדשת את חירות הפרט. כל אחד יכול לצאת ולבוא כרצונו; להתלבש או לא כטעמו ולאכול מה שבא לו מתי שבא לו. יש עוד הרבה פעילויות שאדם יכול לעשות באין מפריע, ולכאורה זוהי החירות במיטבה. האומנם זוהי החירות?

הנצפים ביותר