אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ניתוח שירים


מראות הילדות בכתביהם החדשים של המשוררים התאומים הרצל ובלפור חקק

ספריהם החדשים של המשוררים התאומים הם ספרי שירה גדושים. ספרו של הרצל מכיל 322 עמודים וספרו של בלפור מכיל 318 עמודים. ניכר שהיצמדות שני הכותבים לסביבה דומה בעיצוב ובכמות השירים יוצרת את החיבור המתבקש ביניהם. שניהם יוצרים עשרות שנים במקביל והם מקפידים לפרסם במועד זהה או סמוך, הלידה של התאומים היא תמיד לידה זהה, אח בעקבות אחיו, הפרייה הדדית שאינה מסתיימת. סביר להניח שכאשר הרצל כותב שיר הוא מראה לבלפור וכשבלפור כותב שיר הוא מראה להרצל, ואם צריך אח מעיר לאחיו, הם כמו שני עורכים שמחוברים זה לזה ומקשיבים זה לזה בעניין.

האשה מן המראה/פנינה עתיר

האשה מן המראה / פנינה עתיר

בספרה, האישה מן המראה, המשוררת פנינה עתיר רושמת בספר שיריה החדש את החוויות הקיומיות והרוחניות מהזווית הנשית בצבעים עזים וחדים. השירים מבוססים על דמויות נשיות רבות פנים אשר צופנות בחובן אישה אחת דומיננטית אשר מהויותיה משתנות חליפות. אותה דמות חיה את העולם הגשמי במציאות היומיומית העכשווית.

הכח המדמה / ריקי דסקל

הכח המדמה / ריקי דסקל

ספרה של ריקי דסקל הוא בעצם מסע מופלא, חדור רליגיוזיות עמוקה ומשכנעת, אל שרשי הזכרון הנעדר, באמצעותו תוכל להגדיר את זהותה היא. להגשמת מטרה זו היא מגייסת את "הכח המדמה", מונח הלקוח מלשון ימי הביניים, על מנת להשלים את פאזל חייה חסר החלקים. על פי הרמב”ם, לאמנים כח מדמה משוכלל ביותר, ולו שני תפקידים: (א) להנכיח את רשמי החושים גם בהיעדרם. הכוונה היא ליכולת לשמרם ולשחזרם כזכרון חי ומוחשי, הנחווה כנוכח ממש. ב) להרכיב ולהתיך את מושאי החושים ולייצר מהם דברים שלא בנמצא בעולם האמיתי, להמציא יציר דמיוני.

הקצה שאין מאחוריו דבר / דן אלבו

הקצה שאין מאחוריו דבר / דן אלבו

לוכד הרגעים/ברכה רוזנפלד על ספרו של דן אלבו: הקצה שאין מאחוריו דבר. המשורר דן אלבו מתגלה לנו, בספרו הנוכחי, בדומה לכל ספריו הקודמים, כמי שרגליו נטועות חזק בקרקע המציאות, נוגע היטב בחומרי החיים הזורמים, אך מבטו מופנה אל השמיים, שואף אל המטפיזי. זוהי שירה אוניברסאלית שאינה מדגישה שום פן לוקאלי או אתני כבעל משמעות מיוחדת בזהותו האישית של המשורר או במעגלי השתייכותו. דן אלבו מעדיף להצטייר כמשורר אוניברסלי ואף קוסמופוליטי, איש העולם הגדול, ורק לשון יצירתו, הלשון העברית, מספרת את מה שלא ספרו המלים.

משירי איתמר יעוז קסט - אוסף 1956-2001

משירי איתמר יעוז קסט - אוסף 1956-2001

בימים אלה הגיע המשורר איתמר יעוז קסט לגבורות. אגודת הסופרים העברים קיימה אירוע הוקרה לפעילותו הספרותית. באירוע זה נשאתי דברים על התפיסה התרבותית המיוחדת של איתמר יעוז קסט שנתנה לגיטימציה ל"דוּ-שורֶש", לשורשים הכפולים של העולים לארץ לאחר הקמת המדינה.

התאומים, הרצל ובלפור חקק, בני שנתיים ערב העלייה, 1950

זהותנו צומחת מן הנהר: שיחה לפרשת בשלח - שירת הים

בשבת פרשת "בשַלח" תשע"ד (ינואר 2014) שָהינו בפסטיבל "ימי שירה במדבר". סמוך לפרשת "בשלח" התקיים שם אירוע "שירַת הים", במהלכו קִיימנו שׂיח בינינו על שירת הים המשפחתית שלנו, על זהותנו שצומחת מן הנהר ועל יצירתנו הספרותית. הזהות של משפחתנו צמחה ממפגש הפרת והחידקל בארץ בָּבל (עירק), ומן הנהר הזה בא גם אברהם אבינו אל הארץ המובטחת, כשהוא נענה לצַו הקדום: "לֵך לְךָ מארצך ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראֶךָּ".

דר נוימן / צרויה שלו - עיון בשיר

דוקטור נוימן / צרויה שלו - עיון בשיר

פעילוֹת התנועה הפמיניסטית נוהגות לנכס למאבק הפמיניסטי כל יצירה אם מצאו בה את הסימנים הבאים: אם נכתבה על-ידי אישה, אם היא מבטאת חוויה המיוחדת לנשים, אם היא מעדיפה מילים עגולות ורכות של רוקמות תחרה ופורטות על נבל ונמנעת ממילים מחוספסות והולמות של חוצבי סלעים ומתופפים בתופים, אם היא מציגה לקח רעיוני או פתרון מעשי שבעזרתו נשים יכולות לשפר את מצבן ואם הגברים מוצגים בה כמיגדר המדכא נשים או אשם במצבן הקיומי. כל הסימנים האלה מתקיימים בשיר "דוקטור נוימן" של צרויה שלו – ואף על פי כן איננו מבטא, לדעתי, את האידיאולוגיה של התנועה הפמיניסטית ואת מטרותיה

עיבל / חיים גורי - והדברים החסרים והשתיקות הנוספות חלק ב

עיבל / חיים גורי - והדברים החסרים והשתיקות הנוספות חלק ב

גורי נוגע בשאלת הנכסים הפיזיים של האויב העוברים לרשותו של המנצח, ומזהיר אותנו מלטעות: נכסים פיזיים אלה עדיין לא עברו לחלוטין לבעלותנו. גורי כותב על השטחים שכבשה ישראל במלחמת ששת הימים. הוא מתאר מצב, שארע במציאות, שבו, בהליכתו בירושלים, "כנראה", כלשונו, תעה בדרך והגיע אל מחוץ לירושלים היהודית ("זו כבר לא ירושלים/ זה כבר מַשהו שאחריה") , הוא חש חרדה שמא מישהו מקומי יבין שמדובר ביהודי שנקלע ליישובו והשמועה על כך תתפשט "ותשנה את האויר", כלומר תיצור סביבו אווירה עוינת ומסוכנת לחייו.

יקיצה / תרצה אתר - עיון בשיר

יקיצה / תרצה אתר - עיון בשיר

הנפוצה ביותר מבין שלוש סוגות השירה (הלירית, האפית והדרמטית) היא הסוגה הלירית, שבה מרבה המשורר להשתמש בכינוי הגוף הראשון "אני" –שימוש המעניק לשיר אופי של וידוי מפי מחברו. משום כך נוטה הקורא לייחס למשורר את ההרגשה או את המחשבה המבוטאת בשיר ולצרף מתוכנם של שירי המשורר את דיוקנו הרוחני ואפילו את הביוגרפיה של חייו. תקלה נפוצה זו עלולה להכשיל את הקורא גם אחרי העיון בשיר הזה של תרצה אתר, שבהשוואה למידותיו הקצרות בולט בו מאוד השימוש התכוף בכינוי הגוף "אני".

עיבל / חיים גורי - והדברים החסרים והשתיקות הנוספות חלק א

עיבל / חיים גורי - והדברים החסרים והשתיקות הנוספות חלק א

חיים גורי כותב בספרו זה על המלחמות שבהן לחם ועל אשר התרחש בהן ועל תוצאותיהן הפיזיות והנפשיות הטראגיות והקשות על הכלל, שהיה צד להן, ועל היחידים, שהשתתפו בהן, הן בעת המלחמות והן בתקופות שלאחריהן. גורי אינו מציין באילו מלחמות מדובר. נראה שדבר זה מלמד על כך שגורי מבקש להעניק מימד של הכללה לשיריו שבספר זה, דהיינו שהוא כותב, בעצם, על מלחמות בכלל. יחד עם זאת, הואיל ואנו יודעים כי הוא לחם במלחמות שמאז מלחמת העצמאות ועד מלחמת יום הכיפורים, הרי שנראה שגורי מתייחס בשירי הספר למלחמות אלה, בדגש רב ומיוחד על מלחמת העצמאות, כפי שיצוין בגוף המאמר.

המשוררת רחל

עיון בשיר עץ אגס של המשוררת רחל

עוד לפני שהשיר נקרא, הוא נקלט במבט צילומי בעינו של הקורא כשיר פשוט, כי הוא קצר וגם מבנהו פשוט: השיר הוא בן שני בתים שווים בגודלם וזהים בהגדרתם התחבירית: הבתים הם בני חמש שורות ובכל בית מצטרפות השורות למשפט אחד. להרגשת פשטותו של השיר תורמת גם העובדה שהשיר חושף מיד בתחילתו את הרגע הריאליסטי-קונקרטי שהוליד אותו – "אדם מקיץ משינה ורואה מול חלונו עץ אגס מלבלב". מאחר שבזיכרונו של הקורא גנוזה תמונת מראהו המרהיב ומשובב הלב של עץ האגס המלבלב באביב בבת-אחת עם שפע פרחים לבנים-ורדרדים.

האנשים החלולים / תומס אליוט

האנשים החלולים / תומס אליוט

אחד משיריו הידועים של ת. ס. אליוט הוא 'האנשים החלולים'. ההקשר הראשוני העולה במוחנו למקרא התואר חלול הוא שלילי במהותו. האיש החלול הוא איש ללא תוכן בחייו. אבל גישות שונות רואות חיים בעלי תוכן כזה או אחר באופנים שונים. יש מי שיאמר שאיש החי את חייו לצידו של גורו בהודו, עיניו מסוממות וחייו נטולי תוכן. לעומתו, יש מי שיאמר שאיש עסקים החושב בכל עת על הדולר הבא, דווקא חייו חלולים. אולי שניהם צודקים.

נופי אדם / ראובן שבת

נופי אדם / ראובן שבת

כשאתה אוחז בספר "נופי אדם" אתה אומר לעצמך מיד ברגע הראשון, מה זה? זה הכול? זה כול מה שיש לראובן שבת לומר? והעיקר מדוע בכלל פרסם ספר כל כך פצפון? מתברר כי לספר תפיסה אמנותית המאפיינת את ראובן שבת. הוא פרסם ספר ובו יצירותיו והן אינן נמדדות כמותית אלא איכותית.המשורר מעניק לקורא תחושה שהוא פרסם את ספרו "נופי אדם" לאחר מיון קפדני של יצירותיו. בזהירות פרסם המשורר ראובן שבת את שירתו, בזהירות יצא המשורר אל שדה השירה. אף ניתן לומר שהמשורר ביקש שתרימו גבה על סגפנותו בכתיבה ובפרסום הספרון.

לתת שפה לאהבה: טרובדור. כתב-יד מן המאה ה-13

שיר אהבה lex romana - מהתלה

היו ימים שהלטינית עוד הצטלצלה במסדרונות הפקולטאות למשפטים! המהתלה האירונית של ד"ר ויקטור ח. בוגנים נכתבה במאה הקודמת, כשהמחבר היה סטודנט בקורס במשפט רומי אצל פרופ' ראובן ירון באוניברסיטה העברית. "הצטלצלה" הנו הביטוי הנכון: את השיר הקצר הזה יש לקרוא לא בדממה, אלא בקול רם או בקול "רם שבלב": המשקל, הקצב והחריזה שלו (צמודה בהתחלה, מסורגת בהמשך – אאבבגדג) הנם ערוץ מבריק לאירוניה שבשימוש המושאל בביטויים הלטיניים השגורים, שבחלקם עוד נמצאים בשימושנו, ובחלקם כבר לא. החרוז המסיים המשלב לטינית ועברית הנו מבדח בה במידה.

אש

על השיר ונזכור / שמואל כהן

לא יכולתי לכתוב מאמר ליום הזיכרון עד שהגיח שירו של שמואל כהן לתוך תיבת דואר האלקטרוני שלי בחשכת הליל. עוד שעות ספורות יחל יום זיכרון תשע״ב. יום בו מתרחשת התייחדות של העם כולו עם נופלים והנה כבכל שנה עומדים אנו בפני יום זיכרון נוסף. באופן קבוע מוסיפים אנו במעמד זה קברי בנות ובנים צעירים, קברים רעננים. כפרחים הם ניטעים בבתי העלמין שלנו.

כיפה אדומה מאת נתן אלתרמן – פירוש לשיר

בפשטות, השיר מתאר סיטואציה שקורית בין סיום היום (במשפט הראשון) עד לתחילת הלילה (במשפט האחרון). כפה אדומה יוצאת לקטוף פרחים בחורשה דווקא בשעה מאוחרת כזו כשאחריה הולכים מספר בעלי חיים

בית ישן ויונים / נתן אלתרמן - פירוש לשיר

פירוש לשיר "בית ישן ויונים" מתוך "כוכבים בחוץ" של נתן אלתרמן

לפני כארבעה חודשים, שבת פרשת "בשלח" ישבתי בבית הכנסת והאזנתי לקריאה בתורה. נער בר המצווה קרא כבקי ורגיל ובנעימה. הגענו לפרשיית ירידת המן במדבר. בחומש שהיה בידי הופיעו גם מאמרי התלמוד הקשורים בפרשה הנקראת.

לכל איש יש שם – זלדה

הערות מקדימות:

זמן הכרם / כרמלה בן ישי

זמן הכרם – הייחוד של השירה בזמן החלום

מתיו ארנולד: שלושה ימים וחלד

שירו ההיסטוריוסופי הנודע של מתיוּ אַרנולד "חוף דוֹבֶר": ציוּן דרך בתולדות השירה האנגלית או פלגיאט?

מתיוּ אַרנוֹלד (1822-1888)

מתיוּ אַרנוֹלד (1822-1888), המוצג תכופות כגדול מבקרי הספרות באנגליה הוויקטוריאנית, הוא גם אחד מבין שלושת המשוררים האנגלים הנודעים בדורו. הוא זכה ששמו ייזכר בכפיפה אחת עם ג'ון קיטס ורוברט בראונינג הגם שאת רוב שנותיו הקדיש לכתיבת ביקורת, וכתיבת שירים לא הייתה עיסוקו המועדף.

הנצפים ביותר