רומן הביכורים של גילה נאומן ימיני, "כריות אוויר", הוא ספר מהנה, שכמו ליקט את פרקיו של סיפור בהמשכים מעיתון נשים, וניצל את פרסומו לשם מחוות הצדעה ענקית לכל אלה המאפשרים השתלת מח עצם לחולי סרטן ומצילים חיים - רופאים, אחיות, מטפלים, מארגנים, וכמובן התורמים.
שמונה סיפורים קצרים על ניצני התבגרות ,התאהבות ראשונה בחטיבת הביניים, הם נושאיו של ספר זה. ערכה של חברות "הצעת חברות" וכמיהה לשייכות "הכי מקובלת בכיתה", מעוררים דילמות של נערים ונערות בשלבי התבגרותם. מעטים הסיפורים המתפרשים לנגד עיני הקורא ברגישות רבה ומכניסים אותו לחוות את בגרותו מחדש. אהבתי את פיסות החיים הקטנות כמו צעיף מואר של נוסטלגיה מתרפקת. שחרור מאפשרת לקוראיה לגעת בדמויות, לחוות עמן דילמות מהחיים. כך קורה בסיפור "אהבה ברשת",הפותח את מקבץ הסיפורים. נער ונערה מתכתבים במסנג'ר ומחליטים שהגיעה העת להיפגש.
חלום ומציאות מתערבבים בסיפוריה של מרגלית מתתיהו בספרה החדש - הספק,(בת אור 2010). הדמויות הנקרות לעיני הקורא מזוהות כאיש וכאישה החומקים לפגישה לילית במסדרון חשוך באמצע הלילה. חלומות רוקמים מסע ארוך ומתבונן אל הזהות העצמית של המספרת. יש חיפוש של זהות, מפגשים אקראיים מחפשים יציבות, בית רגשי ומולדת רחוקה מטלטלים את המספרת לכל כיוון. אמנם היא ילידת הארץ, דור שני לניצולי שואה מיוון, הכותבת בשתי שפות: עברית ולדינו
הרומאן "ימי החול" (הוצאת כתר 2012, 296 עמ') הוא כרך הסיפורת השלישי של עינת יקיר. לפניו הופיעו באותו בית-הוצאה גם שני ספריה הקודמים: קובץ הסיפורים "עסקי תיווך" (2002) והרומאן "מרכז בעלי מלאכה" (2007). אף שהופיעו סמוכים זה לזה ובמשך עשור אחד, שלושתם שונים מאוד בנושאיהם ובדרכי-הסיפר שלהם. המאמץ הזה של עינת יקיר לכתוב רומאן ניסויי פוסט-מודרניסטי מלאכותי ומנוכר כזה, מצדיק את השאלה הבאה: האם ייתכן כי לא הגיעה אליה עדיין השמועה, שהפוסט-מודרניזם, אשר יובא לכאן מחו"ל באיחור ניכר, כבר התישן וננטש גם אצלנו, אך לא לפני שהותיר את נזקיו בסיפורת הישראלית.
שהתחלתי לקרוא את ספרה של אלונה קמחי והבנתי שהיא מפגישה אותנו עם קבוצת מהגרים שאלתי את עצמי מה לא בסדר אתי. למה מהגרים כמו בספר "העולם החופשי" של בזמוזגיז. על מהגרים רוסיים השואפים להגיע לאמריקה, או כמו ספריו של אלכסנדר המון וגולים בספר "ספרד" של מולינה על גולים באופן כללי עניינו אותי. חלק מאתנו זוכר את מהגרי השואה. המעברות ומחנות העולים שהיו הפרדה מהישוב עד להתערותם והפיכתם לחלק מאתנו.
טעימה שניה ושלישית מוך פרקי הספר החדש – "ניתוץ מיתוסים בסיפורת הישראלית", שהוא הכרך ה-21 בסדרה המחקרית-ביקורתית "תולדות הסיפורת הישראלית. יעל הדיה – מצוקת ההוֹרוּת ברומאן "רביעי בערב". כישלון המותג "ספרות נשים" אף שבמשך שני עשורים גייסו כותבות רבות את כתיבתן למאבק הפמיניסטי, הניבה הסוגה התימאטית-מיגדרית המאולצת הזו כמות מוגבלת ביותר של יצירות בעלות ערך.
הוצאת עם עובד והוצאת ידיעות אחרונות. לרכישת הספר בהוצאה.
אידיאלים ופרשנויותקירוב לבבות / ד"ר עדה אהרוני -רומן על יהודי מצרים. הוצאת גוונים – תש"ע – 2010
עולם הדמיונות של לימור שריר
כמה מלים על ספר חדש –טקסט ואיורים. לימור שריר, "ביבר הדמיונות", הוצאת כרמל, 2009. ספרה של לימור שריר סוחף אותנו לעולמות מופלאים ומעלה את השאלה הנצחית, האם יש דיאלוג בין ספרות לבין ציור?
ספרות בעבותות של קסםדברים בערב ההשקה הכפול לספריהם של שמאי וארנה גולןבלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים העברים, מציג את ספריהם החדשים של שמאי גולן וארנה גולן בערב רב משתתפים ב"בית הסופר": ערב בכורה לספרו של שמאי גולן, "ואם אתה מוכרח לאהוב" ולספרה של ארנה גולן, "בעבותות הביקורת".שמאי וארנה גולן הם יוצרים עבריים, וספריהם מוסיפים נדבך חשוב לספרות העברית ולביקורת העברית. ערב ההשקה הכפול לשני הספרים החדשים הוא חגיגה לכולנו, חגיגה שבאה לתת כבוד לספרים החושפים של שאלות של זהות והמשכיות בספרות העברית, הקושרים חוטים בין גולה לגאולה.
יוכי ברנדס / מלכים ג'. הוצאת כנרת זמורה ביתן
לימור שריר מוליכה אותנו בשבילי סיפוריה, והסיור הקסום מטלטל אותנו במקומות שונים על הסקאלה, במחוזות שונים של כדור הארץ – ותמיד התחושה היא, שזה סיפור שאין לו מקום ואין לו זמן. הקדרות והאפלוליות והצימאון לאהבה מנצחים את הכל
הסופרת ד"ר אורה עשהאל, פרסמה חמישה ספרי שירה: "כעישון העין", "פנים לרשת"; "מסגרת לדומיה"; "שירי אי אפשר" ו"רצפת הזמן" ספרי עיתון 77 (2006-1996) . כן ערכה והפיקה את "הזכות" ספרו האוטוביוגרפי של אביה אברהם שור, (עמיהוד, 2005) והייתה היוזמת והשותפה לעריכת הרומן: "במידרון" מאת סבתה הגדולה הסופרת נחמה פוחצ'בסקי (ספרי עיתון 77, 2004).
עכשיו זה כתוב / אילנה ברנשטיין. הוצאת בבל
רחל גיל / נוף עם אישה גבוהה. הוצאת הקיבוץ המאוחד 2008
מה שחשוב בשני הספרים הללו, מעבר לשוני בכתיבה היא העובדה שהניצול המיני נעשה בתוך המשפחה. נושא שקשה לקבל ולהתמודד אתו.
הכתיבה היא כתיבה מתוך כאב. אמנם הארוטיות שולטת בספר באופן מאוד בולט, אולם העיסוק בליבידו הוא מתוך יצירת הקשר עם המוות. ארוס וטנטוס חיים יחד בנפשה של הגיבורה. היצר החיים ויצר ההרס מתקיימים במעין הרמוניה, שיש בה ניסיון ליצור "שלמות". הכתיבה עוסקת אפוא בהרס העצמי שניחנה בו הגיבורה. בתהליך החשיפה בספר יש גם תהליך של טיפול פסיכולוגי: הגיבורה נפגשת עם המטפלת שלה; חלק מן הסיפר הוא הוידוי של הגיבורה בפני המטפלת
הסופרת והמשוררת רותי רום, ילידת תל –אביב יפו, חיה ויוצרת בגבעתיים. ספר השירה "סיפור פשוט על אהבה" בהוצאת ספריית הפועלים יצא לאור בשנת 2001. רומאן פרוזה ראשון פרי עטה "אהבה מודרנית אני יודע" יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2004 . לפני כחודשיים ראה אור הרומאן החדש של רותי רום, "עקיצת האקנתוס" בהוצאת ידיעות אחרונות.
כמדי שנה, גם השנה בחרה המועצה הציונית בישראל לקיים טקס הכתרת חתן האור/ כלת האור לשנה הנוכחית. השנה נבחרה ככלת האור סופרת הילדים הידועה גלילה רון פדר עמית. הפרס ניתן כל שנה לסופר או לסופרת שהצטיינו לא רק בתרומה ספרותית, אלא גם בתרומה לחברה. בטקס נאמו מנכ"ל המועצה הציונית משה בן עטר, בלפור חקק, יושב ראש אגודת הסופרים העברים, ספירה רפפורט שהציגה את הזוכה - ושמאי גולן, חתן הפרס בשנה הקודמת. הנחתה והפיקה את האירוע, הסופרת שמחה סיאני.
סדרת מנהרת הזמן נשארה פופולארית עד היום. ל"מנהרת הזמן" הייתה גם השפעה גדולה על ספרות הילדים המקורית.הסופר עודד בצר כתב סדרה של שלושה ספרים על חבורת ילדים שנשלחת על ידי מדענים ל"מנהרת זמן" לתקופות שונות
חניתה ה. הלוי, אישה יוצרת רבת כישרונות, החלטתי לראיין אותה בשל הכישורים הנוספים שיש לה. היא סבתא לנכדים והיא לא סתם אלא סבתא שכותבת לילדים הרפתקאות על עולמות רחוקים ומסתייעת בדמיון העשיר שלה. חניתה היא גם אישה יוצרת שכתבה גם על "נקודת הג'י של קרן בירד" כך שהיא גם סופרת למבוגרים
הסופרת שמחה סיאני מוכרת לנו לא רק כסופרת ילדים אלא גם כמספרת עממית, פולקלוריסטית. אנו נחשפנו אליה בעבר בשני ספריה המקוריים לילדים: "רומיה ומרבד הקסמים" ו"רומיה עולה לארץ ישראל".
נשמות תאומות" ספר הפרוזה השני של ציפי שחרור לא נופל מקודמו. נשביתי בחמישה סיפורי אהבה שליוו אותי ימים רבים. בספר מקובצים חמישה עשר סיפורים הנוגעים באהבה, באכזבה, בכמיהה להיות נאהב, בנטישה ובבגידה. במאמרי אתייחס לדרכי הסיפר באופן הבעתם של הסיפורים.
הסופרת שהרה בלאו פרסמה לאחרונה רומן ראשון על נושא הגולם. את "יצר לב האדמה", ספר שזכה לתשומת לב תקשורתית עצומה שבו היא מציגה את הגולם בצורה לא אורתודוכסית קיצונית ככלי מיני ואגב כך מעוררת כמה שאלות מעניינות לגבי יחסי נשים וגברים בעולם המודרני ומי הוא זה שצריך להחזיק בשוט.
מדי יום צופות אלפי נשים מבוגרות, צעירות וגם ילדות באדיקות דתית ממש ב"אופרות סבון". על חייהן ואהבותיהן של בחורות צעירות עניות ומסכנות (או צעירות עשירות ומסכנות) שמוצאות את עצמם פעם אחרי פעם במצוקה: סיפורה של אישה פשוטה יפה וטובה שנופלת לידי זדים כלשהם, אם חורגת מרשעת, מתחרה סקסית ומרושעת, קרובי משפחה חמדניים, גנגסטרים נבזים וכו' שעושים בה ככל העולה על רוחם לאורך הסדרה שיכולה להיות ארוכה מאוד (מאות פרקים אם המדובר בסדרה דרום אמריקנית, עשרות שנים אם המדובר בסדרה צפון אמריקנית) עד לסוף הטוב והבלתי נמנע - נפילה בזרועותיו השריריות של גבר כלשהו שזוכה בה לבסוף לאור השמש השוקעת.
מרים הראל / הכנפיים של גולדי. הוצאת פרדס, 126 עמ'.
סיפור חייה של אום קול תום הישראלית - סיפור מרתק, סיפור על קהילת בבל, סיפור אישי שהוא ביוגרפיה של דור הזמרת אימאן כותבת את סיפור חייה ומצליחה לרגש אותנו לא רק בקולה. הסיפור שלה הוא הסיפור של כולנו – משל אמיתי שיש בו גם יהדות של גולה וגם סיפור ישראלי של מאבק ושכול
מחלום נכסף להגשמת האהבה
בצפורני הגורל / רחל סיידוף- מזרחי
פרק מתוך ספרה של ציפי שחרור נשמות תאומות