אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

נצרות


הגוף מדבר / ניצה ירום, הוצאת כנרת זמורה ביתן

מחשבות על ספרה של ניצה ירום: הגוף מדבר

בספרה "הגוף מדבר, מחקר פסיכואנליטי בהיסטריה על פי הסטיגמטה של פרנציסקוס הקדוש והקשרה ההיסטורי", מנסה ירום לבנות את הטענה כי הסטיגמטה של פרנסיס הקדוש הינה תופעת היסטריה הנובעת מאישיותו, אישיות אותה היא מנתחת וממשיגה במונחים פסיכואנליטים ופסיכופתולוגים. אראה כיצד מחקרה של ירום למעשה איננו תקף, וכיצד היא מנתחת מתוך עולמה, ולא מתוך עולמו של סנט פרנסיס. אזמין את הקורא למסע אל תוך נפשו של פרנסיס, מסע המבוסס על הבנת אמונתו, ומצייר את דמותו באור אחר לגמרי, קסום ושובה לב.

ולסקז

נצרות: הדבר הטוב ביותר שקרה לנשים

חלק מהפמיניסטיות סבורות שהנצרות, התנ"ך והכנסייה הם אנטי נשים ומדכאים נשים. מאמר זה מתבונן על העובדות המוכיחות כי הנצרות היא הדבר הטוב ביותר שקרה לנשים, ועל הדרך בה שינתה הנצרות את העולם.

חגיגות הפסחא באנטיגואה, גואטמלה

חגיגות הפסחא באנטיגואה, גואטמלה

החגיגות בגואטמלה ידועות בצבעוניותן ותושביה לא זקוקים ליותר מתירוץ קל בכדי לצאת לרחובות ולחגוג, עד כלות. מכאן ברור כינויה של גואטמלה כארץ הקשת בענן... חגיגות הפסחא מתעלות בעוצמתן ובמשכן על יתר החגיגות. מכיוון שהדת בעלת מספר המאמינים הגדול ביותר בעולם היא הדת הנוצרית, אין זה מפתיע שמעגל החגים הנוצרי זוכה לביטוי בכל קצוות הקוסמוס וגם בפינותיו הנידחות ביותר - במיוחד חג המולד והפסחא -שניים מהחגים החשובים ביותר בלוח השנה הנוצרי. חגיגות הפסחא באנטיגואה ( Antigua Guatemala) מפורסמות ברחבי העולם כולו.

הבתולה מגואדלופה

הבתולה מגואדלופה

שמה ותמונתה של הבתולה מגואדלופה הולך לפניה ברחבי העולם. רבים, ללא קרבה כלשהי למקסיקו או לנצרות הקתולית, מכירים את האייקון המפורסם. ב 9 לדצמבר 1531, מועד שציין באותה עת את חגיגת 'לידת הבתולין' ברחבי האמפריה הספרדית, זכה איכר (ממוצא אינדיאני) בשם חואן דייגו בחזיון, על שפולי הר טפיאק, הוא ההר שבמסורת במסורת האצטקית קודש כמקום פולחן לטוננטזין, שם שהתייחס לאלוהויות נקביות בכלל ול'אמא אדמה' בפרט. בהתגלות הוא ראה נערה צעירה מוקפת בהילת אור.

מהו מוצאם האתני של הנוצרים החיים בישראל

מהו מוצאם האתני של הנוצרים החיים בישראל

הנוצרים החיים בישראל רואים עצמם כערבים מבחינה אתנית ונוצרים מבחינה דתית. שפת האם שלהם ערבית וכן תרבותם. אבל, האם הם באמת ערבים במוצאם האתני? הנוצרים במצרים הם קופטים, צאצאי המצרים הקדמונים. הם אינם ערבים, אם כי שפתם ותרבותם ערבית. הנוצרים בעיראק, רובם חוסלו או ברחו. הם נקראו אשורים והיו צאצאי האוכלוסייה המקומית בעת הכיבוש הערבי. המרונים- הנוצרים בלבנון הם סורים- ארמים, לדעת שאדי חלול- רישא, מרוני- נוצרי מהכפר גוש חלב. יש צורך במחקר מקיף בנושא מוצאם של הנוצרים בישראל, אך מהמידע המועט הקיים מצטיירת התמונה הבאה:

יהודה איש קריות נושק לישו

יהודה איש קריות: האם יטוהר שמו של הבוגד?

כתב עת עתיק, שפרסומו מכה גלים בעולם הנטצרי בימים אלה חושף אור חדש ושונה על דמותו של יהודה איש קריות, תלמידו המסור והחביב של ישוע שנחשב על פי המסורת הנצרית למי שבגד בו והסגירו לשלטון הרומאי. על פי המסורת הנוצרית, נשק יהודה למורו ובכך הסגיר אותו לידי מעניו. בגרמניה, אסור עד היום לאדם לקרוא לבנו בשם יהודה JUDAS, עד כדי כך גדול התיעוב משם זה. הזיהוי בין יהודה ליהודים, הביא עליהם במשך הדורות צרות ורדיפות לאין מספר. והנה, נחשף בימים אלה כתב עת עתיק , שהוא קרוב לוודאי קטע מן "הבשורה על פי יהודה" המתאר בצורה שונה את קורותיו של ישוע לפני צליבתו.

הדת מאבדת את השפעתה בארצות הברית

סקר cnn: יותר משלושה מכל ארבעה אמריקאים דיווחו שהדת מאבדת את השפעתה בארצות הברית, על פי סקר חדש. זה קורה, אבל הציבור האמריקאי לא אוהב את זה, אמר פרנק ניופורט, העורך הראשי של מכון גאלופ, על דעיכת השפעת הדת. "ברור שהרבה אמריקאים לא חושבים שזה מצב טוב לעניינים". על פי סקר גאלופ פורסם ביום רביעי 29 למאי 2013, 77% מהאמריקנים אומרים שהדת מאבדת את השפעתה.

ילדת אמיש מתפללת

אמיש: מחקר אנתרופולוגי על הקהילה - הקרבה

האמיש היא קבוצה דתית פרוטסטנטית אנטי-מודרניסטית שנוסדה בשנת 1690 ידי יעקב אמאן, מטיף מנוניטי אנבפטיסטי שביקר את התנועה המנוניטית על כישלונה לעמוד בסטנדרטים מסורתיים. כיום, בני האמיש חיים באזורים כפריים, מסרבים להשתמש בחשמל וכלים מודרניים אחרים ונוהגים להתלבש בפשטות ובצניעות. הם הקבוצה הבולטת ביותר מקרב "הפורשים" הדתיים בארצות הברית - אלה שמשתדלים לבודד את עצמם באופן מלא מהחברה האמריקנית ומערכיה. האמיש, ה"דוסים האמתיים" כפי שנריה בן שחר מכנה אותם. האמישים הם קהילה המהווה מושא להערצה על גבול הקנאה.

אוגוסטינוס ומוניקה

אוגוסטינוס האבסטרקטי חלק ג

בחלק זה יידון מעמדם של טיעוניו הפילוסופיים הלוגיים,(כמו גם התיאולוגיים, האפיסטמולוגיים והמטאפיזיים)- של אוגוסטינוס אודות שאלות כגון; הטוב והרע, הבריאה, נצחיות האל ויחסו לזמן, על מהות השילוש הקדוש וכיוצא באלה- בראי ההבחנה הקירקגוריאנית בין מחשבה אבסטרקטית לקונקרטית. שאלת הדיון היא, האם השימוש המרכזי בתבונה לאורך כל מהלך ההתפתחות האמונית של אוגוסטינוס נופל בשטח השיפוט של ההגות האבסטרקטית, או שמא מצוי הוא בשטחה הריבוני של הממלכה הקונקרטית

הכותל המערבי ותולדותיו בראי מדעי הדתות

הכותל המערבי ותולדותיו בראי מדעי הדתות

הכותל הינו לב האומה היהודית והאתר הדתי-לאומי החשוב ביותר בישראל. הוא זוכה לזרם בלתי פוסק של מבקרים, חילונים ודתים, יהודים ונוצריים (כולל האפיפיור יוחנן ה-23 שהניח פתק בכותל בשנת 2000); מעין יעד לעליה לרגל מודרנית. הכותל מהווה מוקד לטקסים שונים, החל בבר מצוות (ימי ב' וה'), דרך תפילות המוניות במועדים היהודים השונים וכלה בהשבעות של יחידות צבאיות. האמרה שהכותל הינו השריד היחידי מבית המקדש שחרב בשנת 70 לספירה הינה רווחת אך אם זאת מוטעית לחלוטין. ראשית, מפני שהכותל מעולם לא היה חלק מבית המקדש עצמו, ושנית, מפני שישנם שרידים נוספים מפרוייקט הר הבית ההרודיאני, כגון הכותל הדרומי והמזרחי.

אוגסטינוס הקדוש מאת פיליפ דה שמפיין 1650

וידויים / אוגוסטינוס: היבטים קירקגוריאניים בהגותו האמונית חלק ב

בחלק זה מבקש אוגוסטינוס לעמוד על מופעו החשוב מכל של המתח בין הנצחי לזמני באמונה הנוצרית הלא הוא נס גלגולו של האל בבשר ובהיסטוריה האנושית. האם היה הוא אדם של ממש, או שמא אלוהות עטויה בבשר? מה הייתה תכלית הופעתו; כפרה על החטא למען המין האנושי? או שמא רק לשמש מופת מוסרי-אמוני,(אך יחד עם זאת אנושי) ,המורה לבני האדם כיצד לנהוג זה עם זה עד שובו ביום הדין? להיות מושא אינטנציונלי לישועה בעתיד, או שמא לשמש מתווך עשוי אלוהות ואדם?

אוגוסטינוס מול תומס אקווינס

אוגוסטינוס מול תומס אקווינס

השוואה בין תומס אקווינס וסנט אוגוסטינוס בנושא המדינה וההנהגה. זיהוי וניתוח תפיסת האדם על ידי תומס אקווינס והקדוש אוגוסטינוס מהיפו, שני הוגי דעות נוצריים שחיו בימי הביניים, ומכאן להשוות את סוגי המנהיגות והמדינה שהם מציעים על ידי קריאת שני המקורות החשובים שהם כתבו בנושא: 'עיר האלוהים' של אוגוסטינוס ו" על המלוכה" – ON KINGSHIP של תומס אקווינס. שני הוגי דעות אלו שחיו בהפרשים של יותר מ- 850 שנה נתנו תיאור משלהם לשאלה הפוליטית חשובה ביותר מהו אופי האדם

וידויים / אוגוסטינוס: היבטים קירקגוריאניים בהגותו האמונית

וידויים / אוגוסטינוס: היבטים קירקגוריאניים בהגותו האמונית חלק א

כיצד אוגוסטינוס, כדמות היסטורית הנטועה עמוק ביסודות הנצרות, ממחיש בעוצמה רטורית שאין למעלה ממנה את התשוקה והייסורים,("האהבה והאימה" "כבוד, יראה, גיל, להט חיל ורעדה"), הכרוכים בניסיון לשלב בין השכלתנות ומבט מתוך הנצח לבין הקיום הפרטי, הארעי והייחודי של ההוגה בהם. חיבור זה מציע להתבונן ביסוד האנושי של מי ש"הפך לאלוהי", ולהראות כי גם לאחר האוטו-טראנספורמאציה, השינוי לעולם אינו סטטי ומושלם. וידוייו של אוגוסטינוס מלמדים על רופפות הרוח האנושית כאשר היא מחליטה החלטות השייכות לתחום הנצח.

צ'יצ'יקסטננגו - השוק בנוי סביב כנסיה המכונה 'סנטו תמאס' שבה נמצא מזבח נוצרי, אך כל המסדרון המוביל אליו מכוסה בבמות פולחן קטנות המוקדשות לישויות המאיה. על גבי גרם המדרגות המטפס אל הכנסייה ניתן לראות במהלך רב שעות היום, מבינות לענני הקטורת, שמאנים העוסקים בפולחנם

פולחן בגואטמלה

הרפובליקה של גואטמלה השוכנת במרכז אמריקה היא מדינה מדהימה. היא זכתה לשלל כינוים, וביניהם ארץ האביב הנצחי, ארץ הקשת בענן ושוויץ של מרכז אמריקה. המטייל בה לא יוכל להישאר אדיש ורבים מהמבקרים בה מתאהבים, שכן יש בה ריכוז של כל המיוחד במרכז אמריקה, החל בשרידי המאיה החידתיים, דרך הרי געש תמירים ומעשנים, וכלה בשרידי אוכלוסיה מקומית, ששרדה את שואת הכיבוש האירופאי. ברבות ממדינות היבשת האמריקאית האוכלוסייה המקומית נכחדה כליל כתוצאה מהכיבוש, ואם נותר שריד כלשהו, אזי הוא נדחק לפינה, מוקף ומוגן ע"י התרבות המערבית שמקיפה אותו, בדומה למתרחש בשמורת טבע או בגן חיות.

מקס ובר האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם

החברה האמריקנית בעידן הקדם- תעשייתי חלק 2

מאמר שני בסדרה:"אמריקה ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות":מיתוס או מציאות. הסוציולוג מכס ובר (Max Weber) השתמש בספרו "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטאליזם", שפורסם, לראשונה, ב – 1904 , בחברה האמריקנית כמודל התייחסות בניסיונו להוכיח את הקשר בין האתיקה הפרוטסטנטית והקפיטאליזם. התזה של ובר אומצה ע"י האמריקנים כהסבר לעולם הערכים ונורמות ההתנהגות של האמריקני במרוץ להצלחה כלכלית. הגשמת ה"חלום האמריקני" הייתה מותנית, קודם כול, בקיומם של תנאים כלכליים, חברתיים ופוליטיים, אבל באותה מידה גם בתכונות אישיות מתאימות ובמוטיבציה להצלחה.

ביקור הפטריארך של רוסיה בישראל

ביקור הפטריארך של רוסיה בישראל

השקת ספרו של קיריל, הפטריארך של מוסקבה ורוסיה כולה, נערך באולמי 'קינג דייויד' בירושלים. שר התפוצות וההסברה יולי אדלשטיין ברך בשם הממשלה, הרצל חקק ברך בשם אגודת הסופרים העברים. ביקור מיוחד עורך בארץ הפטריארך קיריל, שהוא ראש הכנסייה של מוסקבה וכל רוסיה. הפטריארך הגיע להשקת ספרו ההגותי "חירות ואחריות: בחיפוש אחר הרמוניה". הטקס המיוחד שנערך באולם קבלת הפנים של מלון "קינג דייויד" (המלך דוד) המה מקהל של נכבדי כנסיות, שגרירים, אנשי משרד החוץ – ואת הממשלה ייצג יולי אדלשטיין שר ההסברה והתפוצות.

יהדות: על המשעול הצר בין חידלון להתנכרות עצמית

מה מאפיין את התורה: חיוניותה הבלתי נדלית הנובעת מהיותה מעוגנת בחיים ומכוונת אל החיים. גם אם נבוא לתאר את ה"תורה" במשמעותה הרחבה, בבחינת מכלול היסטורי מקיף של טקסטים, רעיונות, ערכים, אמונות, סמלים, מנהגים, טקסים ובקצרה: כל מה שאנו מכנים "יהדות", נדמה שנוכל לציין את ייחודו של המכלול הזה בדיוק במילה זו – "חיים".

נצרות - יהדות: לכונן מציאות

בשבוע שעבר הדרכתי קבוצה של כמרים קתולים מדרום אמריקה. במהלך השבוע ביקרנו באתרים קדושים ליהדות ולנצרות, ניהלנו שיחות תיאולוגיות-פילוסופיות והשתתפנו בטקסי דת של שתי הדתות. הקבוצה הגיעה ארצה ביוזמתם של ארגונים יהודים אחדים:

יום המתים בגואטמלה

יום המתים בגואטמלה

המוני בני אדם, לבושים בכל צבעי הקשת, צעדו ברחובות העיירה סומפנגו סקטפקז (Sumpango Sacatepéquez), השוכנת ברכס סיירה מדרה (Sierra Madre)שבמרכז גואטמלה. מגמת פני כולם הייתה בית הקברות. בידיהם נשאו עפיפונים, סירים רוחשים תבשילים, נרות ובקבוקים של משקאות חריפים. כל הכבודה הזו יועדה לארוחה השנתית המשותפת של החיים עם קרוביהם המתים. בהביטי בהמון זה יכולתי להבין היטב את הכינוי הרווח ביותר של גואטמלה: "ארץ הקשת בענן".גואטמלה זכתה בכינוי זה בשל הלבוש הססגוני של תושביה, ובפרט של נשותיה, ובזכות הצבעוניות המסחררת של השווקים השבועיים שמתקיימים לאורכה ולרוחבה. צבעוניים מכל הם הפסטיבלים וימי החג, שאין מטייל הנשאר אדיש למראותיהם.

הטלאי הצהוב. צילום: מערכת אימגו

אנטישמיות לאורך הדורות

בתקופה האחרונה אנחנו שומעים על יותר ויותר אירועים אנטישמיים ברחבי העולם. לאחר הרצח בטולוז במרץ 2012, נזכרתי בשני אירועים אישיים שהיו משמעותיים מאוד מבחינתי בהקשר זה. הראשון התרחש לפני מספר שנים. טיילתי בהודו עם בחורה ספרדייה, קתולית. ערב אחד היא שאלה אותי, לפי תומה: "למה לאורך כל ההיסטוריה כולם שונאים את היהודים" ? ניסיתי לענות לה, אבל הרגשתי שאין ברשותי תשובה מלאה. זה היה, כנראה, בגדר נטיעת הזרע. לפני חודשיים הדרכתי קבוצה לטינית ב"יד ושם", והכומר הקתולי שאל אותי, שוב, לתומו: "מה לגבי הפרוטוקולים"? כשהוא מתכוון כמובן לפרוטוקולים של זקני ציון ולקנונייה היהודית להשתלט על העולם. בנסיבות אלה החלטתי, שהגיע הזמן להתמודד בצורה מעמיקה יותר עם הנושא הכאוב, והתיישבתי לכתוב את החיבור הזה, בראש ובראשונה כדי להשיב לעצמי על שאלה מטרידה זו. להרגשתי אין מאמר קצר תמציתי וממצה על שורשי האנטישמיות, ובדיוק את זה אנסה לעשות בעמודים הבאים.

היינריך פון קלייסט 1777-1811

גישת קלייסט לדת

ליצירות קלייסט תשתית רעיונית נעלמת. לא קל לעמוד על תשתית זו. קלייסט לא כתב מחוויותיו ולא ביקש להנציח את ה"אני", או את תולדות חייו; סיפוריו ומחזותיו קיימים על תשתית רעיונית. מהו "רעיון" זה, או על כל פנים לאיזה חוג הגות רעיונות אלה שייכים? על פי מבואו של מקס ברוד לשלש נובלות של קלייסט, "קלייסט: חייו ויצירתו"[2], "קלייסט מחפש את הכלל, את החוק. בשום מקום ביצירתו האמנותית אין הוא מטפל באני שלו.

ויכוח ברצלונה - טורטוזה: יהודים מומרים בשירות הכנסייה

"מהרסיך ומחריביך ממך ייצאו": יהודים מומרים בשירות הכנסייה הקתולית בספרד, ויכוח ברצלונה וטורטוזה

בן חור הסרט: תיעוד או עריכת היסטוריה מחדש

בן חור הסרט: תיעוד או עריכת היסטוריה מחדש?

במאמר זה אעסוק בניתוח הסרט "בן חור" על היבטיו ההיסטוריים ואבדוק את נאמנותם של יוצריו לאירועים ההיסטוריים.

כשלון מאמצי הניצור של יהודי ארץ ישראל בתקופת הכיבוש הנוצרי ביזאנטי

תהליך התמעטות האוכלוסייה היהודית צבר תאוצה בעקבות המרד הגדול ומרד בר כוכבא, ולאחר המרד עשו המנהיגים הרוחניים מאמצים לבלימת הירידה מן הארץ, אבל התהליך נמשך

המיוחלת / קתלין מקגואן הצאצאית של מרים המגדלית

"המיוחלת" מאת קתלין מקגואן הוא ספר שהיה ברשימת רבי המכר ואמור להציג את סיפורה של אישה שמגלה שהיא הצאצאית הישירה של ישו המשיח ושל מרים המגדלית. אולם הספר זכה לפרסום גדול בהרבה כאשר המחברת החלה לטעון שהסיפור על קונספירציה חובקת דורות הוא אמיתי ומבוסס על חייה שלה.

סילבסטר הגדול: האפיפיור המכשף

היום חוגג העולם את חג השנה האזרחית המכונה "סילבסטר", לכאורה על שמו של האפיפיור סילבסטר הראשון שכיהן בימי הקיסר הרומאי הנוצרי הראשון קונסאנטינוס. אולם האמת המרה היא שאותו סילבסטר היה דמות חיוורת ועלובה ולמעשה חסרת חשיבות ואיננו יודעים עליו כמעט דבר. הוא התפרסם לעתיד רק הודות למסמך מזוייף מימי הביניים שבו כביכול הוא נתן סמכויות לקיסר רומא קונסטנטינוס אך שהראה שסילבסטר וכל אפיפיור אחריו הוא למעשה נעלה בסמכותו עלה קיסר. ולמסמך זה היו משמעויות פוליטיות במאבק בין האפיפיור והקיסר ב-ימי הביניים עד שהוכח סופית שהוא זיוף גס ואין לו שום קשר לסילבסטר המקורי.

פאולוס והולדת קהילת הבנים / יצחק בנימיני

פאולוס והולדת קהילת הבנים. עיון ביסודות הנצרות בעקבות פרויד ולאקאן. יצחק בנימיני. הוצאת רסלינג.

בין הנצרות לאיסלם

וב מוצא את עצמו העם היהודי, הפעם מבחינת מיקומו הגיאוגרפי, בתווך ובעין הסערה של העימות התקופתי בין הנצרות ממערב לאיסלם ממזרח. גם הפעם ניתזים ניצוצות החיכוך הגלובלי לעבר היהודים, אם כי במינון מופחת, וגם הפעם חוזרים היהודים על השגיאה של נקיטת עמדה אינסטינקטיבית בסכסוך, כקהל צופים בתחרות איגרוף שבקריאות צעקניות משסים זה בזה את האתלטים בזירה.

האומנם נתגלתה מערת הקבורה של ישו?

מכלל העובדות שמחזיקה בהן האנושות ידועות בין השאר שלוש שהן מן המפורסמות ביותר: האחת גורסת כי טקסטים שנכתבו במילניום הראשון מספרים אודות יהודי בשם ישוע בן יוסף שמת במאה ה-1 בירושלים. השניה גורסת כי כל בני האדם שנולדו עד המאה ה-18 כבר מתו. השלישית גורסת כי יהודים נוהגים לקבור את מתיהם. אם נתבסס על עובדות אלו נוכל לגזור השערה סבירה ביותר: במאה ה-1 חי יהודי בשם ישוע בן יוסף ולאחר מותו נקברה גופתו.

מישל פוקו על הגניאולוגיה של הסובייקט ועל הווידוי הנוצרי

בסתיו 1980, מישל פוקו ביקר במספר ערים ואוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית. הוא נשא הרצאות ב dartmouth college, באוניברסיטת קליפורניה, בפרינסטון ובאוניברסיטת ניו יורק. מאמר זה מסכם שתי הרצאות שנתן מישל פוקו ב dartmouth college בשבע עשרה ובעשרים וארבע לנובמבר, 1980. הרצאות אלו מכונות subjectivity and the truth ו christianity and confession.

הנצפים ביותר