אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תרבות עברית


בניין אליעזר בן יהודה - המטה הראשי של האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה לאסון עברי

מבין שלושים ושניים חברי ועד האקדמיה ללשון עברית, יש 27 פרופסורים, גברים, ד"ר אחת, סופר ידוע ושני עורכים. ונעמי שמר. כי אם כבר עלה תאנה יחצ"ני לממסד שובניסטי, חסר מעש, חסר דמיון ומיותר, אז שיהיה עלה תאנה חינני שיודע/ת לנגן על פסנתר. אני במקומה, הייתי מסרבת להיות שם. זו לא מחמאה להיות חברה במועדון הזה, זה נראה יותר כמו עלבון צורב.

דרקון

הקרנבל בביצה האולימפית חלק ב

המשך מחלק א: גיא פינס: הביצה, הכוכב והשטיח האדום חלק א. התבוננות ב"ערב טוב עם גיא פינס" מבעד למושג הקרנבל עפ"י פיסק, מאפשרת להבנות את משמעותה במונחים סטרוקטוראליים,דרך ניתוח מיקומה הסינטגמטי של התכנית בלוח השידורים, ודרך ניתוח תכני התכנית ההופכים את המערך הבינארי המקובל של סדר יום חדשותי. מבחינה סינטגמטית, תכניתו של פינס היא "אי" הניצב בים של תכניות אקטואליה: סדר הצגת הנושאים השונים בתוך מהדורת החדשות ותכניות האקטואליה, כמו גם הזמן המוקצב לכל נושא, הם פרי תפיסת החשיבות היחסית של הנושאים השונים, הנגזרת בעיקר מתוך האקלים החברתי, המצע האידאולוגי וציפיות הצופה.

גיא פינס: הביצה, הכוכב והשטיח האדום חלק א

גיא פינס: הביצה, הכוכב והשטיח האדום חלק א

ניתוח הקרנבל בביצה האולימפית של גיא פינס. מטרת המאמר הנוכחי היא לבצע קריאה מיתית של התוכנית "ערב טוב עם גיא פינס". בפרפרזה ישראלית, מאמר זה מבקש להציע פרשנות העוברת ממלאכת הסיפור הרומנטי לאור הנר, דרך הנראטיב הקולקטיוויסטי והמגוייס לאור המדורה ועד לאור הטלוויזיה והלפטופ הזעיר בורגנים. בחלק הראשון אתאר את המישור הדנוטטיבי של "ערב טוב עם גיא פינס" ומיד לאחר מכן בחלק השני אצביע על רכיבי המיתוס: אראה כיצד האמפריה האמריקאית היא הדופק של פורמט התכנית. חלק א.

מכתב לעופר שלח: הערות נוספות בעקבות כנס השדולה בכנסת למאבק על נפשה של הספרות

הנדון : הערות נוספות בעקבות כנס השדולה בכנסת למאבק על נפשה של הספרות, על נפש התרבות. מכובדי, הגעתי בשעה תשע וחצי כפי שביקשתם לכנס השדולה למען התרבות בכנסת, אך גיליתי שיש תור של כמאתיים אנשים לפני השער. כמה מוזמנים ובהם עו"ד אלי זוהר צלצלו אליך או לוועדה, והשומר בשער צדדי הכניס שבעה אנשים בלבד. היה ברור, שאם עלינו לחכות את כל התור נגיע כנראה רק בשעה אחת עשרה ואולי אחרי זה – וכל הסיפור נראה אבוד.

דירה להשכיר / לאה גולדברג

חייה ויצירתה של לאה גולדברג - חלק ב

כמו לכל ז'אנר ספרותי שעסקה בו, התייחסה לאה גולדברג גם לכתיבתה לילדים בכובד ראש. כבר בגיל 16 כתבה ביומנה כי הכותב לילדים צריך להאמין בכל מילה שהוא כותב ולא 'להתיילד'. ספריה ושיריה לילדים התמקדו בנוף הארץ והטבע, בהתיישבות העובדת ובילדים העמלים, והם מלאי חן, אהבה וחום לילד הרך ולנער, אופטימיות והזדהות עם עולם הדמיון של הקטנים - עולם המשלים את המציאות. דומה שאת כל הרכות ואת כל ההומור, שהיו חבויים באישה חמורת סבר זו, היא כיוונה אל הילדים וכתבה, כידוע לכול, כמה מהיצירות הקלסיות האהובות ביותר בספרות הילדים העברית.

לאה גולדברג (1911-1970) בשנת 1946

חייה ויצירתה של לאה גולדברג - חלק א

פענוח אישיותה ויצירתה של לאה גולדברג זכה לתנופה מחודשת לאחרונה, במלאת מאה שנה להולדתה. הדמות המורכבת הזו הצליחה בשישה עשורים לכתוב בכל ז'אנר אפשרי כמעט: שירים - מסונטה עד לבלדה, רומן ורומן-מכתבים, ממואר ('פגישה עם משורר'), סיפורים ומחזות, יצירות לילדים, תרגומים משלל לשונות, חרוזים לעת מצוא, ביקורות תיאטרון, מחקרים ועוד – וזאת בצד עריכה ספרותית, שהשתקפה בה השכלה אוניברסלית יוצאת דופן. אריאל הירשפלד כינה אותה 'אימפריה של איש אחד'. שירי האהבה שלה וחטיבת הסונטות הם המוכרים והאהובים ביותר בשירתה. זוהי המשוררת המולחנת ביותר בשירה העברית.במהלך השנים פגשתי בה בצמתים שונים, כילדה וכסטודנטית, כידידה של אימא שלי וכקוראת נאמנה.

הרהורים על קריסת התרבות העברית

אין צורך לומר שמדינת ישראל היא המדינה שדאגה לטפח מראשיתה את חיי התרבות ואת העשייה למען השפה העברית. זה כלל בניית תיאטראות שבהם דיברו השחקנים בעברית לראשונה מבחינה היסטורית. זה כלל גם בניית ספריות שבהן שוכנו ספרים רבים בעברית לראשונה כעבור אלפי שנות גלות

תרבות היהדות החילונית – הגות חדשה בישראל

כבר זמן שמעסיקה אותי השאלה מהו אותו זרם מחשבה המכנה עצמו "יהדות חילונית" לכאורה "יהדות חילונית" הרי זה דבר והיפוכו. כבר אמר רס"ג "אין אומתנו אומה אלא בתורתה" והיהדות, עיקר מהותה הוא היותה דת. ואם תרצה לומר שהיהדות היא היא תרבותם של היהודים, מה החידוש בתנועת "היהדות כתרבות"? כך היה תמיד. לפיכך, שמחתי על ההזדמנות שנקרתה לידי לברר שאלות אלו באמצעות הספר "תרבות היהדות החילונית – הגות חדשה בישראל" שערך יעקב מלכין.

הספר הראשון בסדרת המיסתורין בהוצאת מ.מזרחי. 1960. איור מ.אריה.

מ. מזרחי: 50 שנה של מולות

המו"ל הוותיק מאיר מזרחי חוגג בימים אלה חמישים שנים לקיומה של הוצאתו, אחת ההוצאות הפרטיות הותיקות ביותר שעדיין שרדו. הוא חוגג בהוצאתן מחדש של סדרות הקומיקס המפורסמות שלו משנות השבעים והשמונים, בכיכובם של גיבורי המערב הפרוע טקס ו-זאגור ושל איש הג'ונגל טרזן ומוציא לאור גם חוברות חדשות בסדרות, שלא ראו אור בעב

הנצפים ביותר