אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

סיפור הבריאה


עץ הספירות

האם שאבה תורת הספירות בקבלה ממיתולוגיות זרות?

איזו התאמה מפליאה בין לשון המקרא לבין מיתוס יווני קדום לפיו לא נולד העולם אלא במחול של אישה! סיפור בריאה של תושביה הקדומים של יוון, הפלסגים, שיש בו, ככל הנראה, גם יסודות פיניקיים וכנענים, מספר על אלת כל הדברים, אם כל חי, אאורינומה, שהפרידה בין שמים לארץ (ראו: מהעקוב כנחש לישר כאל) . לאחר מכן פתחה במחול על פני הגלים. הרוח שנשבה הפכה לנחש שהפרה את המחוללת. אאורינומה הפכה ליונה והטילה ביצה שממנה בקע כל העולם כולו.

מזמור: על סף בית המקדש בשערי ירושלים בפתח הבריאה

מזמור: על סף בית המקדש בשערי ירושלים בפתח הבריאה

מזמור פד בספר תהילים מספר בכיסופי המשורר לאיחוד מיסטי עם האל ובשבח העליה לרגל למקדש בירושלים אשר מקרבת אותו להגשמת מאוויו. ירושלים נמשלת בפסוק זה לספל מלא רעל אשר כל מי שישתה ממנו, העמים הצרים עליה, העומדים בשעריה, הצובאים על פתחה, על סיפה, כדי לכבשה – ייפגע. הרגלים הפוסעות על הסף (פסע, סף) מקבילות לשפתים הגומעות משולי (סף) הספל. האויבים המאיימים על העיר מקרבים את שפתותיהם אל סף הספל. רוע הרעל מתמזג ברוע שותיו ומכריעם.

הענק יימיר (Ymir) והפרה אהודמולה (Audhumla) אשר הזינה את יימיר מחלב עטיניה

מיתוס הבריאה במיתולוגיה הנורדית

המיתולוגיה הנורדית לעולם לא הגיעה אלנו בצורתה השלמה אלא כאוסף של סיפורים ושירים שמהם ניתן היה לבנות נרטיב פחות או יותר אחיד. בדומה למיתולוגיה האירית, הידע שלנו על המיתולוגיה הנורדית (סקדינבית) הוא פרי עבודתם של מלומדים אשר אספו וליקטו את החומרים בתקופה הנוצרית, מאות שנים לאחר שהמיתולוגיה הנורדית הפסיקה להוות מקור השראה דתי. ככל שאנו מצפינים לעבר סקנדינביה, המחקר המידיבאלי של המורשת הפגאנית נהפך למהימן ומעמיק יותר.

עשרה מאמרות ועשרת הדברות (יתרו עג)

חז"ל אומרים לנו (אבות ה, א) כי: בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם; ובפרשת השבוע אנחנו קוראים את עשרת הדברות, שבתורה הם קרויים עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. האם יש קשר בין עשרת המאמרות לעשרת הדברות? וגם, מדוע הם קרויים בשמות שונים? הרי לכאורה, אמירות ודיבורים זה היינו הך, לא? מסתבר שלא ממש, אפשר לומר שאמירה מתייחסת למציאות ואף קובעת אותה, בעוד דיבור הוא עניין של הנהגה, או ליתר דיוק, מנהיגות (קהלת ח, ד): בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ, שִׁלְטוֹן; וּמִי יֹאמַר לוֹ, מַה תַּעֲשֶׂה. מכאן, מסיקים בחסידות, שעשרת הדברות תפקידן לנהל ואף לאפשר את קיום העולם שנברא בעשרת המאמרות. אבל האמת היא שהרעיון הזה מצוי כבר בחז"ל; על הפסוק בתהלים (עו, ט) מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין; אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה. שואלים חז"ל (שבת פח/א): אם יָרְאָה – למה שָׁקָטָה, ואם שָׁקָטָה – למה יָרְאָה?

שפת התנך כבבואת סיפור הבריאה

שפת התנך כבבואת סיפור הבריאה

עיסוקי בשפה העברית כמורה באולפן הביא אותי לכתיבת מחקר ארוך שנים על לשון המקרא שממנו עיבדתי את ספרי: שפת התנ"ך כבבואת סיפור הבריאה. כפל המשמעות אינו מאפיין את העברית בלבד. הבלשן הגרמני קרל אַבֶּל (1837-1906) זיהה תופעה זו במצרית עתיקה שבה אותה מילה ציינה שני מושגים מנוגדים. המילה כֵּן, למשל, פירושה היה חזק וחלש בעת ובעונה אחת. המצרים הקדמונים, לפי התיאוריה של קרל אבל, לא יכלו להבין את מושג הכוח בלי להשוות אותו לניגודו. התפתחות השפה ודובריה גרמה במשך הזמן להתפצלות המילים.

מחזיקי השלח

אחת מגרסות הבריאה המרובות הנמצאות בתנ"ך ממחיזה מאבק אלים שבו מבתר האל הבורא את ים התוהו הקדמוני המגולם בדמותה של חייה אימתנית, דמוית נחש. סיפור המתתה של המפלצת הימית, מיתוס קדום המשותף לרוב תרבויויות העולם, מקופל בקרבת שורשי הפעלים טָבַע, טָבַע ו-טָבַח. טָבַל ו-טָבַע רומזים למים הקמאים בעוד ש-טָבַח מספר על ביתור הדרקון ששכן בהם וגילם אותם (תוהו ובוהו=בו הוא ואותו הוא). סיפורו של הטבח הימי המכונן מרומז גם בקרבת המילים רָטֹב-בִּתֵּר (כמעט אנגרמות).

צחוק אברהם - מאת יצחק בנימיני

צחוק אברהם / יצחק בנימיני

בנימיני הוא מנהל הוצאת " רסלינג" ומרצה באוניברסיטאות על פסיכואנליזה ונצרות מוקדמת ויהדות. בעבר התייחסתי לשני ספרים שכתב " השיח של לאקאן "ו-" פאולוס והולדת וקהילת הבנים" –ספרים על החולשים על התחומים בהם הוא עוסק: פסיכולוגיה לקאניאנית והמפגש היהודי נוצרי. כעת יצא לאור ספרו החדש העוסק בפירוש חלופי חדש לספר בראשית. לא עוד פרשנות רבנית חרדית כמובן.

הנצפים ביותר