אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מלחמת העצמאות


פינת ההנצחה. צילום: הרצל חקק

70 שנה לחללי שיירת יחיעם

שיירת יחיעם הייתה שיירת אספקה של חטיבת כרמלי שיצאה בט"ז באדר תש"ח מנהרייה לקיבוץ יחיעם. השיירה נקלעה למארב והותקפה על ידי כנופיות וכפריים ערבים בסמוך לקיבוץ כבְּרי. בהתקפה על השיירה נהרגו 46 לוחמים.

משפחה פלסטינית - ראמללה 1905

מתי וכיצד הומצא העם הפלסטיני - חלק ב

הלאומיות הפלסטינית היא למעשה בן חורג של הלאומיות הערבית. לכאורה יש עם ערבי אחד ומאוחד שרק פשעי הקולוניאליזם האירופאי והריאקציה הערבית פילגו אותו אם כן איך זה שיש לאומיות פלסטינית נפרדת? אולם אם להשתמש בהשאלה בביטוי של פרופסור שלמה זנד לגבי הלאומיות ניתן לומר כי הלאומיות הפלסטינית דומה היא לתינוק שנולד כתוצאה ממקרה אונס בשל אירועי הזמן. המאבק עם היהודים משנות העשרים ואילך הכריחו את ערביי פלסטין המנדטורית להגדיר את עצמם מול הישוב היהודי כהגדרה לאומית. בעיני האוכלוסייה הערבית מאבקם נגד שיבת העם היהודי לארצו היא שליחות דתית-ערבית אוניברסאלית.

אמהות וילדים בדואים, צלומו ב-1 בינואר 1890, על ידי הצלם הצרפתי בונפי

מהו מוצאם של הבדווים החיים בנגב: מחקר של קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית - חלק א

בשנים האחרונות, כותבים החוקרים, אזרחים בדווים, נוודים לשעבר, דוברי ערבית, החיים בנגב, העלו את הטענה שהם בעלי זכויות של "ילידים" ודורשים בעלות על אדמות השייכות להם, לטענתם, מדורי דורות. קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית פירסמה בכתב העת "הפורום המזרח תיכוני" ב- 1 ביוני 2012 מחקר על מוצאם של הבדווים מהנגב. התזה של המחקר היא שמדובר בהיסטוריה פלסטינית מפוברקת.

הטלאי הצהוב. צילום: מערכת אימגו

אנטישמיות לאורך הדורות

בתקופה האחרונה אנחנו שומעים על יותר ויותר אירועים אנטישמיים ברחבי העולם. לאחר הרצח בטולוז במרץ 2012, נזכרתי בשני אירועים אישיים שהיו משמעותיים מאוד מבחינתי בהקשר זה. הראשון התרחש לפני מספר שנים. טיילתי בהודו עם בחורה ספרדייה, קתולית. ערב אחד היא שאלה אותי, לפי תומה: "למה לאורך כל ההיסטוריה כולם שונאים את היהודים" ? ניסיתי לענות לה, אבל הרגשתי שאין ברשותי תשובה מלאה. זה היה, כנראה, בגדר נטיעת הזרע. לפני חודשיים הדרכתי קבוצה לטינית ב"יד ושם", והכומר הקתולי שאל אותי, שוב, לתומו: "מה לגבי הפרוטוקולים"? כשהוא מתכוון כמובן לפרוטוקולים של זקני ציון ולקנונייה היהודית להשתלט על העולם. בנסיבות אלה החלטתי, שהגיע הזמן להתמודד בצורה מעמיקה יותר עם הנושא הכאוב, והתיישבתי לכתוב את החיבור הזה, בראש ובראשונה כדי להשיב לעצמי על שאלה מטרידה זו. להרגשתי אין מאמר קצר תמציתי וממצה על שורשי האנטישמיות, ובדיוק את זה אנסה לעשות בעמודים הבאים.

יצחק קמינסקי בשליחות היישוב למחנות העקורים בגרמניה 1946-47

חיים של שליחות- החיבור בין השואה לתקומה

אהבת העם, ערבות הדדית, חיים למען הכלל. מושגים שכמו נשכחו מעמנו. זה סיפורו של יצחק קמינסקי זכרונו לברכה. צעיר מימי ראשית המדינה, מן הימים שלפני תש"ח – ימים שבהם שליחות למען הזולת, למען האומה – הייתה אבן דרך, אמונת יסוד. קמינסקי פועל למען הכלל, נרתם לפעילות בקרב הנוער, מצטרף לשליחות למען העקורים במחנות ההשמדה, מצטרף כלוחם למאבק בימים הסוערים של תש"ח – ונופל בשיירה ליחיעם.

יום העצמאות: לפיכך נתכנסנו - מדינה נולדת

מיד עם החלטת העצרת הכללית של האו"ם ב כ"ט בנובמבר 1947 על "תוכנית החלוקה", תקפו כוחות ערביי ארץ ישראל וכוחות ערביים סדירים שבאו ממדינות סמוכות, את היישוב היהודי – מלחמת העצמאות החלה. על רקע הלחימה הקשה, הציפיה לסיום המנדט ב 15 למאי 1948 והחשש מפלישה ערבית צפויה, התקיימו גם דיונים בנושא ההכרזה על מדינת ישראל ומהות אופייה

הנצפים ביותר