אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

התקופה הרומית


יהדות מצרים: שלבי היווצרותה של התפוצה היהודית במצרים

יהדות מצרים: שלבי היווצרותה של התפוצה היהודית במצרים

התפוצה היהודית במצרים הייתה קטנה ובניגוד לתפוצה הגדולה בבבל לא מלאה תפקיד תרבותי בעולם היהודי. ראשיתה של התפוצה היהודית במצרים הייתה בימי המלך המצרי פסמתיך ה- 2 . באגרת אריסטיאס סופר שצבאו של המלך המצרי כלל שכירי חרב יהודים שהתגייסו לצבא המצרי. כנראה, שעוד לפני חורבן ממלכת יהודה היו יהודים שהיגרו למצרים בשל קשיי פרנסה. הם השתתפו במלחמתו של המלך המצרי בכושים ולאחר מכן הוקמה ביב מושבה צבאית יהודית שתפקידה היה להגן על גבולה הדרומי של מצרים מפני הכושים. כתובת יוונית מאבו סימבל מאשרת שבחילו של מלך מצרים היו גם שמיים.

הכפר הפלסטיני יטא היה בעבר הכפר היהודי יוטה

הכפר הפלסטיני יטא היה בעבר הכפר היהודי יוטה

האם תושבי הכפר יטא הפלסטינים הם יהודים? הכפר הפלסטיני יטא שוכן בדרום הר חברון, 9 ק"מ דרומית לחברון. מספר תושביו מגיע לכ-45,000 . האתר של יטא / יוטה היה מיושב מהתקופה הכלכוליתית. רק 2 חמולות מתוך 6 נימנות על שבט המחאמרה. כבר 2 בניו של היהודי מחימר היו בנים לאם לא יהודיה. צאצאי שבט המחאמרה לא שמרו על יהדותם ובשלב מסויים התאסלמו, מרצון או מאונס. לא ידוע מתי בדיוק ארעה ההתאסלמות, אבל ברור שהיא ארעה בתקופה העות'מאנית. סביר להניח, שכשם שהם לא שמרו על יהדותם, הם גם לא נמנעו מנישואים עם תושבי המקום.

חורבת עתרי

הכפר עתרי היה כפר יהודי עד מרד בר- כוכבא

המאמר מוקדש לאבות אבותינו שנהרגו בקרב, נרצחו, או נמכרו לעבדות ע"י הכובש הרומי. הארכיאולוגים בועז זיסו ואמיר גנור ערכו בחורבת עתרי חפירות בשנים 1999 – 2000. הם חשפו כפר יהודי שהתקיים בין המאה ה- 4 לפנה"ס ו- 135 לס'. הכפר עתרי נמצא בשפלת יהודה בין עמק האלה לנחל גוברין, כלומר בדרך בין בית שמש לבית גוברין. הכפר נוסד בתקופה הפרסית, במאה ה- 4 לפנה"ס ע"י עולים שעלו מבבל בעקבות הכרזת כורש מ- 538 לפנה"ס, שהתירה לגולי בבל לחזור ולהתיישב בארץ. הממצא הקושר את תושבי הכפר לעולי בבל הוא מטבע שנטבע בבבל ונמצא במקום.

תגלת פלאסר

טורען/ תורען: הכפר הערבי היה בעבר כפר יהודי

הכפר הערבי טורען נמצא בבקעת טורען בגליל התחתון, כ- 4 ק"מ מצומת גולני. בקעת טורען משתרעת מדרום להר טורען, שגובהו 548 מ' מעל הים. הכפר מנה 12,406 נפש ב- 2011, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים. רוב הנוצרים הם יוונים- קתולים ומיעוטם יוונים- אורתודוכסים. צפונית- מערבית לכפר יש מעיין. מי המעיין יוצאים מניקבה בסלע. בכפר יש 2 כנסיות ושני מסגדים. פירוש השם בארמית הוא: טור – הר ו עאן – צאן. בעבר היה שם כפר יהודי בשם זה והערבים שמרו על השם העברי.

יודפת

יודפת הייתה יישוב יהודי – סמל לגבורה במרד הגדול

יודפת נמצאת בגליל התחתון, צפונית לבקעת נטופה, על רכס יטבת. יודפת כיום היא מושב הנמצא בשלבי מעבר למבנה של יישוב קהילתי. היא הוקמה ב- 1958 ע"י גרעין "יובלים", שהיה מורכב מילידי הארץ ועולים מארה"ב, קנדה ואנגליה. הם שאפו להגשים את חזונו של ד"ר יוסף שכטר, שדגל בהקמת קהילה המשלבת יהדות עם תוכנית להתפתחות רוחנית אישית. באתר בו שוכנת כיום יודפת הייתה עיר מקראית בשם יטבת. עפ"י המשנה הייתה יוטבת עיר מוקפת חומה בימי יהושע בן נון. בתל בחרבת ג'פאת, היא יוטבה, נמצאו חרסים מהתקופה הכנענית ומראשית התקופה הישראלית

פסיפס בית הכנסת ביפיע, המאה הרביעית לספירה

יפיע הייתה עיר יהודית כ- 2000 שנה

יאפא, היא יפיע היהודית, היא כפר ערבי בגליל התחתון, דרומית- מערבית לנצרת, שמספר תושביו כ- 16,600 . הכפר הוא כיום חלק מהתחום המוניציפלי של נצרת. 2/3 מתושביו הם מוסלמים ויתרם נוצרים. פירוש השם העברי יפיע הוא מקום הבולט בהדרו, אבל זה היה גם שמו של מלך לכיש בימי יהושע. חפירות בתל הקדום של יפיע, הנמצא באזור הכנסיות של הכפר יאפא הערבי, הוכיחו שהמקום היה מיושב מתקופת הברונזה התיכונה ואילך.

הורדוס כובש את ירושלים

הפקעת אדמות מיהודים תחת הכיבוש הרומי

הפקעת אדמות מיהודים והעברתן לבעלות נוכרים תחת הכיבוש הרומי (63 לפנה"ס – 140 לס' ). הפקעת הקרקעות ע"י השלטון הרומי הייתה משלושה סוגים: הפקעה לצורך סיפוח שטחים לטריטוריות של ערי הפוליס. אחוזות הקיסר. הפקעת קרקעות לאחר דיכוי המרדידות ב- 70 לס וב- 135 לס'. תחת השלטון ההלניסטי נבלמה התפשטות היהודים בארץ. כתוצאה ממדיניות זאת הייתה הגירה מהארץ של עודפי האוכלוסייה היהודית.

הגליל

היהודים בגליל עד העלייה לארץ במאה ה- 19 חלק א

בגליל שרדה אוכלוסייה יהודית עד התחדשות העלייה לארץ בשלהי המאה ה- 19: חלק א'. הגליל הפך לישראלי בעקבות כיבוש הארץ ע"י השבטים הישראליים שברחו ממצרים במאה ה- 13 לפנה"ס בנצלם את האנרכיה ששררה במצרים בעקבות הכישלון המצרי בקרב על נהר האורונטס נגד ממלכת החיתים. הגליל היה לחלק בלתי ניפרד מממלכת ישראל שהוקמה ע"י דוד המלך במאה ה- 10 לפנה"ס. ממלכת ישראל התפלגה בימי המלך רחבעם, נכדו של דוד המלך בשלהי המאה ה- 10 לפנה"ס והפכה לחלק ממלכת ישראל הצפונית שהוקמה ע"י ירבעם בן נבט.

צפת 1908

עכברה היתה ישוב יהודי

עכברה הייתה עד לא מכבר ( יש שתי גירסאות:1977 או 1982 ) כפר ערבי בגליל העליון המזרחי לא רחוק מצפת, בו חיו כ- 1,000 נפש. היא סופחה לשטח המוניציפלי של צפת וכיום היא שכונה ערבית בתחום המוניציפלי של צפת. אתר הכפר היהודי מצוי על הגדה המזרחית של הנחל. פרופ' בנימין מזר גילה את שמה של עכברה בכתובת של תגלת פלאסר ה- 3 משלהי המאה ה- 8 לפנה"ס. תגלת פלאסר ה- 3 ערך מסעי כיבוש לממלכת ישראל הצפונית. במסעו הראשון , ב- 732 לפנה"ס, הוא כבש את הגליל, הגלעד והעמקים והפך את האזור לפחוות מגידו. עכברה נכבשה ונכללה בפחוות מגידו. כתובת תגלת פלאסר ה- 3 מאשרת, בדיעבד, שעכברה הייתה יישוב ישראלי כבר בתקופת בית ראשון .

מערות בהר ארבל

ארבל והיישוב ואדי חמאם היו יישובים יהודיים

כיום ארבל היא מושב ישראלי בגליל התחתון כ- 4 ק"מ צפונית- מערבית לטבריה בקרבת כפר חיטים. המושב נוסד ב- 1948 ע"י חיילים מהבריגדה היהודית. המסורת מזהה את ארבל ההיסטורית עם חורבת אירביד. אבל, כיום, החוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי זיהוי ארבל ההיסטורית. החוקרים יגאל טפר ויובל שחר זיהו במחקרם מ- 1991 את ארבל ההיסטורית עם חורבת ואדי חמאם, ואילו עוזי לייבנר, שערך חפירות מקיפות בחורבת ואדי חמאם, ופרסם את דו"ח החפירות ב- 2010 , שולל זיהוי זה. הוא טוען ששמו של האתר הקדום לא השתמר, אבל זו איננה ארבל ההיסטורית. מוטי דותן, היסטוריון חובב, ראש מועצת גליל תחתון, טוען שהמושב ארבל שוכן ליד אתר ארבל ההיסטורית.

פומפיי בירושלים

הכיבוש הרומי בישראל: מדיניות הקולוניזציה וההלניזציה חלק ג

העויינות בין הנוכרים ההלניסטים ליהודים לא הייתה רק על רקע הבדלים תרבותיים- דתיים. בין שתי הקבוצות התנהל מאבק על הבעלות הקרקע, על הארץ. ראשיתו של המאבק בתקופה ההלניסטית בעקבות מדיניות הקולוניזיה ההלניסטית של השליטים ההלניסטים, שהפכה את הנוכרים לכוח פוליטי- חברתי- כלכלי. בעקבות הכיבוש הרומי ב- 63 לפנה"ס, המתיחות בין היהודים ל"ישות ההלניסטית" שחזרה והתגבשה, גברה. בקרב הנוכרים גברה שאיפת הנקם.

ציור המשחזר את הקארדו בירושלים בתקופה הרומית

מדיניות הקולוניזציה וההלניזציה תחת הכיבוש הרומי - חלק ב

השלטון הרומי שאב את המנגנון המינהלי של הפרובינקיה מערי הפוליס שפיזר ברחבי הארץ. בערי הפוליס הייתה מרוכזת האוכלוסייה התומכת בשלטון הכיבוש הרומי, שסיפקה גם חיילים לצבא העזר של רומי.ערי הפוליס מנו בין 8,000 ל- 20,000 תושבים.
עפ"י ממוצע של 14,000 לעיר, הגיע מספר הנוכרים בערי הפוליס לכ- 400,000.

אדריאנוס

הכיבוש הרומי בישראל: מדיניות הקולוניזציה וההלניזציה חלק א

הרומיים המשיכו, למעשה, במדיניות הקולוניזציה וההלניזציה שהחלה עם כיבושי אלכסנדר מוקדון ונמשכה בימי יורשיו התלמיים והסלווקיים, ששלטו בארץ מ- 332לפנה"ס עד 142 לס', ונקטעה תחת השלטון החשמונאי. בעקבות הכיבוש הרומי ב- 63 לפנה"ס החלה להתבצע מדיניות של קולוניזציה והלניזציה של הארץ במטרה להחזיר את המצב לקדמותו ואף להגדיל את היישוב הנוכרי בארץ.

הנצפים ביותר