אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מבקרי ספרות


במקביל לצמיחת הכמותית של מספר הכותבים,קפצו הרבה אלמונים על ההזדמנות להתפרסם כמבקרים, אף שהינם חסרי הכשרה כלשהי בתחום השיפוט הספרותי.

השיפוט הספרותי לסוגיו

שתי תופעות המשלימות זו את זו התרחשו בתרבות העברית בעידן המחשב: כל מי שמחשב ברשותו מנסה את כוחו בכתיבה ומתאמץ לצרף לעצמו את התואר "סופר" והתוצאה ניכרת במספר המוגזם של הכותרים אשר נדפסים אצלנו ללא סינון ולרוב בלי בקרת איכות כ"ספרות מקור". מאחר שבמקביל לצמיחת הכמותית של מספר הכותבים ומספר הכותרים החדשים גדל גם הביקוש לתגובה שיפוטית עליהם, קפצו הרבה אלמונים על ההזדמנות להתפרסם כמבקרים, אף שהינם חסרי הכשרה כלשהי בתחום השיפוט הספרותי.

יוסף אורן: ריאיון עם החוקר ומבקר הספרות

יוסף אורן, זכה פעמיים בפרס הביקורת על שם מרדכי ברנשטיין (ב- 1981 וב-1989) וכן זכה בפרס היצירה מטעם ראש הממשלה. ספריו האחרונים "סוגות בסיפורת הישראלית", "משבר ערכים בספרות הישראלית" ו"משמרות בסיפורת הישראלית" היו שיאים של כתיבה מעמיקה ולמדנית לאורך שנים.

שאול טשרניחובסקי: עשר השנים הראשונות - הביקורת השלילית

שאול טשרניחובסקי

אביב עקרוני / על כפות המאזנים, הוצאת עקד 2007

אביב עקרוני / על כפות המאזנים

האידיאה והספרות – כלים שלובים. על ספרו של אביב עקרוני "על כפות המאזנים", עקד, 2007אסופת המאמרים של אביב עקרוני היא הזדמנות למסע מרתק בעקבות מבקר ספרותי, מסע בנתיבים של התבוננות בגוונים שונים של הספרות העברית והספרות הכללית, ומעבר לכך – פרקים של הגות מקורית בנושאי יהדות וחינוך.

כשמבקר לא מסתדר טוב עם ההיסטוריה

ביקורת ספרותית עשויה ללמד אותנו לפעמים על התחבטויותיו של המבקר יותר מאשר על הספר שבו מדובר.

יורם ברונובסקי / ביקורת תהיה

ורם

יורם ברונובסקי / ביקורת תהיה, רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית. עורך: דויד וינפלד. הוצאת כרמל

מה נשמע בבית. אדם ברוך. הוצאת דביר

אדם ברוך / מה נשמע בבית

אדם ברוך הוא אחד מאנשי הרוח החשובים והמשפיעים ביותר על חיי המחשבה בארץ. כעיתונאי כתב ניתח והאיר בדרך המיוחדת לו כמה וכמה תופעות ואנשים שנויים במחלוקת בחיינו. כשכתב על אמנות הכתיר אמנים לחשובים כשהתייחס אליהם בחיוב. בכתיבתו המציא כמה וכמה מטבעות לשון כמו "גיבור תרבות" או למשל "סוכן זיכרון" - אחד מהמטבעות שטבע לאחרונה ודרכה הוא מנתח מי נדון לשכחה ומי נידון לזיכרון ולמה.

איש החרב: על גבריאל מוקד

"אינני איש חרב', אמר איש החרב, 'הראוי לנהל קרב כזה. אינני איש חרב,' אמר איש החרב, 'המתאים להתחיל קרב כזה...עתה עוצבו תנאי הקרב לרעתי. באורח שרירותי ייסרו אותי. למעשה קברו אותי, עוד לפני מותי, מופקרות עיניי אל ברק השמש. אמש יכולתי להרתיע את כל ההמון שלפני. עיניי לא היו מסונוורות. חיכיתי לאות. שוט התבוסה לא הונף על גווי...מובן שאינני נביא. אינני יודע אם אובס. אולי ההפך. אולי אראה את ההמון נס..."("איש החרב", ואריאציה מ-1963, "ואריאציות", ע' 23)

תיבת הזמרה: שיחה עם פרופ זיוה שמיר

לפני כמה ימים בעת שהשכבתי את ילדיי הקטנים לישון נטלתי לחדר הילדים את ספרה של פרופ' זיוה שמיר "תיבת הזמרה חוזרת". ענת שכבר בקיאה בקריאה ביקשה להחזיק את הספר בעצמה ואף להקריא לנו שיר מחורז. עידן שכב על המיטה עייף פיהק ולא בדיוק התכונן למופע תיאטרלי. אבל אני האמת, לא יכולתי לוותר על הקריאה, או שמא רציתי להחיות משהו מעולם שאבד.בהתלהבות רבה שוררתי על האפרוח העשירי. משסיימתי להקריא הבטתי בילדיי, ולא נותר אלא לזהות פליאה, אולי אף התרגשות. השפה, החריזה והסיפור ריתקו אותם.סיימתי בהבטחה שיהא המשך, יש עוד כמה שירים לשורר. הספר שאינו ספר ילדים עבר אצלי הסבה בשל הטקסטים המלווים את המחקר.

החיים והספרות / מרסל רייך רניצקי

החיים והספרות / מרסל רייך רניצקי

אין ספק שלרייך יד קלה בכתיבה. הוא מספר מרפרף על מאורעות. לא מסביר ולא מעמיק. נותן לקורא להסיק את מסקנותיו הוא. בין אם זה על החיים בגטו וורשה, בפולין הקומוניסטית או בגרמניה.

השוליים המסורסים של הספרות העברית

האם ניתן להבחין בבירור בין המושגים מרכז לשוליים, תרבות ותת-תרבות? או שמא מדובר בהגדרות שאינן מתארות שוני תוכני וערכי, כפי שטוען האמן רב-תחומי אבי פיטשון במאמר שפורסם בכתב העת רסלינג (רסלינג 2, 1996, "חכים ביי, אזורים אוטונומיים ארעית") — אלא בעיקר בהבדלי פילוח השוק בקרב צרכני התרבות? פיטשון סבור ששוליים מוזיקליים, למשל, אינם אלא מִחזור מוצרים מוגדר יותר, ממוקד יותר וקטן יותר, כאשר סוכני תרבות כמו ה-mtv וחברות התקליטים הגדולות הפכו את האסתטיקה המחתרתית ל"לוּק" — צורה מרוקנת מתוכן המיועדת לצרכן הפוסט-מודרני, המחליף זהויות כזיקית.

הנצפים ביותר