אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פולין


ציור של יאן מטייקו. פולין מקבלת את הנצרות.

פולין ישראל: כלים שלובים

חוטים שזורים, בהתייחס להיסטוריה הלאומית היהודית-ישראלית מחד גיסא ולהיסטוריה הלאומית הפולנית מאידך גיסא. יחסי והשפעות הגומלין המודעים ושאינם מודעים - הולכים וגוברים במאות ה- 20-21 ומגיעים לדרמת השיא בימינו.

הובר מינגרלי / ארוחה בחורף, הוצאת עם עובד, תרגום: עמנואל פינטו, 123 עמודים

הובר מינגרלי / ארוחה בחורף

בואו נחזור לכותרת. "ארוחה בחורף", מספרת את סיפורם (הפשוט, לכאורה) של שלושה חיילים גרמנים ומסע הישרדותם בחורף קשה, בסיטואציה קשה ותוך החלטה מוסרית קשה.

דגל העיר לבוב

לבוב – עיר ומחוז באוקראינה

רשמי השתתפות במשלחת עיתונאי האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית באוקראינה בבירה קייב וכאורחי מחוז לבוב ועיריית לבוב שבמערב אוקראינה. כל זאת במסגרת מיתוג אזור לבוב כמרכז תרבותי-היסטורי של כלל אוקראינה וכן כמרכז לתיירות רפואית ומרפא מבוססת "מי נפטוסה" מינרליים מנביעות בפרה-קרפטים

מסע לפולין

מסע משותף של ערבים ויהודים למחנות ההשמדה בפולין – סיקור ממבט שאינו עיתונאי. קצת רגש, קצת אהבה, קצת אור – גיליתי שם, שלא זה מה שימית אותנו. שווה לנסות, המלצה חמה.

שער המחנה אושוויץ בירקנאו

פולין וישראל

יחסי ישראל-פולין הם יחסים "מורכבים" בשל משקעי השואה. למרות זאת יש עובדות שרצוי שיהיו במודעות הישראלית בשל היות פולין ידידותית מאוד לישראל ובגלל מורשת ואינטרסים משותפים. מאז הקמת הרפובליקה הפולנית השלישית ב-1989 בסיום המשטר הסובייטי ששרר בה מאז מלחמת העולם השניה – התחילו הישראלים להגיע אליה בהמוניהם לביקורים בעיקר במשלחות. ביקורים אלה כוללים: נוער, צבא ואזרחים – מתקיימים בעיקר במסלולי מכונת ההשמדה הנאצית בפולין.

מחנה השמדה בפולין צילום: להבת חקק

מכתב לבתי בצאתה למחנות ההשמדה: תרמילים של זיכרון ואפר

במוצאי יום כיפור תשס"ז יצאה משלחת של מאתיים תלמידי כיתה י"ב של תיכון הראל במבשרת ציון למחנות ההשמדה בפולין. בראש המשלחת עמד מנהל בית הספר אלי מלמד – וכן סגנית המנהל רינה אבן טוב. ההורים נתבקשו למסור מכתבים לילדיהם – והמחנכים מסרו את המכתבים לנערים ולנערות בהגיעם למחנות ההשמדה. אלה הדברים שכתבתי באותם ימים לבתי להֶבת חקק יחד בצאתה עם משלחת בית הספר "תיכון הראל – מבשרת ציון" למסע אל לב הזיכרון, למסע לפולין, לביקור במחנות ההשמדה מיידאנק ואושוויץ – ואלה התצלומים שהביאה ממחוזות האימה.

קרקוב

מסע לקרקוב

השואה הינה פרק משמעותי ובלתי נשכח בהיסטוריה היהודית, השארנו מאחור(אך לעולם לא נשכח!) זוועות ורוע אנושי שאינו ניתן לתפיסה, וכיום אנו במירוץ קדימה אל העתיד. אך במירוץ בלתי פוסק זה כל אחד ואחד מאיתנו צריך (אם תרשו לי לומר "חייב") לבקר בפולין. לקרקוב החלטתי לנסוע במסגרת עבודת הדוקטורט שלי. עבודת המחקר הינה על קהילות יהודיות קטנות מתחת לאלף חברים ברחבי העולם. בפולין קיימות כיום חמש קהילות יהודיות מרכזיות ופעילות: קטוביץ, ורשה, וורצלב, לודג' וקרקוב. מתוך חמשת הקהילות הנ"ל בחרתי לחקור דווקא את קרקוב, הממוקמת בדרום פולין והינה העיר השלישית בגודלה.

חיילים פולנים במלחמת העולם השניה

מה היה אילו: המערכה בפולין 1939

המשחק של: "מה היה אילו" הוא משחק מסוכן, שכן לעולם אי אפשר לדעת מה באמת היה קורא. אנו יכולים רק לנסות לשער, וייתכן שיש צדק מסויים בדברינו. בכל זאת מותר לנו לשחק במשחק הזה, לנסות להשליך מההיסטוריה להווה. ועתה נעבור לנושא עצמו: המערכה בפולין. לצבא הפולני, הן בגלל כוחו הממשי, והן בגלל צורת ההיערכות שלו, לא היה סיכוי לעמוד מול ה"ווהרמאכט" בכל מקרה. חוסר בכח אדם, היעדר מכשולים טבעיים, חוסר בציוד, ציוד מיושן, ומעל לכל: אסטרטגיה וטקטיקה מיושנים – היו גורמים שהבטיחו את נצחונם של הגרמנים

סוביבור פולין - תצלום אווירי 1942-43

סוביבור: נתיב בריחה מתחת לאדמה התגלה במחנה ההשמדה

סימנים של מה שנראה כמו מחילה שנחפרה למטרות של בריחה התגלו לאחרונה במחנה ההשמדה סוביבור שבפולין. המחילה שרוחבה כרוחב אדם נחפרה כמטר וחצי מתחת לפני הקרקע לאורך של כ-10 מטרים וחצתה את גדרות התיל שהקיפו את המחנה. ארכיאולוגים לא מצאו ראיות ממשיות המלמדות כי אי פעם השתמשו במחילה. ראוי לציין בהקשר זה כי גילוי המחילה הוא חלק מגילויים של מוצגים נוספים במחנה במסגרת של חפירות ארכיאולוגיות שמתנהלות בו בעשור האחרון.

ארבייט מאכט פריי העבודה משחררת בפתח אושוויץ צילם בלפור חקק

היהודים הישראלים בין שואה לגבורה

שׂוחחתי לא פעם באירועים לזכר השואה, וגם הפעם אני ניצב כאן בעקבות זיכרונותיו של ניצול השואה יצחק פיינגולד, שברח מפולין והגיע לישראל. שם הקובץ שלו "ילד מן השואה" מעיד על הקושי לעכל את זיכרון השואה.כשאנו עומדים מול המספר של " שישה מיליון"- וזה צרוב בנו מילדות- איננו יכולים להתמודד עם מספרים כאלה. כשאומרים מיליון ילדים נספו, האם נוכל להבין סבל של ילד אחד? וכך כשמונים לפנינו מספר הניצולים, האם יודעים אנו מה סבלו של היחיד? וכאן מדובר ב"ילד מן השואה", ילד יחיד. עם סבל של אחד המוח האנושי מסוגל להתמודד.

הפולנים מזדיינים

היום לפני 80 שנה, בעיתון הצפירה, 15 באוקטובר 1926, מודיעים עיתוני מוסקבה על מסות ( תרגילים..) גדולות של הצי הגרמני בהן תיקחנה חבל אניות מרוץ כבדות!!גרמניה של ויימאר, היראה מפני ההזדיינות הפולנית, בנתה ספינות מלחמה חדשות, עוד הרבה לפני עליית היטלר לשלטון

חיה, נושמת ושוקקת: העיתונות היהודית בפולין

"כשאני רואה בעיתונות כותרות מרעישות כאילו העולם עמד מתנועתו ומתהווים שינויים מדהימים שיהפכו את גורל האנושות, הקוסמוס, יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, אני שם על אפי משקפיים של סבתא אחת שבעת-ימים ורבת-ניסיון וחושב שלמרות גילה הגבוה היא שומרת על צעירותה ורעננותה. הסבתא הזו היא ה ה י ס ט ו ר י ה".דברים אלה אמר ראש ממשלת ישראל, דוד בן גוריון, במרס 1953 באספה הכללית של אגודת העיתונאים בתל אביב. ואכן, העיתונות יכולה להיות אחד מכלי עבודתו של ההיסטוריון. העיתון אינו יכול להיות כלי יחידי אבל בתוך הפסיפס ההיסטורי, שמרכיב ההיסטוריון, הוא יכול להשתמש גם בכלי התקשורתי הזה.

פה לן יה - מסע אל עולם שהיה ואיננו.

חלק ראשון - מסורת מסורת מסורת

 

"דממת ליל קיץ. בקצה השמיים מאפילים צללי היער הקרוב והמהולל. על עציו חקקו אבותינו הנודדים את שמות המסכתות שסיימו בדרך ... קרוב ליער חנו פעם בערב , וראש הגולה אמר : פה-לין ושם הארץ עד היום הזה פולין אלא שאומות העולם אינם כותבים כשורה... וכן יוצאת מן היער דרך קצרה לירושלים ואחד מל"ו צדיקים היתה לו פעם עז שהיתה יודעת את הדרך ותהי רצה מדי יום ביומו לרעות על ידי הר הבית ושבה בערב ושלושה קבים חלב בדדיה..."

יחידי סגולה - הצלת ילדים יהודיים בידי פולנים בתקופת השואה - חלק ב

יחידי סגולה - הצלת ילדים יהודיים בידי פולנים בתקופת השואה המשך המאמר

הנצפים ביותר