אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פרשת השבוע


האם אני באמת אני? (חיי שרה סח)

רק כאשר אדם מתעלם לחלוטין ממצבו האישי ובו בזמן הוא פועל להעלות למדרגתו את אלה שנמצאים בדרגות נמוכות משלו, רק אז אפשר להיות בטוחים כי הוא כבר לא ישתנה.

מוסר כפול מוליד מסרים סותרים (וירא סח)

העובדה שאברהם אבינו עמד בכל הנסיונות, כולל בניסיון העקדה שקוראים בשבת זו, אינה מרשימה כל כך כאשר לוקחים בחשבון במי מדובר, במדרגתו של אברהם אבינו

אפשר אולי בלי צרות? (לך לך סח)

להמשיך את דרכו של אברהם אבינו זה אומר להתמודד ולנצח במאבקים מול הרע הגלוי והמסתתר. אבל בעיקר זה אומר לחשוב עצמאית ולא להכנע לתכתיבים רעיוניים או מוסריים הזרים לדרכו של אברהם

זכר צדיק לברכה (נח סח)

לאחרונה עלתה על סדר היום מצוקתם של ניצולי שואה החיים בתוכנו. כדרכנו נתייחס אך ורק לרובד האנושי במימד העקרוני; נתבונן בפרשת השבוע בניסיון להבין, למה ניתן לצפות ממי ששרד שואה נוראה וממשיך את חייו לאחריה. הרי, לכאורה, זה בדיוק מה שקרה לנח ובני ביתו; הם שרדו את המבול בדרך נס וכשיצאו מן התיבה, ראו עולם חדש, כזה שלא הכירו קודם.

סוכות - סוכה אחת ארבעה מינים שבעה פרטים

בחג הסוכות אנחנו עוברים מן התיאוריה אל המעשה, מאחדות תיאורטית לאחדות מעשית, והכל בקיום המצוות המעשיות של החג הזה, סוכה וארבעת המינים.

יום אחד וחמש תפילות (יום הכפורים סח)

למתפללים בבתי הכנסת ביום כפור, מוכרת התופעה של צפיפות רבה בחלקים מסויימים של היום, צפיפות שאינה אופיינית לשום יום אחר. אנשים ונשים שאינם נוהגים לפקוד את בית הכנסת במשך השנה, מתייצבים ביום הכפורים ומתפללים בדבקות מלאה מתוך תחושה של קשר אישי עם הבורא יתברך שהכתיב לעצמו משימה שנתית נצחית

אפשר להפוך את הקללה לברכה (כי תבוא סז)

בעם

בעם ישראל, כאשר מדברים על מדרגות גבוהות ונמוכות, מדברים על מדרגות בלימוד התורה.

יהודי שנמצא במצוקה קיומית והוא מתעלם ממצבו האישי ונחלץ לסייע לחברו, יש בזה פריצת גדר לכיוון החיובי, ובכוחה של פריצה זו להפוך את הקללה לברכה.

חנפנים, אין גבול להתבזות? (שופטים סז)

כאשר חיים במודעות שאת הארץ הזאת ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ, יש סיכוי שהשיפוט יהיה נכון ויצא משפט צדק. כאשר חיים במודעות אחרת, כמו למשל אצלנו, השוחד נהיה חוקי והשיפוט מתעקל. שלא לדבר על המשפט.

חינוך זה דו שיח בין עבר לעתיד (עקב סז)

לא רק שאין לנו זכויות משל עצמנו שיקנו לנו את הזכות לשלוט בארץ והכל הוא בזכות אבות, אלא שאנחנו מתנהגים הפוך מהנדרש מאתנו.

בהשקפה ראשונה נראה כי השמיעה, במשמעות של קבלה פנימית כתרגומו של אונקלוס, היא המכנה המשותף לכל הפעמים בהם מופיעה מלה זו, אבל זה לא הכל

מודעות חינוכית זה חינוך למודעות (ואתחנן סז)

יש אנשים שגם היום אינם רואים שמדובר בתהליך חורבן ועל כן אין עושים שום מאמץ לבלום אותו, את התהליך. והפוליטיקאים שלנו בכלל בטוחים שמדובר בתהליך של בנין צמיחה ושגשוג, כך שאסור לבלום את התהליך.

היכן איבדנו את הקשר לארץ? (פנחס סז)

אלמלא המודעות שה' נתן לנו את הארץ, מה יש לנו לחפש כאן? הרי יש כידוע מקומות נוחים יותר בעולם, וידועה הבדיחה על קנדה שנשמעה ככנען...

העולם כולו נגדנו? (בלק סז)

דומני כי אין צורך לערוך השוואה מפורשת למה שקורה אצלנו. בשבוע בו מגיעים לעסקת טיעון עם מי שכיהן כמורם מעם, כמייצג סמלי של המדינה, על עבירות מאותו סוג הנזכר בפרשתנו, ובמקביל מבשר מי שמכהן כראש ממשלה לתושבי שדרות ובנותיה כי מדינת ישראל אינה יכולה להגן עליהם.

השכל ומה שמעבר לו (חקת סז)

בשבועיים האחרונים דיברנו על שתי התמרדויות בעם ישראל. בראשונה המרגלים מדווחים כי לא ניתן לנצח בהתמודדות עם הקשיים הצפויים בארץ המובטחת, ועל כן מוטב להשאר במדבר או אף לשוב למצרים. גדולה עלינו המשימה לקחת אחריות על חיינו כעם בארצו, טענו, והעם נסחף אחריהם. (כמעט) כולם השתכנעו שאכן לא ניתן לקיים חיים יהודיים במסגרת עצמאית, כאשר כל אחד נדרש לעבוד את ה', במצוות מעשיות, כמיטב יכולתו, ובו בזמן להיות אחראי לפרנסת בני ביתו.

מי חופר את הבור שאנחנו נופלים אליו? (קרח סז)

מות

מות קורח, איור: גוסטב דורה

מאד לא נעים לפול לתוך בור הפעור באדמה. בדרך כלל, לפחות עבור הנופל, זה קורה די בהפתעה ובשלב שכבר אינו יכול למנוע את הנפילה ולהנצל. השאלה היא אם גם עבור הצופה מן הצד זוהי הפתעה, או שמא מדובר בסופו הצפוי מראש של תהליך שלא הצליחו, או לא ניסו, לעצור אותו?

מה עובר עלינו? (שלח לך סז)

בנסיון להשיב על שאלה זו, נתבונן במסר המרכזי של פרשת השבוע, מסר הנתון בשמה של הפרשה, ונקביל אותו למסר של ההפטרה. לפני כן עלינו להסביר כי השאלה שבכותרת מתייחסת לתחושה הכללית של אבדן דרך מצד אחד ושל דהירה אל פי פחת מצד שני. לתחושה שאנחנו חיים כאן על זמן שאול, כי (כך טוענים, בשקר יש לומר) אין פתרון צבאי לטרור המתגבר וגם (וזו האמת) אין לנו מענה הולם לאיומים המתגבשים במדינות קרובות ולא כל כך קרובות אלינו. נוסיף לכך את התחושה הכללית הרווחת בציבור ש'אין דין ואין דיין' ו'כל דאלים גְּבַר' ונקבל את המניע לשאלה שבכותרת.

למה אין אש בעינים?

פרשת בהעלתך נקראת תמיד לאחר חג השבועות, ולפעמים מיד בשבת שלאחר החג. מכיוון שכך, ננסה למצוא את הקשר בין המסר של הפרשה לחג מתן תורה, ואולי נצליח גם להבין טוב יותר את שורשי מצבנו העגום פה בארץ חמדת.

זה רק ענין של תודעה (נשא סז)

אולי הכותרת הנכונה למה שרוצים להגיד היא 'מודעות' אבל 'תודעה' נראה לנו יותר. הכוונה היא למציאות חיינו המסובכת להפליא, ואף הולכת ומסתבכת, בעוד מה שרואים באופק זה רק תסבוכות גדולות יותר, ובו בזמן, התחושה ואף הידיעה הברורה היא שאין שום ניסיון למצוא פתרון כולל.

יהדות אחרת, יש כזה דבר? (בהר בחקתי סז)

רק לא מזמן, לפני שנתיים שלוש כשכתבתי משהו על 'קריסת מערכות כללית' המתחוללת אצלנו, זכיתי לקיתונות של ביקורת שהעדינה בהן היתה, נו באמת, אל תגזים. היו גם שהודיעו לי כי הם מעבירים את דברי לחקירת המשטרה או לידיעת היועץ המשפטי...

השלטון, לטובת העם? (אמור סז)

בשעת כתיבת שורות אלו, כבר נסתיימה הפגנת הרבבות נגד הממשלה בעקבות דו"ח וינוגרד. המפגינים דרשו שהממשלה תתפטר בעקבות כשלונה במלחמה מול החיזבאללה, ולפי הדיווחים, אחד הדוברים אף הודיע בפומבי לראש הממשלה כי הוא מפוטר. נו, המפגינים הפגינו, המכובדים נאמו והממשלה תמשיך בדרכה.

מה סופרים בספירת העומר? (אחרי וקדושים סז)

שבוע זה הוא הרביעי בספירת העומר, וזה אומר שהוא האמצעי מבין שבעה שבועות. אמרנו כבר ששבעה זה כנגד שבע המדות שאותן יש לברר בספירת העומר, והשבוע הרביעי הוא כנגד מדת הנצח. 'נצח' זו מלה בת שלוש אותיות ולכן היא גם שורש לפעלים שונים במשמעויות שונות; יש מנצח על תזמורת או על מלאכה, יש החותר לנצח בקרב ויש מי שאוהב את הנַצְחָנוּת והוא מתנצח עם זולתו בכל הזדמנות. גם הַנְצָחָה באה מאותו שורש, אבל משמעותה העיקרית של מדת הנצח, היא כנראה הנצחיות.

סוף הדרך או התחלה חדשה? (תזריע ומצורע סז)

מצוות רבות מוטלות על כל יהודי בכל ימות השנה, וחוץ מזה ישנן מצוות לימים מיוחדים כגון שבתות, ראשי חדשים וחגים. פחות או יותר שיגרה של מצוות. מזווית זו, חודש אייר הוא חריג בולט; בכל יום מימי החודש יש מצווה נוספת, ספירת העומר. זה מתחיל במחצית השניה של חודש ניסן ומסתיים לאחר חמישה ימים בחודש סיוון, אבל חודש אייר, כולו במצווה זו.

הולכים או מדלגים? (שמיני סז)

אמרנו כבר שחג הפסח נחוג לזכר נס שנעשה לנו, תוך שבירת מהלכו הסדיר של הטבע. נס שהיה בו דילוג בולט על כמה שלבים בהתרחשות טבעית, אילו זו היתה מתרחשת, ועיקרו 'נגוף למצרים ורפוא לישראל' באותו מהלך עצמו: מכת בכורות.

מה נשתנה החג הזה מכל החגים? פסח (סז)

אקטואליה בפרשת השבוע

את חג הפסח חוגגים כי עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ מִשָׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. (מתוך הגדה של פסח) וחוגגים ביום בו אירע הנס.

יש עוד חגים שחוגגים לזכר הצלה מידי צר ואויב בדרך נס. למשל פורים שחגגנו רק לפני כחודש, או חנוכה, שגם אותו חוגגים לזכר נס הניצחון על היוונים, וחנוכת המקדש שבאה לאחר הניצחון.

מה הקשר לפסח? (צו סז)

כאמור, כמו במרבית השנים, גם השנה קוראים פרשה זו בסמוך לפני חג הפסח. האם יש קשר בין תוכנה של הפרשה לבין חג הפסח? שווה לבדוק. כידוע, ההנחה שלנו היא שהכל הוא בהשגחה פרטית, ואין מקריות, אז ננסה לגלות מה מהו המסר המוכמן עבורנו בסמיכות זו.

יום הולדת לממשלה (ויקרא סז)

כבר די הרבה זמן לא התייחסנו למערכת הפוליטית, והיה זה מהלך מודע. פשוט, לח"מ נמאס מכל הסחי הזורם משם אלינו ועל כן הוחלט להתרכז זמנית במסרים הנוגעים לאדם הפרטי או אף לציבור, אבל לא למי שאמורים להיות משרתי הציבור.

מחצית זה הכי שלם (כי תשא סז)

לא פעם בעבר התייחסנו ברשימה השבועית להתנהלות המערכת הקיימת, והעלינו את הטענה כי המערכת מחריבה את עצמה לדעת. גם עמדנו על כך שבדרך לחורבן הסופי, האזרחים הקטנים הם הנפגעים הראשונים, ונפגעים הכי קשה.

היכן שוכן הא-להים? (תרומה סז)

הפעולה הפרטית של כל יהודי במסגרת שותפות זו של כלל ישראל, נועדה לעקור מתודעתו את המחשבה שמקומו של ה' הוא בעליונים, בעולמות המטאפיזיים של מלאכים וכדומה, או בשכל ובלב של האדם, ולהשריש בלבו את המודעות שה' שוכן בכל מקום בו נותנים לו לשכון, וכי הוא מעוניין לשכון דווקא כאן בעולמות התחתונים.

מיהו הא-להים? (משפטים סז)

בפרשת השבוע שלנו, הדיינים מכונים אלוקים. הם מכונים כך כי הם ממלאים את שליחותו של אלוקים לעשות דין צדק על הארץ. כדי שיצליחו בכך, עליהם לשבת לדין באימה וביראה, תוך מודעות מלאה לכובד האחריות בשליחות שהוטלה עליהם

גוף בלי נשמה או להיפך? (יתרו סז)

מעמד הר סיני. לכאורה אפשר היה להסתפק בכך שהעם ישמעו את דבר השליחות שמקבל משה עבורם; זה יכול להספיק כדי שיאמינו בו. מה צורך היה בירידת ה' אל הר סיני ובעליית משה לשם?

היש גבול לאוולת? (בשלח סז)

ברשימות מהשנים האחרונות, נקודת הרעיון היתה השוואה בין המערכת השלטונית שלנו לבין המערכת המצרית דאז, המכונה בתורה ´פרעה´. כמו פרעה בזמנו, כך אנחנו היום דבקים בקבעונות החשיבתיים, קונספצי´ה בלע"ז, ושום מכשול אינו עשוי להניע אותנו למחשבה שניה.

הנצפים ביותר