אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

משוררות ישראליות


טליה גרתי, ואהי אור, גוונים, 2017

טליה גרתי / ואהי אור

בקובץ השירים המרגש של טליה גרתי מתנגשים עולם הבריאה ועולם התוהו, אור וחושך, שלווה ועכירות, טל וטלטלה (2). הספר אמנם אישי מאוד אך ספוג בהשפעות ובדימויים תנ"כיים

נעמי שמר בגיל 17 עם משפחתה

הושט היד וגע בה

היא היתה משוררת לגמרי לא רעה, ומלחינה לגמרי לא רעה, ובעיקר היה לה את הסִינרְגִיָה, את השלם הגדול מסכום חלקיו, פזמונאות היא אמנות התפר, בכך היתה גדולתה.

נצח יחסי / גליה אבן חן, הוצאת ספרא

נצח יחסי / גליה אבן-חן

גליה אבן-חן נולדה ב-1966 באשדוד. נשואה, אם לבת, מתגוררת כיום בתל אביב, משוררת (רבים משיריה הולחנו), סופרת, במאית סרטים קצרים. פרסמה עד עתה ארבעה ספרים:

דיאנה דניאל שרים / מדרשי שיר

מדרשי שיר / דיאנה דניאל שרים בראיון עם ליאת סידס

דיאנה דניאל שרים מחברת הספר מדרשי שיר, תנועה עם מדרשי שירה, בשבילֵי האישי המקצועי והפוליטי בשיחה עם ד''ר ליאת סידס

אגי משעול משוחחת עם משוררים וסופרים על כתיבתה

ביום חמישי השבוע תגלה אגי משעול את סודות כתיבה בבית הסופר, בתה מאיה משעול תשיר משיריה

הגוף כאנטומיה של עונג בשירתה של ללי ציפי מיכאלי

הגוף כאנטומיה של עונג בשירתה של ללי ציפי מיכאלי

ד"ר ליאת סידס בוחנת את שירתה של ללי ציפי מיכאלי דרך השיר Mementum Mori. ממנטו מורי הוא מושג שהשתרש בתקופת הרנסאנס והשפיע על כל תחומי האמנות והוא מציין את רעיון המוות בכללותו, בכדי להזכיר לבני האדם את חטא ההיבריס והיוהרה וכי סופם למות. מיכאלי מציגה את הגוף, הנפש, הרוח, האמנות והחיים-מוות כסַף של מרחב אחד. מומנטו מורי הוא ציווי בלטינית שפרושו 'זכור את יום מותך' או 'דע את יום מותך', המציין את רעיון המוות בכללותו, הנמצא ברקע האמונה הנוצרית. הרעיון משתלב עם הדת הנוצרית, המבליטה ומדגישה את רעיונות השיפוט האלוהי, את יום הדין האחרון, גן העדן, הגיהנום, אחרית הימים וגאולת הגוף והנשמה

חמוטל בר-יוסף - שירה מבקשת לגעת

חמוטל בר-יוסף - שירה מבקשת לגעת

לחמוטל בר-יוסף פנים רבות: מחקר וביקורת הספרות, כתיבת מסות, הרצאות והוראה, תרגום שירה ופרוזה, וכתיבת שירה. כאן היא מפעילה אוצרות דמיון, הומור ואסוציאציה חופשית; כאן היא תיירת, ולה הרפתקאות הרוח בממלכת התופעות. מצדה האחד היא שייכת לעולם המדע, הכבול ביש, בנתון, העמוס הערות כבדות משקל, וצידה האחר פונה למותר ,לחופשי ברוחו. אולי משום כך גם בשיריה היא יודעת "לתפוס מרחק" ממושא התיאור ולהתייחס אליו בקלות. על שירת חמוטל בר-יוסף

הולדת תמוז / אורה עשהאל

הולדת תמוז / אורה עשהאל

המשוררת מחוללת מהפכה שלמה בקובץ שלפנינו ומחלקת את תחומי המגדר הנשי, הנע בין 'המציאות' - מחד, לבין המופשט והאי ודאי - מאידך. בספרה הנוכחי, ניכרת גם מילת הקסם: 'נכונות' (שהייתה חסרה עד כה), להקשיב 'לאני' הפנימי. התרחישים באים בעוצמות משתנות. כתיבתה היום מוצאת עצמה יותר 'ממוקדת מבט' (ובוחנת לב וכליות), גם לסדרי ההעדפות, תפנית נורמטיבית. וכמו למצוא איזושהי 'אמת' עובדתית (שלא בלטה כל כך לעיניה עד כה...)

דר נוימן / צרויה שלו - עיון בשיר

דוקטור נוימן / צרויה שלו - עיון בשיר

פעילוֹת התנועה הפמיניסטית נוהגות לנכס למאבק הפמיניסטי כל יצירה אם מצאו בה את הסימנים הבאים: אם נכתבה על-ידי אישה, אם היא מבטאת חוויה המיוחדת לנשים, אם היא מעדיפה מילים עגולות ורכות של רוקמות תחרה ופורטות על נבל ונמנעת ממילים מחוספסות והולמות של חוצבי סלעים ומתופפים בתופים, אם היא מציגה לקח רעיוני או פתרון מעשי שבעזרתו נשים יכולות לשפר את מצבן ואם הגברים מוצגים בה כמיגדר המדכא נשים או אשם במצבן הקיומי. כל הסימנים האלה מתקיימים בשיר "דוקטור נוימן" של צרויה שלו – ואף על פי כן איננו מבטא, לדעתי, את האידיאולוגיה של התנועה הפמיניסטית ואת מטרותיה

פנים באבן / אביבית לוי-קאפח - תמונת הדברים

פנים באבן / אביבית לוי-קאפח - תמונת הדברים

פנים באבן הוא ספר שיריה הרביעי של אביבית לוי-קאפח. קדמו לו: רשות היחיד שלי (הוצאה עצמית, 1994), זכות השתיקה (עקד, 2002) וקולות מן התבה (עקד, 2006). התפתחות מעניינת חלה בספר שיריה החדש של אביבית: משירה חושבת אינטלקטואלית לשירה שהמבע הרגשי במרכזה. לפי ט.ס אליוט, השירה צריכה לבטא בראש ובראשונה רגשות: "השירה עוסקת בראש ובראשונה בהבעת רגשות, והרגשות הם ייחודיים, בעוד המחשבה היא כללית. קל יותר לחשוב בשפה זרה מאשר להרגיש בה. ולפיכך אין עוד אומנות השומרת בעיקשות על לאומיותה כמו השירה" ("על השירה", עמ' 31).

יקיצה / תרצה אתר - עיון בשיר

יקיצה / תרצה אתר - עיון בשיר

הנפוצה ביותר מבין שלוש סוגות השירה (הלירית, האפית והדרמטית) היא הסוגה הלירית, שבה מרבה המשורר להשתמש בכינוי הגוף הראשון "אני" –שימוש המעניק לשיר אופי של וידוי מפי מחברו. משום כך נוטה הקורא לייחס למשורר את ההרגשה או את המחשבה המבוטאת בשיר ולצרף מתוכנם של שירי המשורר את דיוקנו הרוחני ואפילו את הביוגרפיה של חייו. תקלה נפוצה זו עלולה להכשיל את הקורא גם אחרי העיון בשיר הזה של תרצה אתר, שבהשוואה למידותיו הקצרות בולט בו מאוד השימוש התכוף בכינוי הגוף "אני".

לאה גת כהן / לפגוש את פארוק בתל אביב - המשוררת מזיכרון יעקב

לאה גת כהן / לפגוש את פארוק בתל אביב - המשוררת מזיכרון יעקב

המשוררת מזיכרון יעקב. כל ספר הוא שידור שמשדר הכותב אל אוויר העולם. המשוררת לאה גת כהן פרסמה שני ספרים לפני שדפקה על דלת הוצאת פיוטית. ההכרות בינינו הייתה על סמך היכרות וירטואלית כמו כל ההיכרויות שנוצרות בימינו בקלות. בקליק אחד אתה מתוודע לעולם אחר, לאדם אחר, לאהבות שונות ומגוונות. הספר של לאה בעבורי היה מסע לזיכרון יעקב. פשוט הייתי צריכה להגיע אליה והדרך הייתה חשובה, התהליך שעברנו יחד היה חשוב.

עצי האקץ / אדלינה קליין

עצי האקץ / אדלינה קליין

הזמן עמד מלכת", כותבת אדלינה קליין בספרה "עצי ההאקץ". אדלינה מיטלטלת בין עולמות, נחבטת משורש לשורש, רוצה לשמור על הכול: המשא כבד שבעתיים. אפשר לומר שספרה זה, שיצא לפני שנים, שרטט בקווים חדים את הדי.אן. איי של ספריה הבאים. בספרה "עצי ההאקץ" פרקה אדלינה קליין מעל שכמה מעמסה של זיכרון כבד, והוא מהווה הנדבך הראשון לכל ספרי השירים שבאו בעקבותיו. כאן נמצא את הקודים של שירת אדלינה: הקשר לעבר, הקשר לרצף התרבותי, החיבור בין השירה הקיומית לעולמה הרוחני. ספר זה יצא לפני כמה שנים, והוא צופן בחובו מוטיבים שיילכו ויבשילו בספריה הבאים.

עצי האקץ

אדלינה קליין: אמנות השירה (או: עדנה)

מבט על ספרי שירתה של המשוררת אדלינה קליין. אדלינה איננה רק משוררת, היא אמנית בנפשה ובשיריה, במלוא היקפה של המילה.שיריה הם שרטוטים, ציורים, פיסול ומוזיקה. כאמנית, שיריה מגוונים ועוסקים בכל סודות היקום, בכל מכמני החיים- טבע ונוף, אהבה ורומנטיקה, השקפת עולם וזיכרונות מהעבר. השירים זורמים בנחת, כמי נהר שקטים וצלולים ומידי פעם, מתחלף הנושא ומעביר אותנו לפאזה אחרת ולדמיון מודרך אחר.

שושנה אידל / קונצרטו לטבע - שירה קדושה מלב היקום

שושנה אידל / קונצרטו לטבע - שירה קדושה מלב היקום

על ספרה של שושנה אידל, "קונצ'רטו לטבע", הוצאת כרמל. קריאה בספר שיריה החדש של שושנה אידל יוצרת חרדת קודש, תחושה של "שַל נעליך מעל רגליך". השם אמנם נותן אווירה של מעמד מוזיקלי, אבל מעבר למוסיקה יש לשון שמגיעה לכל הפסגות, שמבקשת לבטא קול רוחני עליון. קראו נא בשיר 'וזה סימן שבא לקיץ סוף' וראו כיצד המוזיקה הופכת לעונג צרוף. החיבור של המלים 'עונג' ושכינה' יוצר הרמוניה מיוחדת, הרמוניה קדושה, מעין עונג שבת בלב החולין. המנגינה היא המסר, הצימאון למנגינה הוא צימאון לרוח, למסר נסתר, לפשר גנוז מקדמת הבריאה/

התנסויות / חגית בת-אליעזר

התנסויות / חגית בת-אליעזר

ספר שיריה החדש התנסויות משנת 2012 של המשוררת חגית בת-אליעזר הוא ספרהּ השני קדם לו הספר השקת ספינת צפייה משנת 2008. שירתה של חגית בת-אליעזר כפי שהיא משתקפת בספרה התנסויות היא שירה רפלקטיבית, שירה של התרשמות והבעת עמדה פילוסופית על החיים. הזרם הפילוסופי עליו מבוססת הכתיבה וכנראה, עולמה של המשוררת הוא זרם המתייחס להתנסויות בחיי האדם, ההתנסויות יומיומיות שמובילות להכרה. המשוררת נעה בעולמה בתחומים שונים ומביעה עמדה פסימית, עמדה אמיצה זכה וחפה מכל גחמות מיותרות.

אביבית לוי / פנים באבן

אביבית לוי / פנים באבן

"בָּעֲשָׂבִים שֶׁלְּרַגְלֵינוּ הַכֹּל נִלְחַשׁ" (ע' 26), עיון בספר שיריה החדש של אביבית לוי"פנים באבן", הוצאת ספרי עיתון 77 , 2013 - תשע"ג. בקובץ שלפנינו מעלה היוצרת בשלושה פרקים כואבים את דגל 'ההכחשה' הלאומי של העם היהודי בנושא קיומו המהוסס על אדמת מולדתו. הפרק הראשון דן על הרצון להושיט יד לשלום לשכן. בעוד השכן מגלה חוסר היענות מוחלטת (ע' 7): ..."יָדִי מִן הַחַלוֹנוֹת מוֹשִׁיטָה/נוֹשֵׂאת שָׁלוֹם לְעוֹבְרֵי אֹרַח"...//..."אֲבָל יָדִי הַמּוּשֶׁטֶת לְעוֹלָם אֵינֶנָּה נִלְקַחַת".

פנים באבן / אביבית לוי - אל האבנים מדברת

פנים באבן / אביבית לוי - אל האבנים מדברת

ספרהּ השלישי של ד"ר אביבית לוי פנים באבן הוא ספר שירה שחומרי הגלם ממנו הוא עשוי הם אבני השפה העברית. אבנים/ המילים נערמות במארגים מורכבים על פני 46 עמודים. מוטיב האבן מופיע כמוטיב דומיננטי לאורך שירי הספר, והוא שטוען את משמעויותיו של הספר. הספר בנוי משלושה שערים ובכל שער 12 שירים. כותרות השירים בכל אחד מן הפרקים הן ספרות מ 12-1. מסגרת הספר שיר פתיחה לפני הפרק הראשון ולאחר הפרק השלישי שיר חתימה. אביבית לוי היא ד"ר למדעי-המחשב, מרצה במכללת שנקר, וגם מוזיקאית שהלחינה את שיריה והוציאה את האלבום "מילים שקופות".

מומחית לבכי / תמר רבנו

מומחית לבכי / תמר רבנו

מומחית לבכי", ספרה העצמאי של המשוררת תמר רבנו, מאגד בתוכו ארבעה יסודות או מוטיבים המתפתחים ונעים עד לשיאם בציר החיים של הספר הזה. ציור העטיפה של פיני רבנו מרשים ביופיו. לא תמיד יש חיבור הרמוני בין צבעים למילים וכאן זה בולט במיוחד. הספר יצא לאור בהוצאת כרמל. יש בספר ניגון פנימי המתנגן מתוך השקט אל עוצמות של בכי. מטאפורה נהדרת לעיסוקה של רבנו כפסיכולוגית קלינית הנמצאת במצב של הקשבה ממוקדת במטופלים שלה

אמי מציירת (שירים) / ברכה רוזנפלד - הזמנה להדברות

אמי מציירת" ספר שיריה של ברכה רוזנפלד עוסק בהוויה הנקראת "אמא". גם כותרת הספר :"אימי מציירת" מעידה כאילו עכשיו אמה מציירת. ומה קורה בשעה שאמי מציירת? המעמד של האם, מצבה ודרכי פעולתה לא נסתרים מעיני בתה. הציירת, הפסלת והסופרת לנה פיינבורג לבית לילינהיים,היא,אמה של המשוררת ברכה רוזנפלד. לפני מספר שנים התוודעתי אל ציורי האם בבית ריבק, בבת- ים.שוטטתי בין הציורים ובין עבודות הפיסול מוקסמת מפרץ הצבעים ,מעוצמת החציבה להשאיר למתבוננים ביצירות את הכוח לחיות.

סיגל מגן / בין מראות השקיעה - בין סערות הנפש

ספרה של סיגל מגן " בֵּין מַרְאוֹת הַשְּׁקִיעָה ",שירים, הוצאה עצמית, הוא ספר המלווה בצילומים מרהיבים. איך נולד ספר כזה המתאר שלב אחר שלב מסע פנימי מתוך התבוננות של למידה? בין שקיעות מסתתרות בסערות הנפש גוברת הכמיהה לחמלה ותמיכה. השקיעות אינן פיזיות בעיקרן אלא שקיעות נפשיות המעידות על שבר פתאומי בחיי הדוברת הלומדת להתבונן מחדש בתחנות חייה. הלמידה הממוקדת היא צורך להבין את הקורות אותה בהווה. יש בשירים הקשבה לקולות פנימיים שפורצים מתוכה, מזמינים אותה ללכת לצדם ואיתם, מאירים לה את הדרך בתובנות של חכמה.

ידיים חולמות מילים / ליאורה בן יצחק

ידיים חולמות מילים / ליאורה בן יצחק - ידיים חולמות אהבה

ספרה של ליאורה בן יצחק " יָדַיִם חוֹלְמוֹת מִלִּים" , הוצאת כרמל 2009. הוא, ספר המשוטט בטבעיות בין נעלי העבר לבין נעלי ההווה. הלכתי בעקבות השבילים המסומנים ומצאתי " יַלְדָּה חוֹרֶטֶת טְבִיעוֹתֶיהָ/ עַל קִירוֹת לְבָנִים/צִפָּרְנֶיהָ כְּסוּסוֹת מְגֵרוֹת דָּם"(עמ'12). מצאתי גם " רְקִיעוֹת רַגְלַיִם חוֹבְטוֹת בָּרִצְפָּה הַקָּרָה...וּצְבָעִים מְשֻׁגָּעִים/מְרוּחִים עַל מַסֵּכוֹת מְרַקְּדוֹת "(עמ'13). הפסיעות הצליליות הן כאות זיכרון אל עבר שלא נסגר.פסיעות אלה הן הניגוד הגמור ל" מִלִּים עֲטוּפוֹת בִּגְלִימַת שְׁתִיקָה "(ע'16). עטופות בזמן שאול כציפור שמוטת כנפיים המעידה על שברון לב.

להעיר את האנזימים

להעיר את האנזימים: עת לאהבה

היה לי קושי גדול להתייחס לספר הזה "להעיר את האנזימים" שכתבה רחלי אברהם-איתן, בהוצאת שבילי אור,2011. מצאתי בספר פרולוג של פרופ' הלל ברזל שתקע לי את ערוצי החשיבה. פרולוג שהוא הלל לספר. רשימה מקיפה, מעמיקה ויסודית, שלא ניתן היה להתעלם ממנה. היא פתחה את הספר ולטעמי פגמה באיכותו. הוספת הפרולוג נתנה לי להבין שהספר צריך חיזוק של מבקר ספרותי, כי בלי החיזוק הזה, הספר ונושאיו הם ללא עמוד שידרה. שמתי לב שזו תופעה ההולכת וגוברת, שרשימות ביקורת של מבקרים ספרותיים מוכנסות לספר כאפילוג עם מכתבי הערכה

עם כתם של אור וכתם של עלה / כרמית רינצלר

עם כתם של אור וכתם של עלה / כרמית רינצלר

הרצל חקק התרשם מטקס ההשקה לספרה של כרמית רינצלר. אלה הדברים שנשא כיושב ראש אגודת הסופרים העברים בערב ההשקה בקפה "תמול שלשום" בירושלים. קראו משיריה בערב המיוחד המשורר יוסף עוזר והשחקן-שדר יהודה עצבה. את הערב הנחתה בתה של כרמית, פנינה רינצלר. הכתמים ליוו את ילדותה, והלב ניסה להבין מה משמעות אותם כתמים, מדוע הצמיחה והאור אינם כה טהורים וצלולים.

מאות פרחים סגולים

מאות פרחים סגולים / חוה מזרחי - כוחן המרפא של המילים

בתוך גני המחשבה ומשעולי החיים נולד הספר הזה "מאות פרחים סגולים" שכתבה חוה,המתאר מסע בשני קולות: מסעו של אסי המשורר שדרך שיריו למדתי להכירו ומסעה של חוה אמו, מסע הנוגע בכתיבה ובציור. כוחן המרפא של המילים שהן משחררות את הכאב, הבדידות, הריקנות,העצבות,הייאוש והאכזבה ומולידות כנפיים של תקוה שמצמיחות את אסי ואת חוה למקום של קבלה ואהבה. הכנפיים האלה מחזקות ומעודדות "הָרְגָשׁוֹת שֶׁלִּי מִתְעוֹרְרִים בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם "(שם).הליכה על חוף הים בילדותו ובבגרותו מאכלסת פיסות געגוע למוכר ולאהוב .

אחר כך הייתי בראשית - שירים / ברכה רוזנפלד

אחר כך הייתי בראשית - שירים / ברכה רוזנפלד

קובץ שיריה החדש והרביעי של המשוררת ברכה רוזנפלד, האישי והחושפני ביותר, הוא מסמך מטלטל המכניס את הקורא לתוך העולם הכאוטי של מחלה. "שחוששים להגות את שמה", כדברי המשוררת, בשירה "לא, זה לא שלי"( עמ' 21) , שכל אחד מן הקוראים, בסתר ליבו, שותף לה. הקורא עושה עם הדוברת צעד אחר צעד, אל תוך מה שניתן להגדיר "מסע אל תוך הגיהינום וחזרה", שבו אבדן רחמה, המסרס אותה מנשיותה, ומטיל בה מום, כדבריה, בעטיים כבר לא תרד לגן (ארמז לשולמית המקראית שירדה לחפש את אהובה), ומשול לחורבן בית ראשון וחרבן בית שני.

להעיר את האנזימים מאת רחלי אברהם-איתן, שבילי אור, אוגוסט 2011

להעיר את האנזימים / רחלי אברהם-איתן

ספרה של רחלי אברהם-איתן "להעיר את האנזימים" הוא במידה מסוימת המשך לספריה הקודמים הן מבחינת המוטיבים השזורים בו, כגון: מים, אור וצמיחה, והן מבחינת הנושאים, שהבולטים בהם הם טבע וזוגיות. לטבע פנים שונות, כפי שנראה בהמשך, ובניגוד ליחסים הזוגיים שעלו על שרטון בספרה "נופי הבית", למשל, עולה משיריה בספרה הנוכחי תחושת התרוננות לקראת זוגיות אחרת, רעננה וחדשה, שהשתקפותה במראות הטבע המלווים את השירים.

הפרידה של דוד מיהונתן. רמברנט, 1642

עיון בשירה של יונה וולך - יונתן

השיר בו בחרתי לדון במאמר זה הוא שירה של יונה וולך - יונתן. השיר מופיע לראשונה בספרה "דברים", 1966 ואחר כך במקומות נוספים ובהם בקובץ "תת הכרה נפתחת כמו מניפה", הספריה החדשה לשירה, הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה, 1992, עמ' 9. בניתוח השיר הזה אתייחס לאותם האלמנטים הבונים את משמעות השיר כמו הֶרְמזים שונים ממקורות שונים, מוטיבים, לשון פיגורטיבית, היפוכים, משמעויות של מילים וְהָרְמָזִים המשתמעים מהם, פיסוק ועוד.

להיות כלואה בגופי / אורית מרטון

כעת הספר נולד, והפניתי באמצעות אמה של אורית, צפרה מרטון, שאלות אליה כדי לנסות ולו במעט להבין מהו העולם בו היא כותבת ומהו העולם אליו נולדים שיריה.

דליה הרץ: הזמן העירוני - חלום הנרקם ממילים

אני שמח לבשר שבימים אלו הופיע גיליון המגזין "עמדה מספר 20" המוקדש כולו למשוררת הנשכחת שלא בצדק דליה הרץ ויש לקוות שגליון זה יביא לשדרוג במעמדה הספרותי של דליה הרץ.

הנצפים ביותר