אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ביקורת ספרותית


אשת הפיראט היהודי / אילן שיינפלד, הוצאת: כנרת זמורה ביתן

אשת הפיראט היהודי / אילן שיינפלד

זהו רומן היסטורי מרתק, כתוב כסיפור אגדה והשפה של אילן שיינפלד ממכרת בליריותה והקורא לא רוצה שהסיפור ייגמר. ואכן. לבסוף מסתיים הספר אך לא הסיפור. אילן שיינפלד רומז שעוד יהיה לו המשך

חרפות וגדופים / אמילי נותומב, הוצאת עם עובד

חרפות וגידופים של אמלי נותומב

הספר הקצר מסדרת "פרוזה אחרת" של עם עובד, יעיל, קומפקטי ולא רק מבחינה חיצונית. תוך 161 עמודים בלבד נפרשת בפנינו כל העלילה, וההיקף הקצר יחסית מעניק לרומן איכות מהודקת. אפשר לקרוא במהירות, בדרך, בין התחנות באוטובוס, בנשימה אחת קצרה.

דיונות החול של פריז / עדנה שמש

דיונות החול של פריז / עדנה שמש

מבקרת הספרות והסופרת עדנה שמש היא פרנקופילית מושבעת ולכן אין פלא שהרומן הראשון שלה (שהוא, ליתר דיוק, ספרה השני) מתרחש בעיר האורות. זהו מותחן פסיכולוגי המספר את סיפור חניכתו של אלבר, מהגר יהודי צעיר, שבא לעזור לדודו מרדוך בחנות הירקות שלו ברובע המארה. הדוד משכיר לו גם דירה קטנה, לא רחוק. פדינה, אמו של אלבר, מאחת המשפחות היהודיות האחרונות שחיות עדיין בכפר קטן במגרב, בשולי המדבר, על גבול דיונות החול, שולחת אותו אל אחיה כיוון שאין עוד פרנסה ואין עוד עתיד במקומם. לאלבר, שנקרע מעולמו המוכר, ממשפחתו ומאהבת נעוריו - מריז, נכונו חיים חדשים בעיר הגדולה ועבודה קשה בחנות הירקות של דודו.

מעבר מנדלבאום / דליה כהן-קנוהל

דליה כהן-קנוהל בוחרת לספר בספרה השני סיפור ביוגרפי-דמיוני על דמותה של ז'קלין כהנוב, מי שבמובנים רבים בישרה את השירה המזרחית בראשית ימיה של ישראל, ומי שסימלה מיזוג של תרבויות.

שלג / אורהאן פאמוק

שלג / אורהאן פאמוק

קא מגיע לאיסטנבול בעקבות הלווייתה של אימו, הוא נשלח לקארס מטעם עיתון מאיסטנבול כדי לכתוב מאמר על הבחירות המקומיות וכדי לחקור את התפשטות מקרי ההתאבדות של נשים וילדות בעיר. קא מקבל תעודת עיתונאי מחברו, מעיתון באיסטנבול שמזוהה עם השמאל ועם החוגים האינטלקטואלים כדי שיוקל לו להסתובב בעיר ולשאול בלי שיחשדו בו כמרגל. העיתון הזה לעיתים מפרסם ידיעות שעדיין לא קרו, אך בעתיד הן יקרו. קא עתיד לגלות שההתאבדות נעשית בשל לחץ של סמכויות בבתי הספר כדי להסיר את המטפחות בכיתות.

אש זרה / עמוס אריכא - אדריכלות ספרותית

אש זרה / עמוס אריכא - אדריכלות ספרותית

אני קורא ספר עב כרס כזה (487 עמודים!), וכל כך למה? משום שכתב אותו עמוס אריכא. כעמוס אריכא הוא לא רק סופר – הוא "מוסד": הידע שלו בתחום הפלילי, הבילוש והריגול הוא ממש ידע אישי – הוא שירת שנים רבות במשטרה, והשתחרר בדרגת סגן-ניצב. הוא ביקש להשתחרר, למרות שהציעו לו תפקיד חלומי והעלאה בדרגה, כי הוא רצה להתמסר ליצירה. והיצירה של עמוס אריכא היא מגוונת להדהים: הוא כתב עשרות ספרים, שחלקם היו לרבי מכר בארץ ובחו"ל, ורבים מהם בשמות בדויים, פרסם מחזות לילדים ולמבוגרים. הוא למד פנטומימה אצל המאסטרים הצרפתים, והופיע עם מיטב הכישרונות בארץ.

על שתי רגליים וכנפיים / עבאס קזורני

על שתי רגליים וכנפיים / עבאס קזורני

זהו ספר אוטוביוגרפי מאירן, המלמד אותנו חוויות של ילד בזמן המלחמה, ילד עם המון תושייה ואומץ שעוזב לבדו את ארץ מולדתו ואת הוריו מולידיו, ילד בן תשע בלבד שלומד מהי הסתגלות, שלומד על בשרו שזרים גמורים מוכנים לעזור לו ואילו קרוביו מתנעים ממנו, שמתבגר מהר ומרשה לעצמו לגחך כששומע ילד בגילו מתבכיין שלא קנו לו שוקולד..

מטאטא הרחוב / אליוט פרלמן

מטאטא הרחוב / אליוט פרלמן

בספר יש כמה עלילות, שבסופו של דבר מתחברות. אולם לא כל החיבורים נתפרים יפה, ולא כל העלילות חשובות. וגם אם "נוריד" אותן זה לא יפגום בנאראטיב. כי למרות כל עלילות המשנה זהו סיפורם של ויליאם לאמונט ואדם זיגנליק ואיך חייהם של השניים, האחד שחור אסיר לשעבר החי בניו יורק והשני יהודי פרופסור להיסטוריה במלבורן, נשזרים אחד בשני תוך האזנה ושמיעת עדויות של ניצולי שואה.

קולום מקאן / טרנסאטלנטיק

קולום מקאן / טרנסאטלנטיק

מקאן כותב על דבלין (ואירלנד) ועל ניו יורק, העיר שבה נולד והעיר שבה חי כיום, בהתאמה, דרך הדמויות בספר. זהו בעצם סיפור על מעברים, על גבולות והאומץ וההעזה לחצות ולעשות, ההעזה שבלהיות חלוץ אם בחציית היבשות ואם בחציית לאומים, מגדרים, צבע ומעמד. למעשה חוזר מקאן לאותם חומרים ואלמנטים מספרו הקודם, יסתובב לו העולם הגדול. גם בספר הקודם המוטו שהנחה את הנרטיב היה האומץ והעזה – זה מתחיל בהעזתו של הלוליין להלך על חבל בין שני מגדלי התאומים, וממשיך באומץ שבפעולותיהן של שאר הדמויות בחייהן הפרטיים ולאו דווקא ביכולת שלהן לשנות את פני ההיסטוריה. גם הספר יסתובב לו העולם הגדול התחיל עם סיפורם של שני אחים אירים שאחד מהם הגיע לארצות הברית.

ניצבת / א.ב. יהושע - בשנה הבאה בירושלים

ניצבת / א.ב. יהושע - בשנה הבאה בירושלים

ספרו של אברהם ב' יהושע – ניצבת (2014) – הוא ספר נעים, אינטימי ונינוח המתחשב להלכה בקוראים של ימינו, ולכאורה אינו מחלק להם אגוזים קשים לפיצוח. בדרך-כלל כתיבתו של יהושע זרועה בחידות-אתגר אלֶגוריסטיות עם מובלעות של רֵאליזם ועם רגעים של טירוף סוראליסטי ואבסורדי, פרי הדמיון הפרוע. ברומן ניצבת העיסוק בשִׁגרה היום-יומית, הטריוויאלית למראה, כובש את חזית הספר, עד כי באתר הספריה של מנחם פרי נכתב שספר זה מתמקד בעולם האישי-הפרטי, ו"לוקח פסק-זמן מהעיסוק במצב הישראלי".

מאיר שלו: שלושה סיפורים ב-שתיים דובים

מאיר שלו: שלושה סיפורים ב-שתיים דובים

את ה"שטיק" הספרותי הזה – פיזור פיתיונות הרומזים לקורא על אירועים דרמטיים שיסופרו לו בהמשך, כדי שימשיך בקריאה – הפעיל מאיר שלו גם בספריו הקודמים, אך בספר הנוכחי השתמש בו בתכיפות רבה יותר ובעזרת נתחים גדולים ועסיסים יותר. הקורא היה מזהה בעצמו, שלפניו שלושה סיפורים שהקשר ביניהם רופף, אילו מיקם מאיר שלו את פרקיהם בחטיבות נפרדות שאותן היה מציב בסדר כלשהו זה אחר זה. אך לא כותב כמוהו יסתכן בהחלטה פשוטה כזו, גם אם היא ההגיונית והיעילה יותר, ויחמיץ הזדמנות להשתמש ב-קונץ (תחבולה מורכבת שמצטיירת כמעשה קסם).

תל אביב / יאיר חסדיאל

תל אביב / יאיר חסדיאל

אף ששם הספר וגם תוכנו מתקשרים למשגשגת בערי מדינת ישראל, מתוארת בו תל-אביב כעיר נטושה ומתפוררת, שכיום נותר בה מיעוט יהודי, המורכב בעיקר מזקנים וקבצנים, וגם הוא מסתגר בשכונותיו הדלילות מפחד פגיעתם של הצעירים מיפו הערבית, שהם אדוני הארץ מזה שנים. לפנינו דיסטופיה* המספרת כי לא רק שהמדינה היהודית לא נוסדה בשנת 1948, אלא שכל ההשקעה של הציונות בארץ-ישראל ירדה לטמיון. יהודים שעלו לכאן נטשו את בתיהם ואת עסקיהם וחזרו לארצות מוצאם באירופה וחידשו בהן את הגלות.

אותו הים /  עמוס עוז - עמוס עוז: הביוגרפיה השירית

עמוס עוז: הביוגרפיה השירית

מאמר זה הינו פרק ממחקר על תחום שעדיין לא נחקר ביצירתו של עמוס עוז: זיקתו המיוחדת לסוגה השירית בספרות. אהבה לשירה היא אהבה הנרכשת עם השנים. ועמוס עוז עצמו חושף עובדה זו בשלושת כרכי החטיבה האוטוביוגרפית, שהשלים במהלך המעבר מהמאה ה-20 למאה ה-21, והם: "אותו הים" (1999), "סיפור על אהבה וחושך" (2002) ו"חרוזי החיים והמוות" (2007)*. כדי שהעדות על צמיחתה של אהבתו לשירה תהיה רצופה, יוצגו פרטיה לא על-פי מועדי הופעת ספריו אלה של עמוס עוז, אלא בהקבלה לביוגרפיה שלו.

ציור מאת מודליאני

אל הרופא / עגנון: נגלגל יחדיו בעדשים חלק שני

אל הרופא / עגנון: נגלגל יחדיו בעדשים חלק שני. כל פרשני היצירה תהו על חידת זהותו של מר אנדרמן, איש העולם הרחב הפוגש את המספר באקראי, בדרך אל בית הרופא, ומעכבוֹ מלהגיע בזמן אל הרופא. היו שראו בו יצור שטני שהגיע מעולם התוהו – מעולם המתים – ומאחר שיש לו אב, הרי שהוא "בכור שטן". אכן, אפשר לדרוש את שמו בהתאם להוראתו באנגלית (under), ולראות בו שטן העולה מן השאוֹל ושב "מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ" (איוב א, ז). הלל ברזל ראה בשם העיר "בורדוי" רמז ל"בור דוי", דהיינו לגיהנום.

עגנון על שטר הכסף

אל הרופא / עגנון: נגלגל יחדיו בעדשים

כותרת סיפורו של עגנון "אל הרופא" בנויה במתכונת הכותרת האופיינית לאותם משירי הלל והודיה המכוּנים בשם "אוֹדה" (ode), וראו כותרתו של ביאליק "אל הציפור", כותרתו של טשרניחובסקי "לשמש", או כותרתו של אלתרמן "אל הפילים". מאחר שהסיפור פותח בתיאורם של שני בני משפחה חולים – אב קשיש ואחות צעירה – מאליה מתעוררת הציפייה לתפילת הודיה לאל שבשמים. אולם מתברר שאותו רופא שאל ביתו מוּעדות פניהם של המסַפר ואשתו, אף לא טרח כלל עדיין (או שמא ניסה ולא הצליח) לאבחן את טיב מחלתם של שני החולים המוטלים בבית על מיטת חוליים.

חורף  קיץ מאת שי פניגר. הוצאת מטר. 360 עמ'

חורף קיץ / שי פניגר

לא מעט סיפורים שהגיבורים בהם צעירים מתמודדים עם יתמותם. בדרך כלל מישהו מספר עליהם. קול חיצוני, של הסופר, של מכר. בספר הזה הקול המספר הוא של אורי, אורי במלרע, אור שלי, לא אורי. בסיפור, כבר מהמשפטים הראשונים שלו, הוא מספר על חזרתו לבית ספר אחר שבעה על אמו. הוא מתנהג במוזרות, כדרכו האישית, קיפוד ובועט בסביבה, כאילו יש רק דרך אחת מקובלת ליתום להתנהג אחרי מות אמו. כאילו כלום לא קרה. או להיות מסכן מעורר רחמים, כאילו אין לו עוד דברים קבורים בתוכו ההופכים אותו לשונה בעל התנהגות שונה.

המסאית עזה צבי בשוק מחנה יהודה, דצמבר 1994. צילום: בלפור חקק

רוּח עזה

חוקרת הספרות, המסאית והמתרגמת עַזָּה צְבִי הלכה לעולמה. הייתה תחושה במותה שהיא מן המעַט עלֵי אדמות שממַעטים את עצמם. ולכן שמה ידוע למעטים. לאנשי הספרות זכורה עזה (עַזְקָה, בפי חבריהָ), כמי ש"גילתה" את המשוררת זלדה (ב-1966) והביאה אותה אל קדמת הבמה הספרותית (היא פרסמה מאמר על שירת זלדה ב"חדרים", (4) 1984). לאנשי התיאטרון היא מוּכֶּרת כמתרגמת של מחזות, כחוקרת תולדות התיאטרון מעצם היותה בתו של השחקן רפאל צבי ושל השחקנית והתפאורנית חיה אלפּרוביץ, ממייסדי תיאטרון "הבימה". הכּרתי אותה אישית לאחר מותו של הסופר והמשורר פּנחס שדה ז"ל (29 בינואר 1994).

שירה והתגלות - מאת הלל ברזל

שירה והתגלות - עיון בספרו של פרופסור הלל ברזל

הלל ברזל יוצא מחוויות נבואיות במקרא, יורד לשורשיהן, ומפלס דרכו בשירה העברית לדורותיה – ואנו נפעמים מגילויי שירים שהרטיטו את לבבנו, השיר של שלונסקי שנקרא בפירוש כך – התגלות – שירים של ביאליק שיש בהם התפעמות של חוויה נבואית, השיר 'זוהר', שירים של אלתרמן בקובץ 'שירים משכבר', השיר ' הולדת' של אמיר גלבוע שרבים משיריו נוגעים בתורה החסידית. וכך אנו מגיעים לשיר של לאה גולדברג 'והוא האור, השיר של זלדה 'הכרמל האי נראה'.

במקביל לצמיחת הכמותית של מספר הכותבים,קפצו הרבה אלמונים על ההזדמנות להתפרסם כמבקרים, אף שהינם חסרי הכשרה כלשהי בתחום השיפוט הספרותי.

השיפוט הספרותי לסוגיו

שתי תופעות המשלימות זו את זו התרחשו בתרבות העברית בעידן המחשב: כל מי שמחשב ברשותו מנסה את כוחו בכתיבה ומתאמץ לצרף לעצמו את התואר "סופר" והתוצאה ניכרת במספר המוגזם של הכותרים אשר נדפסים אצלנו ללא סינון ולרוב בלי בקרת איכות כ"ספרות מקור". מאחר שבמקביל לצמיחת הכמותית של מספר הכותבים ומספר הכותרים החדשים גדל גם הביקוש לתגובה שיפוטית עליהם, קפצו הרבה אלמונים על ההזדמנות להתפרסם כמבקרים, אף שהינם חסרי הכשרה כלשהי בתחום השיפוט הספרותי.

אהרן מגד: חסד החיים'אהרון מגד: חסד החיים' – דיוקנו של בן הארץ כסופר עברי / נורית גוברין

דיאלוג עם הספרות העברית, עם הזהות שלנו

לנורית גוברין יש דרך מחקר ייחודית מאד – ונחשפנו לה כבר בספרה 'קריאת הדורות'. מחקריה הולכים בעקבות קו עקבי וברור – ולפי שיטתה, הספרות העברית לא נוצרה בחלל ריק, בבחינת יש מאין. היא מאמינה, כי סיפורים ושירים אינם עומדים לעצמם, אלא אחוזים בחיי מחבריהם ובענפי יצירתם השונים וניזונים מן הרקע ההיסטורי והגיאוגרפי, החברתי והאידיאולוגי, שבו נוצרו - והם חוליות במסורת ספרותית יהודית וכללית. גם בספרה 'חסד החיים' אנו מוצאים היצמדות של פרופסור גוברין לגישה המורכבת הזו – והתוצאה מרתקת ועשירה מאד.

המסע המופלא אל הכוהן יוחנן

העיתונאי הבריטי ניקולאס ג'אבר יצא במסע אל אתיופיה שמטרתו הייתה להשלים מסע שנערך לפני יותר משמונה מאות שנה של שליח האפיפיור בעקבות מלך מסתורי "הכוהן יוחנן". עקבותיו של השליח נעלמו. וגם המלך נשאר מסתורי כשהיה. ג'אבר יצא למצוא את אותו מלך מסתורי ולתת לו לבסוף את מכתב האפיפיור באיחור קל של יותר משמונה מאות שנה.

סרוויס צ'כי/ יעקב שבתאי

על הכותרת

הנצפים ביותר